לאחר פטירתו של 'המלאך', אשתו הרבנית פריידע נסע לארץ ישראל והתיישבה בטבריה.
לרוע מזלה מכיוון שלא היה לה ממה לחיות, היא כיבסה בגדים של אחרים כדי להתקיים.
באותו הזמן היה בטבריה ר' מנדל מוויטבסק. כשהוא שמע את המעשה הזה על אלמנתו של המלאך הוא נחרד ממש והלך לבקרה כדי לברר אם המעשה אכן אמיתי. הוא פגש אותה בעבודה. שאל אותה: "את באמת חייבת לכבס?" הוא חשב שהיא צריכה לכבס את בגדיה שלה מכיוון שהייתה ענייה מכדי לשכור גויה.
אבל היא ענתה: "לא רבי! זאת לא הכביסה שלי – אלא כבסים של אחרים"
[בעט כחול בכתב ידו של השל:] {[לכבס] את הבגדים שלה היה נחשב לביזיון, [לכבס את הבגדים של אחרים] בשביל פרנסה זה משהו שונה?}
י.פ.
הרב גאלד
