כשהרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין היו ביחד הם איחלו אחד לשני שיהיו יהודים ישרים ויוכלו לפעול ישועות עבור כלל ישראל.
זמן מה לאחר מכן אחד מחסידי רוז'ין עבר דרך קרלין באמצע השבוע. הוא כתב קוויטל והתקבל אצל ר' אהרון. ר' אהרון שאל: "האם תחגוג גם את השבת כאן איתי?" ענה לו החסיד: "לא. אני נוסע לרבי שלי לשבת".
לאחר היפרדם, אמר לו ר' אהרון שימסור דרישת שלום ל[ר'] מרוז'ין ויאמר לו שהוא, ר' אהרון, הוא רבי גדול יותר מהרבי מרוז'ין. הברכה שלו שהרבי מרוז'ין יוכל להיות יהודי ישר ולפעול ישועות התקיימה, אבל הברכה של הרבי מרוז'ין עוד לא.
מספרים את המעשה הזה גם על הרבי מסדיגורה ור' אהרון מצ'רנוביל (הרבי מבויאן).
י.פ.
הירש לעדערמאן
חסיד בויאן
