כמה נצרך הרבי מרוז'ין ליהודי רוסיה
פעם אחת, כשהוא כבר היה בסדיגורה, הרבי מרוזי'ן שאל את הסבא של הרב מפראהביטש: "מי מקבל עכשיו קוויטלך ברוסיה?" הוא ענה לו: "הילדים של המגיד מצ'רנוביל". אז קרא הרבי מרוז'ין: "אם הייתי יודע כמה הייתי נצרך ליהודים ברוסיה אז לא הייתי עוזב" י.פ. הרב רייטער הרב מפראהביטש
ר' שלום מרמה את השטן
בשנה האחרונה לפני פטירתו, בדרכו למרחצאות [לטיפול], הרבי משטפנשט, היה בסדיגורא. כשהוא נפרד מהרבי מסדיגורה הוא נעמד עם רגל אחת על הכורסה ועם השניה על הארץ וסיפר את המעשה הבא: כשרבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש בא סמאל [השטן] ולא רצה לאפשר לו לעשות זאת, כי היה נראה לו שלא יצא לו שום […]
שינה של זוג בחדר אחד או בחדרים נפרדים
בחצר צ'רנוביל הייתה אופנה שלזוג היו שני חדרי שינה. כשר' שלום מפארבישט השתדך עם הרבי מטשארנאביל ונהייה חתנו, הוא הנהיג חידוש שהוא ואשתו ישנו בחדר אחד. זה הטריד מאוד את הר' מצ'רנוביל והוא החליט שהוא חייב ללכת לראות איך הזוג הזה נוהג. ביום הראשון של סליחות, במהלך היום, הוא נכנס לחדר וברגע שפתח את הדלת […]
הרבי מרוז'ין מבין הכל
הרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי] נסע דרך פרוהובישט והלך לבקר את ר' אברהם, בנו הבכור של ר' שלום (שאנשים קוראים לו ה'מלאך השני') ואת הרבי מרוז'ין. ר' אברהם כבר היה נשוי והרבי מרוז'ין היה עדיין ילד. כשהרבי שאל את הרבי מרוז'ין מה הוא לומד בחדר, הרבי מרוז'ין ענה לו: "כיצד יתכן שאדם מקבל עול מלכות […]
ר' אברהם אשר מבקש למנות את ר' שלום חתנו לרב בפרוהוביטש
ר' אברהם אשר היה בנו של ר' הירש מקורשוב וחתנו של ר' נחום מצ'רנוביל – אשתו מלכה הייתה בתו של ר' נחום. הוא נהיה רב בפרוהובישט כשר' נחום, חמיו, נהייה רב בצ'רנוביל. [הערת צד:] (או מגיד?) היו לו שלושה חתנים: 1) הרב של בנדר 2) המגיד מבהופול ו- 3) ר' שלום מפרוהוביטש […]
ר' נחום עובר מפרוהוביטש לצ'רנוביל
ר' נחום היה מגיד או רב בפרוהוביטש. הוא תמיד היה עני ואביון, אדם פשוט שהתהלך בבגדים קרועים ובלויים. פעם אחת, הוא נסע לצ'רנוביל ומצא חן בעיני בעלי הבתים המקומיים. כשהם ראו את לבושו, הם הבטיחו לו שאם הוא יתקבל למשרה בצ'רנוביל, אז הם יתפרו לו מעיל ואדרת חדשים. כשהוא חזר לפרוהוביטש בעלי הבתים שם הודו […]
סוד הגאולה
בזמן שהרבי הזקן [=הראשון] משטעפענעשט היה במסע האחרון שלו אל המעיינות, הוא עצר בסדיגורה. כשהוא עמד לעזוב, הוא נעמד עם רגל אחת על הקרקע ועם השנייה על הכרכרה וסיפר את המעשה הבא: "כשריבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש, אף אחד מן המלאכים לא רצה לקחת על עצמו עבודה כזאת. וכשהגיע אל הס"מ, גם […]
