כשר' שמואל אבא חזר ממוסקבה הוא שהה בפעם הראשונה בשבת אצל ר' גדליה אהרון, חתנו. בזמן הארוחה אמר ר' שמואל אבא: "העבר לי ביצה עם קצת אבקת סוכר וקצת חומץ כדי להכין מאכל" וסיפר את המעשה הבא:
כשהוא ישב בכלא ביחד עם הרבי מרוז'ין, הביאו לשניהם – לו ולרבי מרוז'ין, אוכל מבחוץ. קרה, שהייתה לרבי מרוז'ין שאלה [הלכתית] שהובילה לכך שלא היה לו מה לאכול, אז הוא שלח לר' שמואל אבא בקשה אם הוא יכול להביא לו משהו לאכול. ר' שמואל אבא רצה לקיים הכנסת אורחים עם כל מה שהיה ברשותו. לכן, הוא הכין לו מאכל מדברים שכבר היו אצלו – ביצה, קצת אבקת סוכר, וכף חומץ. לאחר מכן, הוא שאל את השמש של הרבי מרוז'ין אם הרבי מרוז'ין נהנה מהמאכל שלו. השמש ענה: "כן, כן, הייתה לו הנאה מרובה".
ר' שמואל אבא סיים [את דבריו]: "מאחר והרבי מרוז'ין נהנה מזה, אני רוצה לאכול את המנה הזאת, בערב השבת הראשונה שאני חופשי."
[הערת צד:] (פנחס לנדאו אומר: "כך סיפר ר' שמואל אבא, למרות שיודעים שהוא לא העריך את הרבי מרוז'ין"
י.פ.
פנחס לנדאו
