אודות

מכון הרצוג לחקר החסידות

החסידות המאוחרת (סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים) נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת. עם זאת רוב המחקרים החדשים הללו התמקדו במחצית המאה התשע עשרה משום שבאופן אירוני חומרים חסידיים משמעותיים משלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים עד השואה פחות מצויים. מכון הרצוג לחקר החסידות קם כדי למלא חסך זה.

בשנת 1952 פרסם אברהם יהושע השל (1972-1907) מאמר ביידיש בכתב עת "ייִוואָ בלעטער" ובו הוא הציג מספר כתבי יד חסידיים שאסף לצורך הקמת ארכיון לתולדות החסידות. מאמר זה כמעט ולא צוטט ובמשך הזמן ירד לתהום הנשייה של התודעה המחקרית. לאחר מותו של השל ארכיון זה הוכרז כאבוד או כארכיון שמעולם לא היה קיים. ואולם השל אכן הצליח לאסוף אלפי פריטים משלהי המאה התשעה עשרה ומן המאה העשרים: כתבי יד מקוריים והעתקות של אגרות ושל דרשות חסידיות. כמו כן השל אסף אלפי עדויות וסיפורים חסידיים, ביידיש ובעברית, שסופרו ותועדו על ידי חסידים מיד לאחר השואה. ארכיון זה נרכש בשנת 2012 על ידי ספריית רובינשטיין באוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה, ארה"ב. ארכיון השל מהווה חלון הזדמנויות ומאפשר הצצה נדירה לתקופה עלומה, ולראשונה – עם בסיס נרחב ומגוון של כתבי יד ועדויות מסוגים שונים.

כמו כן, מכון הרצוג לחקר החסידות אוסף, מצלם וחוקר חומרים נוספים הנוגעים לחסידות המאוחרת – מארכיונים פרטיים; מארכיונים ממלכתיים ומספריות בישראל, מזרח אירופה ושאר העולם. מטרת הפרויקט ללמוד את כתבי היד הרבים (אגרות, סיפורים, דרשות ועוד) ולשרטט מתווה אינטרדיסציפלינרי דתי-תרבותי-ספרותי-היסטורי של החסידות המאוחרת. בנוסף, המכון חוקר מקורות ביידיש ובוחן את תרומת היידיש להבנת התרבות החסידית, דבר שלא נעשה עד כה באופן יסודי ומקיף. אנו סבורים שבידינו פריצת דרך משמעותית למחקר ההיסטורי, התרבותי, הספרותי והפילוסופי של החסידות המאוחרת.

פרויקטים

ספרים ופרסומים

חוקרי המכון