אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
בזמן אחת הסעודות אצל הרבי מאפטא, הרבי הרגיש שאחד היהודיים שישבו בשולחן היה מוטרד מכך שהרבי מאפטא אוכל כל כך הרבה. קרא הרבי מאפטא אל אותו יהודי: "הכנס משהו לפה – טעם משהו!" ענה היהודי: "אינני יכול, בדיוק סיימתי לאכול ואני יכול לאכול יותר דבר." אז אמר הרבי מאפטא: "כיצד יכול יהודי לאכול כל כך הרבה שאין לו מקום להכניס עוד כלום?! אדם צריך תמיד להשאיר קצת מקום. אנשים תופסים מישהו כאכלן גדול אם הוא אוכל הרבה, אני אומר שאדם שלא יכול לאכול יותר מכיוון שאין לו מקום להכניס יותר [אוכל], הוא זללן."
י.פ.
יעקב טייטלבוים
During a meal, the Apter Rav felt that a Jew was sitting at the table who was bothered that the Apter Rav was eating so much. The Apter Rav called out to the Jew: “Put some food in your mouth. Have a bite.” The Jew answered: “I can’t. I just finished eating. I cannot eat again.” The Apter said: “How can a Jew eat so much that he has no more room left for food? One must always leave over a little [room for food]. According to the world [= the general public] a voracious eater is someone who eats a lot. I say that a person who cannot eat anymore because he has no room for more food – that person is a glutton.”
I.F.
Ya’akov Teitelbaum
ביי א סעודה האט דער אבטער רב דערפילט אז א ייד וואס זיצט ביים טיש ארט עס אים וואס דער אבטער רב עסט אזוי פיל.
רופט זיך צו דעם ייד אן דער אבטער רב: נעמט עפעס אין מויל אריין – זייט עפעס טועם. ענטפערט דער ייד – איך קען נישט – איך קום ערשט פון דעם עסען – איך קען נישט עסען נאכאמאל.
זאגט דער אבטער: ווי אזוי קען זיך א ייד אזוי פיל אנעסען דאס עס קען שוין ני מער נישט אריין. מען דארף תמיד איבערלאזען א ביסעל.
די וועלט האלט איינעם פאר א גרויסער עסער וואס ער עסט אסך – איך זאג דאס איינער וואס קען נישט מער עסען ווייל עס גיט שוין נישט מער אריין הייסט א פרעסער.
י.פ) יעקב טייטעלבוים
בזמן אחת הסעודות אצל הרבי מאפטא, הרבי הרגיש שאחד היהודיים שישבו בשולחן היה מוטרד מכך שהרבי מאפטא אוכל כל כך הרבה. קרא הרבי מאפטא אל אותו יהודי: "הכנס משהו לפה – טעם משהו!" ענה היהודי: "אינני יכול, בדיוק סיימתי לאכול ואני יכול לאכול יותר דבר." אז אמר הרבי מאפטא: "כיצד יכול יהודי לאכול כל כך הרבה שאין לו מקום להכניס עוד כלום?! אדם צריך תמיד להשאיר קצת מקום. אנשים תופסים מישהו כאכלן גדול אם הוא אוכל הרבה, אני אומר שאדם שלא יכול לאכול יותר מכיוון שאין לו מקום להכניס יותר [אוכל], הוא זללן."
י.פ.
יעקב טייטלבוים
During a meal, the Apter Rav felt that a Jew was sitting at the table who was bothered that the Apter Rav was eating so much. The Apter Rav called out to the Jew: “Put some food in your mouth. Have a bite.” The Jew answered: “I can’t. I just finished eating. I cannot eat again.” The Apter said: “How can a Jew eat so much that he has no more room left for food? One must always leave over a little [room for food]. According to the world [= the general public] a voracious eater is someone who eats a lot. I say that a person who cannot eat anymore because he has no room for more food – that person is a glutton.”
I.F.
Ya’akov Teitelbaum
ביי א סעודה האט דער אבטער רב דערפילט אז א ייד וואס זיצט ביים טיש ארט עס אים וואס דער אבטער רב עסט אזוי פיל.
רופט זיך צו דעם ייד אן דער אבטער רב: נעמט עפעס אין מויל אריין – זייט עפעס טועם. ענטפערט דער ייד – איך קען נישט – איך קום ערשט פון דעם עסען – איך קען נישט עסען נאכאמאל.
זאגט דער אבטער: ווי אזוי קען זיך א ייד אזוי פיל אנעסען דאס עס קען שוין ני מער נישט אריין. מען דארף תמיד איבערלאזען א ביסעל.
די וועלט האלט איינעם פאר א גרויסער עסער וואס ער עסט אסך – איך זאג דאס איינער וואס קען נישט מער עסען ווייל עס גיט שוין נישט מער אריין הייסט א פרעסער.
י.פ) יעקב טייטעלבוים
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
