הרב של סטריר, ר' בנצי'ל, היה מתנגד (הוא כתב הגהות ל[ספר] אבני מילואים והיה תלמיד של [ר' אריה לייב הלר, מחבר] קצות החושן). הוא שאל כיצד ייתכן שיהודים בוחרים רב ועושים ממנו קדוש. חסיד אחד ענה לו שצדיקים אומרים על זה משל: זה כמו תרומה, כלומר כשערימה של חיטה שוכבת כל אחד יכול ליהנות ממנה אבל כשיהודי תורם מזה תרומה, התרומה נעשית קדושה. ככה זה עם הרבי – אם חסידים מפרידים אותו קצת מכלל ישראל הוא נהייה קדוש.
ר' בנצי'ל הרשה לעצמו מעט הומור וענה: "הרי כתוב, שחירש, שוטה וקטן שתורמים תרומה, תרומתם אינה תרומה. חסידים הם הרי שוטים, [אז] ממילא התרומה שלהם אינה קדושה – וכך גם הרבנים שלהם".
י.פ.
ר' משה כהן.
