סיפרו לר' דוד משה מצ'ורטקוב מופתים גדולים מהרבי מלובלין.
בנו של הרבי מצאנז, ר' שלמה, הסבא של הרבי מבאבוב,
(מעשה זו סיפר ר' שמואל ענגעל לר' יעקב פלאנצגראבען) ר'
ר' ברוך ממז'יבוז' האמין שאסור להשתמש בברואיו של רבונו של
פעם אחת ר' נחום'נו, הרבי מבויאן (מצ'ערנוביץ') סיפר: הרבי מרוז'ין
ר' מיכל'ע מזלאטשוב היה חתנו של גביר אחד. לאחר החתונה,
הסבא משפולי בא עם ר' רפאל [הערת צד:] (בערשטער?) אל
הר' מרוזין יצא מהכלא בשושן פורים (הרבי מבויאן). יהודי
ר' יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא רשם את המעלות של ילדיו: (1)
לא ר' יוחנן מרחמסטריבקה ולא אח שלו ר' יצחק מסקווירה,
כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, ה'תפארת שמואל' היה בגרמניה ונותר תקוע
ר' גדליה מליניץ תמיד ביקש [בתפילתו] על העוני [=שיהיה עוני].
לרבי מסטרליסק היה חתן, ר' יצחק, שהיה עני ואביון מאוד
ר' מוט'לה מקרמניץ, חמיו של ר' אהרון מקרלין, נדנד פעם
ר' מוט'לה מטשרנוביל היה פעם בחתונה אחת בגליציה. אל החתונה,
כשהתחילו לגייס יהודים לצבא ברוסיה, בניו של הרבי מרוז'ין כבר
ר' הירש'לה מצ'ורטקוב, אביהם של ר' שמלקה ושל [מחבר ספר]
יהודי אחד ברח מרוסיה לאוסטריה ושינה את שמו, אבל על
כשהמגיד הגיע לראשונה אל הבעש"ט לשבת להתוודע לדרכו, הוא לא
קודם פטירתו, הרבי מאפטא בכה רבות על ייסורי היהודים בגלות,
