אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
התחילו לנהוג הילולות, חגיגות ביארצייט, ונסיעות לציון הקבר של רבנים, רק לאחר מותו של הרבי מלובלין. לפני כן לא הכירו כאלו מנהגים. (כך הרבי מצאנז סבור).
בקוצק ובוורקא היה אסור לדבר על יום השנה ולנסוע לציון הקבר ומסיבה זו לא העריכו את חסידי ברסלב – "החסידים המתים" שאין להם רבי חי, אבל היו נוסעים לציון של הרבי המת.
י.פ.
הרבי מצאנז
The practice of celebrating yahrzeits [=death anniversaries] or helulas [=death anniversaries of revered rabbis or saints] and visiting the graves of rebbes started only after the Lubliner's death. Before this, such practices were not known. (This is according to the opinion of the Sanzer rebbe.)
In Kotzk and Vorka, it was forbidden to discuss yahrzeits or travel to gravesites, and as a result, they did not hold the Breslover hasidim in high regard—” dead" hasidim who did not have a living rebbe but only travel to a gravesite.
Y.F.
Sanzer Rebbe
אנגעהויבען פראווען יאר צייטן או הילולות און צו פארען אויף דעם ציון פון רבי'ס האט מען ערשט נאך דעם לובלינער'ס הסתלקות – פריער האט מען פון דעם גאר נישט געוואוסט.
(אזוי מיינט דער סאנצער רבי)
אין קאצק און [דווורקע?] {וואורקע?] האט מען דירעקט נישט געטורט רעדען פון יאר צייט צו פארען אויף א ציון.
און דארפאר האט מען טאקי נישט געהאלטען פון די בראסלאווער חסידים – די טויטע חסידים וואס האבען נישט קיין רבי – אבער וואס פארען צו א ציון נאר.
י.פ)
סאנצער רבי
התחילו לנהוג הילולות, חגיגות ביארצייט, ונסיעות לציון הקבר של רבנים, רק לאחר מותו של הרבי מלובלין. לפני כן לא הכירו כאלו מנהגים. (כך הרבי מצאנז סבור).
בקוצק ובוורקא היה אסור לדבר על יום השנה ולנסוע לציון הקבר ומסיבה זו לא העריכו את חסידי ברסלב – "החסידים המתים" שאין להם רבי חי, אבל היו נוסעים לציון של הרבי המת.
י.פ.
הרבי מצאנז
The practice of celebrating yahrzeits [=death anniversaries] or helulas [=death anniversaries of revered rabbis or saints] and visiting the graves of rebbes started only after the Lubliner's death. Before this, such practices were not known. (This is according to the opinion of the Sanzer rebbe.)
In Kotzk and Vorka, it was forbidden to discuss yahrzeits or travel to gravesites, and as a result, they did not hold the Breslover hasidim in high regard—” dead" hasidim who did not have a living rebbe but only travel to a gravesite.
Y.F.
Sanzer Rebbe
אנגעהויבען פראווען יאר צייטן או הילולות און צו פארען אויף דעם ציון פון רבי'ס האט מען ערשט נאך דעם לובלינער'ס הסתלקות – פריער האט מען פון דעם גאר נישט געוואוסט.
(אזוי מיינט דער סאנצער רבי)
אין קאצק און [דווורקע?] {וואורקע?] האט מען דירעקט נישט געטורט רעדען פון יאר צייט צו פארען אויף א ציון.
און דארפאר האט מען טאקי נישט געהאלטען פון די בראסלאווער חסידים – די טויטע חסידים וואס האבען נישט קיין רבי – אבער וואס פארען צו א ציון נאר.
י.פ)
סאנצער רבי
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
