המלאך נוהג בדידות ומטיל אימה על הקהל

[בגליון:] ר' כץ סיפר שהוא שמע מיהודי אחד שהאבא שלו בעצמו היה נוכח במעשה זה. 

כשהמלאך התקבל [למגיד] בפסטאוו, שילמו לו 10 זהובים לשבוע והוא חי בעוני גדול. כל היום הוא ישב ביחידות והתפלל ולמד. במהלך היום הוא כיסה את פניו בטלית וכשלא הייתה לו טלית, פניו היו מכוסות בווילון. הוא לא נהג כמגיד כלל – ולא דיבר מילה עם איש, אלא [פשוט] ישב בחדרו. פעם ביום שלחו לו לחדרו פנימה יונה לאכול וזה הספיק לו.

הקהל ובעלי-הבתים החלו לכעוס – לא הייתה לעיר שום תועלת ממנו כמגיד. פעם אחת הגבאי העז ונכנס אל המלאך, אל תוך ביתו, וסיפר לו על טענות הקהל. "נו, מה הם רוצים?" שאל המלאך. הגבאי ענה שבשבוע הבא יש ברית ורצוי שהמלאך יופיע, אז הוא הבטיח [שיופיע].

כשהופיע המלאך ביום הברית נפל פחד על הקהל, ורוב האנשים התעלפו מחולשה ובקושי נשאר מניין לברית. המלאך נתן לילד את השם לייב. מספרים שלייב היה גיבור באופן יוצא-דופן וחזק כעשרה אריות.

י.פ.

ירמיה כץ