פעם אחת, ר' זושא, בנו של ר' יצחק מאיר ונכדו של הרבי מאפטא, ישן בחד עם סבו.
באמצע הלילה, הרבי מאפטא התעורר והחל להתייפח ולצעוק: "אוי ווי! אני חוטא! אני עובר על עבירות!" וכדומה.
זושא הצעיר, שהיה אז בן 12, התעורר משנתו ושמע כיצד סבו, הרבי מאפטא, מאשים את עצמו. קרא אליו: "סבא! אני יכול להעיד שאתה לא חוטא." שאל אותו הרבי מאפטא: "האם לא כתוב 'לא יקום עד אחד [באיש] לכל עון'[דברים יט, טו]?"
ענה לו זושא: "אכן, כן, 'לכל עון' צריך שני עדים – אולם בשביל אף עון מאמינים גם לעד אחד"
י.פ.
אלעזר זאהן
