בזמן שהרבי מאפטא התגורר ביאסי, הוא חשק לראות את ר' ברוך. אבל, הגבאים שידעו שר' ברוך מאוד קפדן, חששו שכשר' ברוך ישמע את הגוזמאות של הרבי מאפטא, ויראה כיצד הוא אוכל (הרבי מאפטא אכל המון) זה יעורר מחלוקת. אבל, זה לא עזר – והרבי מאפטא נסע ובא אל ר' ברוך לשבת.
בערב בזמן הטיש, הגישו אטריות – קערה מלאה. בתחילה, הרבי מאפטא אכל עם כף, אבל במהרה הוא לקח את הקערה בידיו והתחיל לאכול ישר מהקערה. חששו שאכילה זו תטריד את ר' ברוך. אבל לא! הוא רק אמר: "ראו כיצד איש אחד להוט לקורבנות!" ולאחר מכן, הוא כיבד אותו לומר תורה.
בשבת בבוקר, ר' ברוך עוד הפעם כיבד את הרבי מאפטא לומר תורה.
בסעודה שלישית, הרבי מאפטא לא רצה ללכת לטיש – הוא אמר: "אני אמרתי תורה בערב שבת, ובשבת בבוקר – אני חושש שהוא עוד הפעם יכבד אותי בכך."
אז ר' ברוך הבטיח לו שהוא יאמר תורה אבל שהוא צריך לבוא. אז הוא בא.
במהלך סעודה שלישית, ר' ברוך החל לומר קטע מן הזוהר – אבל רק בלשון פשוטה – בלא שום הסבר.
לאחר ברכת המזון, הלך הרבי מאפטא הביתה אל הפונדק – הוא אמר למקורבו: "ר' ברוך ממש דכדך אותי עם התורה שלו." ור' ברוך אמר על הגוזמאות של הרבי מאפטא: "פיו הוא משקולת זהב."
י.פ.
אלעזר זאהן ממעז'יבוז'
