ר' מנדל לינסקער היה החתן של ר' איציק'ל האמבורגער והובטחו לו 5000 רנדל לנדוניה. כשהגיע זמן החתונה, הוא ואביו ר' _____ באו להמבורג. אבל כשהרבנית הסתכלה על הכלה חשכו עיניה- היא הייתה רזה ודוחה. היא רצה לבעלה וסיפרה לו את הבשורות הרעות. "מה אני יכול לעשות?" אמר לה – "שאלי את החתן". החתן ישב ולמד וענה שזה לא משנה לו אם הכלה לא "כזאת יפה".
בנוגע לנדוניה – יצא שלר' איציק'ל המבורגר לא הייתה שום נדוניה לתת. אמא שלו הייתה עכשיו באמת כעוסה – "לא כלה ולא נדוניה", היא טענה. הרבי שלח אותה שוב לבן שלהם ר' מנדל ושוב הוא הסכים – לא אכפת לו, והם צריכים להתקדם עם החתונה.
לאחר החופה, הוציא ר' איציק'ל המבורגר את הארנק שלו ונתן לחתן נדוניה כפולה.
"כתוב" – הוא קרא "הנושא אישה לשם ממון או לשם נע נע [ = נוי, יופי] {?}.1 כשראיתי שהוא היה רציני בנוגע לשידוך ולא מסתכל על היופי ולא על הכסף – הוא מצא חן בעיני ולכן אני נותן לו נדוניה כפולה.
י.פ.
ר' משה כהן
