ברוז'ין גר יהודי אחד בשם מאשקע שהיה חכם גדול בתורה. בתחילה, הוא היה נוסע לאפטא, אבל בהמשך הוא התקשר לרבי מרוז'ין.
ר' מאשקע גילה שהרבי מאפטא יודע שהוא לא נוסע יותר לאפטא, אלא לרוז'ין, וחשש שחוסר הכבוד [שהוא מראה לר' מאפטא] עלולה לפגוע ברבי מרוז'ין.
משום כך הוא רצה לשכנע את הרבי מרוז'ין שיסע לאפטא לבקש את סליחתו על כך שהוא לוקח ממנו אדם כזה נעלה, אבל היה נבוך לדבר עם הרבי מרוז'ין בעניין זה ישירות. לכן, הוא נסע אל אמו של הרבי מרוז'ין והיא בעצמה הלכה אל הרבי מרוז'ין לשכנע אותו. בתחילה הרבי מרוז'ין לא רצה לנסוע אבל כשאמו ציוותה עליו משום כיבוד אם הוא הסכים ונסע לאפטא ומאשקע נסע איתו.
כשהגיעו לאפטא הרבי מרוז'ין ניגש אל הרבי מאפטא ורצה לבקש את סליחתו, אבל הרבי מאפטא לא הסכים: "אתה גדול בהיכל הזה, ואני בהיכל הזה (הוא פירט מספר היכלות) אתה לא צריך לבקש סליחה ממני. אבל למאשקע אני לא סולח – הוא לא יזכה לראות את סוף השנה."
הרבי מרוז'ין חזר עם הפמליה שלו ועם מאשקע לרוז'ין ובדרך הם התאכסנו בפונדק אחד. לאחר שהתפללו מנחה ושתו לחיים, הרבי מרוז'ין הורה להביא אליו קרש טהרה והורה לר' מאשקע לשכב עליו ולמתוח את גופו. הם כיסו אותו ואז הרבי מרוז'ין עשה הקפות [סביבו] ולאחר מכן הלך הביתה. ר' מאשקע נותר בחיים.
לאחר כשנתיים נערכה חתונה באפטא, בשבילה נסע הרבי מרוז'ין לאפטא ועמו נסע גם ר' מאשקע. כשראו את ר' מאשקע באפטא היה רעש גדול – כיצד זה יתכן? הרי הרבי מאפטא אמר שהוא לא יחיה עד סוף השנה?! אז הרבי מאפטא ציין: "איני יודע כיצד יכול היה הרבי מרוז'ין לעבוד עלי כך."
י.פ.
אייזיק בראנשטיין
