הרבי מבויאן מטשרנוביץ (ר' מנחם נחום) סיפר פעם את המעשה הבא:
הרבי מרוז'ין נהג לצאת לטיול ביער, ושם להתפלל מנחה. בכל פעם הוא לקח בן אחר שלו. פעם אחת, הלך איתו הרבי משטפנשט. כשהגיעו למאלאה ליד בויאן הרבי מרוז'ין ראה שגוי אחד סוחב דג גדול.
אמר הרבי מרוז'ין לשמש שלו, לייב: "גש וקנה את הדג הזה" אבל ר' לייב אמר שאין לו כסף כלל.
ענה לו הרבי מרוז'ין: "אם כך לך לחוכר ותשאל ממנו כסף – אבל קנה את הדג."
כשנקנה הדג לקחו הרבי מרוז'ין ביד והביט בו ארוכות. לאחר מכן הוא הניח את הדג מתחת לרגליו ונסע הביתה.
הרבי משטפנשט נהג לספר שכשהרבי מרוז'ין לחץ על הדג ברגליו, הוא שמע כיצד הדג צועק: "אוי ואבוי לי! אוי ואבוי לי!"
כשהגיעו הביתה לסדיגורה, אמר הרבי מרוז'ין שצריך לבשל את הדג בשביל [סעודת] ליל שבת. כשהביאו את הדג לשולחן הרבי מרוז'ין חילק שיריים לכל הילדים שלו ואמר כך: "אתם יודעים מי הוא הדג הזה? בתוכו נמצא גלגול של צדיק גדול – צריך לתקן אותו. הייתי אפילו אומר לכם מיהו הצדיק, אבל יושבים כאן הנכדים שלו, שבאו הנה לשבת, ואני לא רוצה לבייש אותם."
י.פ.
שלום רחמן ממזריטש שמע מהרבי מבויאן כתב למשה נארשען חסיד בויאן.
