אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
מרצה בחוג למחשבת ישראל בתחומי החסידות, והמחשבה המודרנית ובתוכנית הבינתחומית של התואר השני במכללה האקדמית הרצוג. בוגר החוג למדעי הרוח והחברה, ולימודי מ.א. בחוג לתלמוד בבר-אילן וד"ר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. עבודת הדוקטור שלו ("תודעה עצמית בספר מי השלוח ככלי לקיום הזיקה אלוהים-אדם") כמו גם מחקריו, מצביעים על קיום אלמנטים מודרניים ופוסט-מודרניים בהגות החסידית. בכך נוצר מפגש מפרה בין המורים החסידיים ופילוסופים יהודים מודרניים המאירים אלה על אלה. בנוסף משמש כותב ומרצה בתוכנית של שנת הלימודים בירושלים של המחלקה לתיאולוגיה באוניברסיטת פוצדם שבגרמניה.
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.