פעם אחת ר' יוחנן מרחמסטריווקה נסע לזבניגורודקה. שם היה לו חסיד נלהב, פיטר ברדסקי, שהיה לו גיס בשם ר' שפיגל שהיה ליטאי נלהב מווילנה – מתנגד.
כשר' יוחנן הגיע לעיר, כל אנשי העיר באו לקבל את פניו. ברודסקי רצה שגם גיסו, שפיגל, יקבל את פני הרבי. שפיגל סירב להבין מדוע כזה כבוד מגיע לבשר ודם. להיפך – הוא כעס מאוד שעושים כזה 'צימעס' [עסק גדול] מ[סתם] יהודי. והוא אכן לא הלך [לקבל פניו].
במהלך השבוע הוא ראה שאין אף אחד אצל הרבי (הוא גר בדיוק מול המקום בו התאכסן הרבי). הוא החליט להיכנס אל הרבי להציג את טענותיו ולהתווכח עמו.
וכך היה. הוא לא פגש אף אחד אצל הרבי והגבאי מייד נתן לו להיכנס. ר' יוחנן קיבל אותו ושפיגל החל להתווכח. "מדוע, רבי, מגיע לך כבוד כזה? מדוע כל כך הרבה יהודים צריכים לבוא אליך – לתת לך פדיונות, ולפחד ממך כל כך הרבה?"
ועל כל שאלה ר' יוחנן הניד בראשו ואמר לו: "אכן, אתה צודק – אכן כך – אבל אתה יודע למה? בגלל שאלוהים רוצה כך – ואם כך רוצה אלוהים, אז אני אומר לך שאתה אכן צריך לפחד ממני." לאחר מכן שפיגל נהייה חסיד וסיפר בעצמו את הסיפור הזה לפ. לאנדוי.
י.פ.
פנחס לאנדוי
