אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
ר' עזריאל באלטער נסע ביחד עם הרבי מסאווראן אל הרבי מאפטא.
לרבי מאפטא היה מנהג לפתוח את דברי התורה שלו עם מדרש.
כשר' עזריאל והרבי מסאווראן יצאו מהטיש אמר ר' עזריאל אל הרבי מסאווראן: ""הזקן' לא קלע בול [=לא דייק] עם המדרש היום."
"אכן כך" – ענה הרבי מסאווראן – "'הזקן' גדול יותר ממדרש אחד. זה בדיוק כמו שאחד שנכנס ליער סבוך קושר עצמו לעץ כדי שיוכל למצוא את הדרך ולחלץ עצמו משם. כך, הרבי הקדוש מאפטא – מכיוון שהוא נכנס לעולמות עליונים שמהם יכול שלא לצאת לעולם, אז הוא לוקח מדרש כסימן שיוכל בעזרתו לצאת."
י.פ.
פנחס לאנדוי
R' Azriel Balter used to journey to the Apter Rav together with the Savraner Rav.
It was the Apter Rav's custom to begin his Torah [discourse] by quoting a Midrash.
When R' Azriel and the Savraner Rav left the tisch, R' Azriel commented to the Savraner Rav: "The 'Elderly one' did not 'hit the nail on the head' with the Midrash today".
“Indeed so,” replied the Savraner Rav, “the 'Elderly one' is greater than a midrash. Similar to when one enters a labyrinthine forest, he first ties a rope to a tree so that he can find his way back. So too is the holy Apter [Rav]. He ascends to the highest realms and risks never returning – thus he picks out a midrash as a path-marker for himself to enable him to return.”
Y.F.
Pinchas Landau
ר' עזריאל באלטער איז געפוהרען צוזאמען מיט דעם סאווראנער רב צום אפטער רבי'ן.
ביים אפטער רב איז געווען א מנהג דאס ער זאל אנהייבען זיין תורה מיט א מדרש.
אז ר' עזריאל און דער סאווראנער רב איז זענען הערויסגעגאנגען פונ'ם טיש רופט זיך אב ר' עזריאל צום סאווראנער רב: דער "אלטער" האט היינט נישט אין געטראפען אין קארב מיט דעם מדרש.
אזוי, אזוי – ענטפערט דער סאווראנער רב – דער אלטער איז גרעסער ווי א מדרש. אזוי ווי איינער גייט אין א טיפען וואלד בינדט ער זיך צו מיט א שטריק צו א בוים – אז ער זאל קענען צוריק זיך הערויסדרייען. פונקט אזוי איז דער הייליקער אפטער. ער געט העריין אין די הויכע עולמות און וואלט קיינמאל נישט הערויס געקומען – נעמט ער זיך אלס סימן א מדרש ער זאל הערויס
י. פ)
פנחס לאנדוי
ר' עזריאל באלטער נסע ביחד עם הרבי מסאווראן אל הרבי מאפטא.
לרבי מאפטא היה מנהג לפתוח את דברי התורה שלו עם מדרש.
כשר' עזריאל והרבי מסאווראן יצאו מהטיש אמר ר' עזריאל אל הרבי מסאווראן: ""הזקן' לא קלע בול [=לא דייק] עם המדרש היום."
"אכן כך" – ענה הרבי מסאווראן – "'הזקן' גדול יותר ממדרש אחד. זה בדיוק כמו שאחד שנכנס ליער סבוך קושר עצמו לעץ כדי שיוכל למצוא את הדרך ולחלץ עצמו משם. כך, הרבי הקדוש מאפטא – מכיוון שהוא נכנס לעולמות עליונים שמהם יכול שלא לצאת לעולם, אז הוא לוקח מדרש כסימן שיוכל בעזרתו לצאת."
י.פ.
פנחס לאנדוי
R' Azriel Balter used to journey to the Apter Rav together with the Savraner Rav.
It was the Apter Rav's custom to begin his Torah [discourse] by quoting a Midrash.
When R' Azriel and the Savraner Rav left the tisch, R' Azriel commented to the Savraner Rav: "The 'Elderly one' did not 'hit the nail on the head' with the Midrash today".
“Indeed so,” replied the Savraner Rav, “the 'Elderly one' is greater than a midrash. Similar to when one enters a labyrinthine forest, he first ties a rope to a tree so that he can find his way back. So too is the holy Apter [Rav]. He ascends to the highest realms and risks never returning – thus he picks out a midrash as a path-marker for himself to enable him to return.”
Y.F.
Pinchas Landau
ר' עזריאל באלטער איז געפוהרען צוזאמען מיט דעם סאווראנער רב צום אפטער רבי'ן.
ביים אפטער רב איז געווען א מנהג דאס ער זאל אנהייבען זיין תורה מיט א מדרש.
אז ר' עזריאל און דער סאווראנער רב איז זענען הערויסגעגאנגען פונ'ם טיש רופט זיך אב ר' עזריאל צום סאווראנער רב: דער "אלטער" האט היינט נישט אין געטראפען אין קארב מיט דעם מדרש.
אזוי, אזוי – ענטפערט דער סאווראנער רב – דער אלטער איז גרעסער ווי א מדרש. אזוי ווי איינער גייט אין א טיפען וואלד בינדט ער זיך צו מיט א שטריק צו א בוים – אז ער זאל קענען צוריק זיך הערויסדרייען. פונקט אזוי איז דער הייליקער אפטער. ער געט העריין אין די הויכע עולמות און וואלט קיינמאל נישט הערויס געקומען – נעמט ער זיך אלס סימן א מדרש ער זאל הערויס
י. פ)
פנחס לאנדוי
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
