הרבי מברדיטשב סיפר פעם את המעשה הבא:
קרה שבבית הדין של מעלה דנו יהודי אחד, שלדאבוננו היו לו מעט זכויות. נזכרו שהוא פעם פרנס אלמנה אחת והציל את חייה. אז הציבו את האלמנה על כף המאזניים והיא גברה על כל העברות שלו.
טען הקטגור: "זה קרה פעם אחת עם יהודי שגנב כסף, ובמקרה שלו אמדו את העברה רק בפרוטות שהוא גנב – צריך היה גם אצלו לשקול את האיש ממנו הוא לקח את הכסף."
ענה המלאך מיכאל: "לך אחר ההיגיון! בוודאי במקרה של האלמנה העיקר אינו הפרוטות שהוא נתן לה, אלא שהוא התכוון להציל את החיים שלה – לכן לוקחים את כל האלמנה שהוא הציל ומניחים אותה על כף המאזניים. במקרה של היהודי הגנב – הוא לא התכוון לחיים של היהודי – רק לכסף שלו ולכן שוקלים רק את הפרוטות."
צדיקי הדור אמרו שהרבי מברדיטשב אמנם סיפר זאת על המלאך מיכאל אבל הוא בעצמו הגה את הפתרון הזה.
י.פ.
יעקב טייטעלבוים
