עיון באוסף
עיון לפי נושא
עיון לפי אישים
אינדקס
הצגת כתב היד

עיון באוסף

94

לאכול אווז צלוי למחצה לפני התפילה

חמיו של הרבי מצאנז גם סיפר שפעם אחת לאחר שיעור בו הוא למד עם ה'חידושי הרי"ם' [ר' יצחק מאיר אלתר], דיבר 'חידושי הרי"ם' דברי חסידות וסיפר את המעשה הבא:

ר' יעקב מליסא, מחבר הספר 'חוות דעת' נהג לבוא לוורשה וללמד את הציבור שיעור על הגדולים ותלמידי החכמים האדירים. גם ה'חידושי הרי"ם' ישב אז בקהל סביב השולחן והקשיב לשיעור, שבמהלכו שאל קושיה מורכבת. הרב מליסא שאל "מי שאל את הקושיה?" וכשהוא הזדהה, ר' יעקב קרא את ה'חידושי הרי"ם' (שאז היה בחור בן 18) אליו לקדמת החדר והחל לשוחח איתו וללמוד איתו.

לאחר שלמדו – הוא אמר אל החידושי הרי"ם: "אני מבין שאתה [במקור 'הוא' כדרך כבוד] מהחסידים." ה'חידושי הרי"ם' לא התבייש ואמר לו: "כן, אני נוסע אל ר' בונים מפשיסחה"

"האמנם אכן כך?" אמר ר' יעקב "אני רוצה לספר לך מעשה שקרה לי."

[והוא סיפר את המעשה הבא] פעם אחת ר' יעקב ראה כיצד שני חסידים (מסטערליק?) שאכלו אווז צלוי למחצה לפני התפילה. זה גרם לו לאי-נחת. אך כשראה

שהיהודים הללו לא היו נערים מופקרים, הוא החליט להמתין ולהתבונן כיצד ינהגו בהמשך. "ראיתי כיצד הם מתפללים, וחשבתי לעצמי – כשאני אתפלל כך, אז גם אני אוכל לאכול אווז חצי-צלוי לפני התפילה".

 

(הרבי מצאנז העיר: מכאן רואים את הכבוד שהיה לגאון הגדול כלפי החסידים. הוא הראה גם שהמחבר של הסידור דרך חיים [היינו אותו ר' יעקב מליסא] כתב שלפני התפילה אסור לשתות אפילו כוס מים אחת)

 

י.פ.

הרבי מצאנז

Eating a Half-Roasted Goose Before the Prayer

The father-in-law of the Sanzer also related an incident where, after a study session with the Hidushei HaRim, the latter spoke about Hasidism and shared the following story: R. Yaakov of Lisa, who authored Chavat Da'at, used to visit Warsaw and give public lectures to gedolim (revered rabbis) and great talmidei hakhamim (Torah scholars). The Hidushei HaRim also used to sit somewhere by the edge of the table, listening to the lecture.  During one such lecture, the Hidushei HaRim posed a complicated question, prompting the Rabbi of Lisa to inquire about the identity of the person who asked the question. Upon being told, R. Yaakov summoned the Hidushei HaRim (who was then an eighteen-year-old unmarried man) to the front and engaged him in a learning discussion. Afterward, R. Yaakov remarked to the Hidushei HaRim:  I suspect that you are a member of the Hasidim. The Hidushei HaRim was not embarrassed and confirmed that he had indeed traveled to see R. Bunim of Peshiskha. "Is that so?" responded R. Yaakov. "I would like to share a story with you that happened to me." On one occasion, he had witnessed two hasidim (Strelisker?) eating a half-roasted goose before praying, which had left him feeling very uneasy. It was only after R. Yaakov saw

that these Jews were not unruly youngsters so he decided to wait and observe their conduct in the future. He had seen how they prayed and thought to himself, "If I prayed like that, I too would eat a half-roasted goose before praying." 

 

(The Sanzer commented that this incident showed the great gaon's [brilliant scholar] respect for Hasidim. He further notes that the author, in the siddur (prayer book), Derekh Hayim, had written that one is not allowed to drink even a single glass of water before praying.)

 

Y.F.

Sanzer Rebbe

 

לאכול אווז צלוי למחצה לפני התפילה

דעם סאנצער'ס שווער האט אויך דערציילט דאס איינמאל נאך א שיעור וואס ער האט געלערנט מיט דעם חידושי הרי"ם האט דער חידושי הרי"ם געשמוסט חסידות און האט דערציילט די פאלגענדע מעשה:

ר' יעקב ליסא דער מחבר פון חוות דעת פלעגט קומען צו ווארשא און האט געלערנט פאר דעם עולם פון גדולים און גרויסע תלמידי חכמים א שעור. איז דער חידושי הרי"ם אויך געסעסען ערגעץ ביים עק טיש און האט צוגעהערט צום שעור. בשעת דעם שעור האט דער חידושי הרי"ם אבגעפרעגט א הארבע טיש {קשה} [קשיא]. האט דעם ליסא'ר רב געפרעגט, ווער האט געפרעגט די {קשה} [קשיא] און אז מען האט אים געזאגט ווער – האט ר' יעקב דעם חידושי הרי"ם (ער איז דעמולט געווען א בחור פון 18 יאר) אים צוגערופן אויבען אן און געשמוסט מיט אים אין לערנען.

נאך דעם לערנען – זאגט ער צום חידושי הרי"ם: איך פארשטיי דאס ער זינד פון די חסידים. דער חידושי הרי"ם האט זיך נישט געשעמט און האט אים געזאגט: יא איך בין געפארען צו ר' בונים מפשיסכע.

אזוי – אזוי האט ר' יעקב געענטפערט: איך וויל אייך דערציילען א מעשה וואס איז מיט מיר געשען.

איינמאל האט ער געזען ווי צוויי חסידים (סטרעליסקער?) האבען געגעסען א האלבע געבראטענע גאנז פאר דעם דאווענען. איז ג אים געווען זייער פריקרע. נאר אז ער האט דארט געזען דאס די יידען זענען נישט קיין {הפרק} [הפקר] יינגלעך. לאמיר ווארטען און זען ווי אזוי זיי פירען זיך אויף און וואס וועט ווייטער זיין. האב איך געזען ווי אזוי זיי דאווענען האב איך געטראכט ביי מיר – ווען איך וואלט אזוי {געדאוונעט] [געדאווענט] וואלט איך אויך געגעסען א האלבע געבראטענע גאנז פאר דעם דאווענען.

 

(דער סאנצער האט {באמעקט} [באמערקט]: דאס דאס ווייסט אויס דעם כבוד וואס דער גרויסער גאון האט געהאט פאר חסידים. ער ווייזט אויך אן דאס דער מחבר האט אין זיין סידור דעם דרך חיים געשריבען דאס פאר דעם דאווענען טור מען נישט טרינקן אפילו קיין גלאס וואסער)

 

י.פ)

סאנצער רבי

 

לאכול אווז צלוי למחצה לפני התפילה

חמיו של הרבי מצאנז גם סיפר שפעם אחת לאחר שיעור בו הוא למד עם ה'חידושי הרי"ם' [ר' יצחק מאיר אלתר], דיבר 'חידושי הרי"ם' דברי חסידות וסיפר את המעשה הבא:

ר' יעקב מליסא, מחבר הספר 'חוות דעת' נהג לבוא לוורשה וללמד את הציבור שיעור על הגדולים ותלמידי החכמים האדירים. גם ה'חידושי הרי"ם' ישב אז בקהל סביב השולחן והקשיב לשיעור, שבמהלכו שאל קושיה מורכבת. הרב מליסא שאל "מי שאל את הקושיה?" וכשהוא הזדהה, ר' יעקב קרא את ה'חידושי הרי"ם' (שאז היה בחור בן 18) אליו לקדמת החדר והחל לשוחח איתו וללמוד איתו.

לאחר שלמדו – הוא אמר אל החידושי הרי"ם: "אני מבין שאתה [במקור 'הוא' כדרך כבוד] מהחסידים." ה'חידושי הרי"ם' לא התבייש ואמר לו: "כן, אני נוסע אל ר' בונים מפשיסחה"

"האמנם אכן כך?" אמר ר' יעקב "אני רוצה לספר לך מעשה שקרה לי."

[והוא סיפר את המעשה הבא] פעם אחת ר' יעקב ראה כיצד שני חסידים (מסטערליק?) שאכלו אווז צלוי למחצה לפני התפילה. זה גרם לו לאי-נחת. אך כשראה

שהיהודים הללו לא היו נערים מופקרים, הוא החליט להמתין ולהתבונן כיצד ינהגו בהמשך. "ראיתי כיצד הם מתפללים, וחשבתי לעצמי – כשאני אתפלל כך, אז גם אני אוכל לאכול אווז חצי-צלוי לפני התפילה".

 

(הרבי מצאנז העיר: מכאן רואים את הכבוד שהיה לגאון הגדול כלפי החסידים. הוא הראה גם שהמחבר של הסידור דרך חיים [היינו אותו ר' יעקב מליסא] כתב שלפני התפילה אסור לשתות אפילו כוס מים אחת)

 

י.פ.

הרבי מצאנז

Eating a Half-Roasted Goose Before the Prayer

The father-in-law of the Sanzer also related an incident where, after a study session with the Hidushei HaRim, the latter spoke about Hasidism and shared the following story: R. Yaakov of Lisa, who authored Chavat Da'at, used to visit Warsaw and give public lectures to gedolim (revered rabbis) and great talmidei hakhamim (Torah scholars). The Hidushei HaRim also used to sit somewhere by the edge of the table, listening to the lecture.  During one such lecture, the Hidushei HaRim posed a complicated question, prompting the Rabbi of Lisa to inquire about the identity of the person who asked the question. Upon being told, R. Yaakov summoned the Hidushei HaRim (who was then an eighteen-year-old unmarried man) to the front and engaged him in a learning discussion. Afterward, R. Yaakov remarked to the Hidushei HaRim:  I suspect that you are a member of the Hasidim. The Hidushei HaRim was not embarrassed and confirmed that he had indeed traveled to see R. Bunim of Peshiskha. "Is that so?" responded R. Yaakov. "I would like to share a story with you that happened to me." On one occasion, he had witnessed two hasidim (Strelisker?) eating a half-roasted goose before praying, which had left him feeling very uneasy. It was only after R. Yaakov saw

that these Jews were not unruly youngsters so he decided to wait and observe their conduct in the future. He had seen how they prayed and thought to himself, "If I prayed like that, I too would eat a half-roasted goose before praying." 

 

(The Sanzer commented that this incident showed the great gaon's [brilliant scholar] respect for Hasidim. He further notes that the author, in the siddur (prayer book), Derekh Hayim, had written that one is not allowed to drink even a single glass of water before praying.)

 

Y.F.

Sanzer Rebbe

 

לאכול אווז צלוי למחצה לפני התפילה

דעם סאנצער'ס שווער האט אויך דערציילט דאס איינמאל נאך א שיעור וואס ער האט געלערנט מיט דעם חידושי הרי"ם האט דער חידושי הרי"ם געשמוסט חסידות און האט דערציילט די פאלגענדע מעשה:

ר' יעקב ליסא דער מחבר פון חוות דעת פלעגט קומען צו ווארשא און האט געלערנט פאר דעם עולם פון גדולים און גרויסע תלמידי חכמים א שעור. איז דער חידושי הרי"ם אויך געסעסען ערגעץ ביים עק טיש און האט צוגעהערט צום שעור. בשעת דעם שעור האט דער חידושי הרי"ם אבגעפרעגט א הארבע טיש {קשה} [קשיא]. האט דעם ליסא'ר רב געפרעגט, ווער האט געפרעגט די {קשה} [קשיא] און אז מען האט אים געזאגט ווער – האט ר' יעקב דעם חידושי הרי"ם (ער איז דעמולט געווען א בחור פון 18 יאר) אים צוגערופן אויבען אן און געשמוסט מיט אים אין לערנען.

נאך דעם לערנען – זאגט ער צום חידושי הרי"ם: איך פארשטיי דאס ער זינד פון די חסידים. דער חידושי הרי"ם האט זיך נישט געשעמט און האט אים געזאגט: יא איך בין געפארען צו ר' בונים מפשיסכע.

אזוי – אזוי האט ר' יעקב געענטפערט: איך וויל אייך דערציילען א מעשה וואס איז מיט מיר געשען.

איינמאל האט ער געזען ווי צוויי חסידים (סטרעליסקער?) האבען געגעסען א האלבע געבראטענע גאנז פאר דעם דאווענען. איז ג אים געווען זייער פריקרע. נאר אז ער האט דארט געזען דאס די יידען זענען נישט קיין {הפרק} [הפקר] יינגלעך. לאמיר ווארטען און זען ווי אזוי זיי פירען זיך אויף און וואס וועט ווייטער זיין. האב איך געזען ווי אזוי זיי דאווענען האב איך געטראכט ביי מיר – ווען איך וואלט אזוי {געדאוונעט] [געדאווענט] וואלט איך אויך געגעסען א האלבע געבראטענע גאנז פאר דעם דאווענען.

 

(דער סאנצער האט {באמעקט} [באמערקט]: דאס דאס ווייסט אויס דעם כבוד וואס דער גרויסער גאון האט געהאט פאר חסידים. ער ווייזט אויך אן דאס דער מחבר האט אין זיין סידור דעם דרך חיים געשריבען דאס פאר דעם דאווענען טור מען נישט טרינקן אפילו קיין גלאס וואסער)

 

י.פ)

סאנצער רבי

 

כתב יד פרידמן