כשהרבי מרוז'ין ברח מרוסיה, ר' יוסף מראשקוב, שחי על הגבול, רץ לפניו עם דגל וקרא: "פנו מקום לצדיק הדור"
לאחר מכן, הרשקובר היה בסדיגורה אצל הרבי מרוז'ין והוא לא אהב את האופן בו נוהגים שם – בגדלות – בלוקסוס.
הוא פירש את הפסוק 'רבות רעות צדיק' שגדלות זה רע לצדיק. והוא רצה לסיים את הפסוק 'ומכולם יצילנו ה', אך הרבי מרוז'ין סתם לו את הפה וסיפר לו את המעשה הבא:
"היו היה בעיר אחת רב אחד וגביר אחד – שניהם גדלו יחד – למדו ביחד והיו ידידים טובים אחד לשני. כשהם נפטרו ועלו לשמיים שקלו את המעלות והחסרונות של שניהם ומצאו אותם שווים.
לרבי היה בן אחד וכך גם לגביר. הם חינכו אותם יחד. הבנים למדו יחד והיו חברים טובים – בן הרב נהייה רב ובן הנגיד נהייה גביר. כשהם נפטרו מצאו בשמים שבן הרב היה שווה לאביו – אך בן הגביר היה קצת פחות [מאביו]. עדיין ישר, אולם לא כמו אביו.
שאלו – 'הכיצד? שניהם גודלו באותו האופן
כמו אבותיהם – והאבות היו שניהם שווים אז כיצד הבנים כבר שונים זה מזה?' בן הגביר הסביר האוצרות שלו ועושרו הסיטו אותו מעט מהדרך."
הרבי מרוז'ין סיים – "לכן פסקו בשמים שעל הצדיקים להיבחן באוצרות ולוקסוס."
המעשה נשמע משעווע'לע, אחת מבנותיה של גיטה'לע, בתו של הרבי מרוז'ין, שבעצמה שמעה מאביה.
י.פ.
חסיד בויאן
