פרופ' יהודה ברנדס, נשיא המכללה האקדמית הרצוג, המלמד שנים רבות במכללה, הוא מרצה וחוקר מעולה בתחום שילוב הספרות התלמודית בחינוך, ושמו הולך לפניו בתחום זה. מכללת הרצוג התברכה באיש חינוך כמותו והוא משמש כמורה מורים במשך עשרות שנים. פרופ' ברנדס הוא חוקר תלמוד העושה שימוש בידיעותיו וביכולותיו המחקריות – שבאו לידי ביטוי הן בעבודת הדוקטור שלו (באוניברסיטה העברית) והן במחקרים שפרסם בארץ ובחו"ל – במסגרות שונות, לעיתים תוך עיסוק גם בשאלות חינוכיות וחברתיות. יעידו על כך עשרות הפרסומים, ספריו ומאמריו הרבים בנושא הנ"ל. כמו כן, מילא פרופ' ברנדס תפקידים שונים במערכת החינוך, כמורה, מנהל ובעיקר במשימה החשובה – הכשרת פרחי הוראה. פרופ' ברנדס מרצה בחוגים רבים במכללה במסגרת התואר הראשון והשני בתחומי החינוך, הפילוסופיה, התיאולוגיה והאתיקה, וכותב בכל התחומים של מדעי היהדות, תלמוד מחשבת ישראל, הלכה ואגדה. הוא פיתח שפה אינטגרטיבית מקורית המשלבת בין התחומים הללו ובו בזמן משלבת באופן מקורי ומעמיק גישות ומתודות מחקר ולימוד שונות לטקסטים היהודיים הקלאסיים. שיטתו משלבת גישה מחקרית עם למדנות מסורתית.
פרופ' יהודה ברנדס משלב באישיותו שני תחומים: הוא חוקר פורה ומעמיק, בתרגום הספרות התלמודית והנגשתה לחינוך. בנוסף, פרופ' ברנדס שימש בוועדות שונות בהתוויית דרכה של מערכת החינוך בארץ ובתפוצות. בימים אלה התבשר פרופ' ברנדס על זכייתו בפרס ירושלים לשנה זו. בנימוקי הפרס ציינה הוועדה כי בתפקידו כראש המכללה האקדמית הרצוג ובגישתו המיוחדת הוביל את המכללה הראשונה בחינוך הממלכתי דתי, להכשיר אלפי מורים ומורות בחינוך הדתי, החרדי והממלכתי בארץ ובכל רחבי העולם. הבוגרים שספגו מערכיו של הרב פרופ' ברנדס משלבים בעשייתם בין ספרא וסייפא ומחברים בין קודש לחול.
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
