היהודי שנתן אתרוג לרבי מאפטא
פעם אחת, לרבי מאפטא לא היה אתרוג לסוכות. ברגע האחרון צץ יהודי עם אתרוג מפואר ונתן אותו במתנה לרבי מאפטא. אולם, הוא מייד חלה קשות ונפטר. על מיטתו, הרבי מאפטא אמר שהוא והילדים שלו יאמרו עליו קדיש, ובחר את הקדיש שלאחר 'כגוונא'. י.פ. הרבי ממז'יבוז'
היהודי שרצה לראות את האושפיזין
פעם, הגיע יהודי חשוב אחד אל הרבי מאפטא לסוכות. בערב, בסעודה, הוא ראה שלא היו שם אורחים נוספים, אז הוא התיישב לצד הרבי מאפטא. אמר לו הרבי מאפטא לזוז הצידה. היהודי היה תמה מאוד, וכששאל אותו מדוע, הרבי מאפטא ענה: "המקום הזה הוא עבור אורחים חשובים, האושפיזין." היהודי התחנן ואמר שהוא יעשה כל דבר שבעולם […]
כשכולל וואהלין עבר לרבי מרוז'ין
ה'אוהב ישראל' היה נשיא של כולל וואהלין. אבל, הוא העביר את הכולל לרבי מרוז'ין. חסידי זינקוב כעסו על כך אפילו שהכסף של ארץ ישראל שנאסף באוקראינה נשלח לסדיגורה ובויאן. הרבי ממז'יבוז', ר' ישראל שלום יוסף העשל, שלח את הכסף לבויאן. אבל, הייתה לו פריווילגיה לצרף פתק עם רשימה של אנשים בארץ ישראל, אליהם הכסף צריך […]
יחסו של הרבי מאפטא לארץ ישראל
יחסו של הרבי מאפטא לארץ ישראל כשהרבי מאפטא שלח כסף לארץ ישראל הייתה כזאת שמחה אצלו שהוא חבש שטריימעל. י.פ. הרבי מקופישניץ
שתיים-עשרה שנים במז'יבוז'
ה'דגל מחנה אפרים' – הרב מסדילקוב , אחיו, ר' ברוך, והרבי מאפטא חיו במז'יבוז' במשך 12 שנים. י.פ. אלעזר זאהן ממז'יבוז'
אפילו את העברית של הזוהר אנחנו לא מבינים
פעם אחת, הרבי מרוז'ין היה אצל הרבי מאפטא. אמר לו הרבי מאפטא:"אני לומד זוהר ואתה לומד זוהר! אני הייתי אצל ר' ברוך – אני יכול לומר לך שאפילו את העברית של הזוהר, אנחנו לא יודעים." י.פ. אלעזר זאהן ממז'יבוז'
הפער בין ר' ברוך לר' מאפטא
בזמן שהרבי מאפטא התגורר ביאסי, הוא חשק לראות את ר' ברוך. אבל, הגבאים שידעו שר' ברוך מאוד קפדן, חששו שכשר' ברוך ישמע את הגוזמאות של הרבי מאפטא, ויראה כיצד הוא אוכל (הרבי מאפטא אכל המון) זה יעורר מחלוקת. אבל, זה לא עזר – והרבי מאפטא נסע ובא אל ר' ברוך לשבת. בערב בזמן הטיש, הגישו […]
דמיון לרבי מרוז'ין
ר' שלום היה בן משפחה רחוק של הרבי מרוז'ין – הוא היה איש פשוט ולא תפס שום מקום [של חשיבות] בעולם החסידי. אולם, הוא נראה בדיוק כמו הרבי מרוז'ין – עד כדי כך שהתבלבלו ביניהם כמה פעמים. פעם אחד, הרבי מרוז'ין הוכרח לנסוע אל הרבי מאפטא. וקרה שאותו ר' שלום גם היה באזור והגיע חצי […]
הרבי מאפטא מבטיח שלא ישכח את ייסורי הגלות
קודם פטירתו, הרבי מאפטא בכה רבות על ייסורי היהודים בגלות, והתייפח על כך שמשיח עדיין לא בא. הוא אמר: "הרבי הקדוש מברדיטשב אמר לפני שהוא נפטר שכשהוא יגיע לעולם הבא אז הוא לא ינוח עד שהוא יפעל אצל רבונו של עולם להביא את המשיח. אבל כשהוא הגיע לעולם הבא עשו לו קבלת פנים כזאת גדולה […]
מדוע תיקנו את הקדיש
רבנים תקנו את הקדיש מסיבה אחת. מכיוון שהרבי מאפטא היה הרב הבכיר של דורו, הוא ממילא אמר קדיש. הילדים שלו אימצו את המנהג הזה. י.פ. פ. לאנדוי
לעוף אל העולם הבא כמו ציפור
לפני פטירתו הרבי מפאטא אמר: "אם הייתי רוצה, הייתי יכול לעוף מהעולם הזה אל העולם הבא כמו ציפור. אבל מה יאמרו כולם? – שהרבי מאפטא מת מיתה משונה." י.פ. יעקב טייטעלבוים
על תורותיו של הרבי מאפטא
לפני פטירתו, הרבי מאפטא אמר: "יתכן ואתם עוד תשמעו תורות יפות יותר – אבל לעולם לא מפה כזה." י.פ. יעקב טייטעלבוים
תורתו של הרבי מאפטא כתובה בספר
הרבי מאפטא אמר פעם אחת תורה ור' יצחק מאיר הבן שלו, היה נוכח במקום ושמע זאת. הוא סיפר שזכר שראה את התורה זאת בספר. אז כשהרבי מאפטא יצא מהבית, ר' יצחק מאיר הביט בספר והבחין שהלימוד של אביו מוזכר מילה במילה בספר. ר' יצחק מאיר לקח את הספר, קיפל את העמודים היכן שהוא מצא את […]
ר' יוסף מטומשוב, מייסד שושלת יאריטשוב-טומשוב
ר' יוסף מטומשוב, המייסד של שושלת טומשוב, נסע ל[ר'] מלובלין והורה לו לקבל קוויטלים ולהתיישב בטומשוב. הוא היה אצל ר' מנדל'ה מרימנוב, אצל הרבי מלובלין ואצל הרבי מאפטא. (קודם לכן הוא התגורר ביארצ'וב?) הוא נפטר בר"ח ניסן תקצ"ט (1839) ונטמן בטומשוב. הוא היה חתן של הרבי מזשקוב. היו לו שני בנים ר' יהושע'לה מטומשוב ר' […]
האם הרבי מאפטא חי בעוני או ברווחה?
בכתבה שלו בטאג (1950), אהרון צייטלין מספר שהרבי מאפטא חי בעוני. פנחס לאנדוי חושב שזה לא נכון – ובאופן חלקי הוא מבסס זאת על המעשה הבא: כשהרבי מאפטא הגיע למז'יבוז' היו [שם] הרבה מתנגדים. הוא אמר: "אני בעל ייחוס גדול משלכם – יש לי יותר זהב מלכם – ואני גם למדן גדול יותר מכם." […]
ביתו של הרבי מאפטא
הרבי מאפטא נהג לחיות ברווחה – וגר בבניין בן שלוש קומות. הרבי מאפטא התגורר בקומה התחתונה, ר' יצחק מאיר דר בקומה האמצעית, והילדים שלו גרו בקומה העליונה. בבית, בחדר קטן, שכן גם בית הכנסת של ה[רבי] מאפטא – בהמשך הוא נקרא בית הכנסת של ר' יוסף משה. הרבי ממעז'יבוז', ר' ישראל שלום יוסף העשל, התגורר […]
יחסי משפחת ביק לצדיקים
הרבנים למשפחת ביק היו רבנים מתנגדים במז'יבוז' . למרות שהם היו מתנגדים הם חיו בשלום עם הרבי מאפטא. לפני שר' זושא היה רבי הם לא חיו בשלום כל כך, אבל עם ר' העשל ועם ר' ישראל שלום ממז'יבוז' הם היו [ביחסים] הרבה יותר טובים. י.פ. פנחס לאנדוי.
ה'חיי אדם' הוא קטניות
כשה'חיי אדם' [=ר' אברהם דנציג מחבר הספר חיי אדם] פסק שתפוח אדמה הוא קטניות [=בקשר לדין של קטניות בפסח] הרבי מאפטא ציין: "תפוח אדמה הוא חיי אדם, אבל ה'חיי אדם' הוא קטניות" י.פ. ר' מרדכי שלמה יוסף פרידמן הרבי מסדיגורה
הרבי מסאווראן במריבה עם הרבי מרוז'ין
הרבי [משה צבי] מסאווראן רב עם הרבי מרוזי'ן. הרב [אברהם יהושוע השל] מאפטא ביקש ממנו שלא יטריד אותו. ה[רבי] מסאוואראן ענה: "אני אעשה כל דבר שתאמר – רבי מאפטא – אבל לא את זה". י.פ. פנחס לאנדוי
הלווייתו של הרבי מאפטא
אנשים מספרים שביום בו הרבי מאפטא נפטר, היהודים בארץ ישראל ראו כיצד סוחבים אותו [באלונקה] וליוו אותו עד לציון הקבר. לפני פטירתו הרבי מאפטא אכן אמר שכבר מוכן לו מקום [קבורה] בארץ ישראל. י.פ. הרבי מצאנז הרב רוטנברג
הרבי מאפטא עוזב את אפטא
ר' מאיר הלוי, מחבר הספר 'אור לשמים', נשכר על-ידי הרבי מאפטא ללמד את בנו, ר' יצחק מאיר, שיעורים. באותו הזמן, ה'אוהב ישראל' חי באפטא שם הוא שימש רב. פעם אחת הרבי מאפטא התעורר פתאום באמצע הלילה משנתו ואמר לאשתו הרבנית: "כבר הגיעה העת שנסע מפה". ר' מאיר כבר זכה להיות ממלא המקום שלו. בבוקר, הוא […]
חלקי כרכרה ומעשה מרכבה
[פעם] הרבי מרוז'ין היה אצל הרבי מאפטא. הרבי מאפטא הקדיש הרבה זמן להראות לו את הברגים, את המכשירים ואת שאר חלקי הכרכרה שלו. חסידים סיפרו שאמרו שבזמן ההוא הוא לימד אותו מעשה מרכבה. י.פ. אלעזר זאהן
ר' ברוך מלמד זוהר
פעם אחת הרבי מאפטא והרבי מרוז'ין נפגשו ודיברו על הזוהר. ציין הרבי מאפטא: "אנחנו חושבים שאני אומר זוהר ואתה אומר זוהר. אבל פעם הייתי אצל ר' ברוך (והוא סיפר את המעשה שהיה בסעודה שלישית אצל ר' ברוך) – אצלו זה באמת מה שנקרא להגיד זוהר". י.פ. אלעזר זאהן
הרבי מאפטא ור' ברוך
פעם אחת, רצה הרבי מאפטא לנסוע אל ר' ברוך. מכיוון שר' ברוך היה קפדן והרבי מאפטא אהב לומר גוזמאות – הגבאים חששו ודאגו שמא יסתכסכו ולכן לא הרשו לו לנסוע. אבל הרבי מאפטא התעקש שהוא דווקא רוצה [לנסוע], אז המקורבים החשובים גילו לו את האמת, שהם חוששים שהוא יפגש עם ר' ברוך. אז הוא הבטיח […]
האדמה שהלך עליה הרבי מברדיטשב
ר' פנחס לאנדוי הכיר יהודים שזכרו את הרבי מאפטא. אחד מהם סיפר שבזמן שהוא היה בן 18, הרבי מאפטא היה בברדיטשב והלך לבקר את אשתו של הרבי מברדיטשב. כשהוא חצה את סף הבית הוא קרא: "זוהי אדמת קודש כי הרבי מברדיטשב הלך פה!" הוא הוריד את נעליו לפני שנכנס פנימה. י.פ. פנחס לאנדוי
שתים-עשרה שנים במז'יבוז'
גם ר' ברוך ה'דגל מחנה אפרים', וגם הרבי מאפטא גרו [עד?] גיל 12 שנה במז'יבוז'. י.פ. אלעזר זאהן
הרבי מאפטא לא מסתדר עם בעלי הבתים שלו
[הערת צד:] (ר' ברוך?) כשהרבי מאפטא, התגורר בטולטשין, לא היו לו יחסים טובים עם בעלי בתים שלו. לפני שהוא עזב את העיר הוא ניגש אל ארון הקודש וביאר את הפסוק: "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי." [(תהילים מא: יב)] "מתי אדע שאני חשוב בעיניך – אם לא תעשה רע לאויבים […]
מעילו של ר' יצחק מאיר
הרבי מאפטא אהב להגזים. פעם הוא הכין לבנו, ר' יצחק מאיר, מעיל עם צווארון פרווה. פעם הוא אמר שקוזק רכוב על סוס המחזיק חנית בידו, יכול להיתקע בתוך צווארון הפרווה. י.פ. אלעזר זאהן
שם הוויה מופיע על הסכך
פעם אחת, כשהרבי מאפטא נסע אל החוזה ללובלין, הוא לקח איתו את בנו, ר' יצחק מאיר. בזמן שהם ישבו בסוכה, ר' יצחק מאיר ראה שעל הסכך של הסוכה, היה חרות שם הויה. הרבי מאפטא אמר שזה סימן שניתן רק לצדיק הדור. כשהחוזה נפטר, הרבי מאפטא ור' יצחק מאיר ישבו שוב בסוכה ושם הויה הופיע […]
הרבי מרוז'ין ור' אברהם שלמה מקבלים יחס שונה מהקב"ה
כשהרבי מרוז'ין היה עוד צעיר מאוד, אמא שלו, הרבנית חווה'לה, ביקשה ממנו שיסע לרבי מאפטא כדי לקבל סמיכה [לרבנות]. הוא הסכים ולקח איתו את ר' אברהם שלמה. במהלך הנסיעה, ר' אברהם שלמה לא פסק מלגחך על האדמו"רות. בלילה, נעצרו יחד באותה התחנה ועמדו להתפלל. משום שר' אברהם שלמה האריך מאוד בתפילת שמונה עשרה, הרבי מרוז'ין […]
מה משקאות צריך להניח על השולחן
פעם הרבי מרוז'ין אכל סעודת ראש חודש עם הרבי מאפטא. זה היה בראש חודש תמוז. הם שוחחו על כמה משקאות צריך להעמיד [על השולחן]; אצל הרבי מרוז'ין היה נהוג להעמיד משקאות לפי הגימטריה של 72, 36 וכו' אמר הרבי מרוז'ין שיעמידו 6 או 7 בקבוקי משקה. שאל אותו הרבי מאפטא מדוע דווקא מספר כזה? ענה […]
אהבת התורה קודמת ליראה?
ר' חיים מצאנז היה אצל הרבי מאפטא פעמיים. אומרים שהרבי מאפטא לא החזיק מאוד [=לא העריך במיוחד] מר' חיים. [הערת צד:] (המעשה הבא מסופר על ידי חסידי סדיגורה) פעם אחת, הרבי מצאנז נתן לרבי מאפטא קוויטל, וכתבו בו שהוא מבקש [ברכה] לאהבת תורה. שאל אותו הרבי מאפטא: 'מה עם יראת שמיים?' ענה לו ר' חיים: […]
הרבי מאפטא היה כהן גדול
בזמן העבודה [=התפילה] אמר הרבי מאפטא: "כך הייתי אומר" ואומרים שהוא ציין את השם המפורש. הוא סיפר שהוא זוכר את המקום המדויק של בית המקדש היכן שהוא עבד. י.פ. ר' חיים ביק
למה אין מראה בביתו של ר' מוטל מצ'רנוביל?
הרבי מאפטא הקפיד שמראה תהייה תלויה [בביתו] כדי שהוא יוכל לראות כיצד מונחות [התפילין] של ראש. אצל ר' מוטל מצ'רנוביל היה להיפך – לא הייתה תלויה מראה. הרבי מאפטא אמר: זה מובן – אין יותר מר' מוטל אחד, ולכן הוא לא רוצה לראות יותר מר' מוטל אחד. ומשום שאנו מבינים שיש הרבה ר' מאפטא, לא […]
רצף סיפורים הקשורים לר' חיים מצאנז
1. פעם אחת הדברי חיים שאל איזו חשיבות יש לספרים שלו עבור הציבור [ו]האם הם חשובים כמו האוהב ישראל. כשענו לו שכן, היה שמח. 2. בכל שבת הוא היה מעיין ב[ספר] אוהב ישראל 3. סבו של ר' חיים מצאנז (הדברי חיים), ר' ישעיה ליסקער (מחבר הספר וחרב פיפיות) היה חתנו של של ר' […]
ראש העיר מז'יבוז' מת מיתה משונה
ר' יוסף משה (__________) חי במז'יבוז' – הוא לא היה רבי. לאחר פטירתו פתחו את הצוואה שלו ומצאו שכתוב שם שצריך להשכיב [=לקבור] אותו לצד הרבי מאפטא. אולם בזמנו, הממשלה סגרה את הציון [=ציון הקבר של הרבי מאפטא] ולא הרשו לקברו שם. אז ראשי העיר [=ראשי הקהילה] באו אל ראש העיר לבקש ממנו רשות. הוא […]
מת נעמד מלוא קומתו
ר' ישראל מרדכי טייטעלבוים סיפר שהוא שמע את המעשה [הבא] מר' נחום בער מסדיגורה: לרבי מאפטא היה אח שנהרג על ידי גוים. זה היה ביום שישי כשהביאו את המת אל הרבי מאפטא אל בית המדרש, והניחו אותו בעזרת הנשים. בערב שבת, כשהרבי מאפטא עשה קידוש שבת, הנפטר נעמד מלוא קומתו ולאחר הקידוש נשכב שוב. כשסיפרו […]
הרבי מאפטא משנה סדרי עולם
אביו של ר' יעקב טייטעלבוים, ר' ישראל מרדכי, עוד זוכר את היהודייה טשארנע, עליה מסופר המעשה הבא: טשארנע הייתה זקנה מאוד – היא אפילו תמכה ברבי הזקן [=הראשון] מקופישניץ בידיה. אביה של טשארנע היה גביר גדול וחסיד אפטא. הוא הביא את הרבי מאפטא ליאסי ושילם לו את כל ההוצאות. טשארנע הייתה בתו היחידה. פעם אחת, […]
הרבי מרוז'ין הוא קודש קודשים
הרבי מרוז'ין היה פעם אצל הרבי מאפטא כשהוא היה בן 16 והרבי מאפטא כיבד אותו מאוד. באותו הזמן היו שם עוד הרבה רבנים חשובים ואדמו"רים והם שאלו את הרבי מאפטא כיצד יתכן שהרבי מאפטא, הגדול שבחבורה, צריך להתכופף בפני כזה אדם צעיר?! ענה הרבי מאפטא: "שלמה המלך חיבר את משלי, קהלת ושיר השירים, שהם כולם […]
הרבי מרוז'ין מושווה ליום כיפור
פעם אחת, כשהרבי מרוז'ין היה אצל הרבי מאפטא, אנשים הבחינו שבנוסף לכבוד שהרבי מאפטא ייחס לרבי מרוז'ין כנהוג, הוא גם סירב לאכול כפי שהיה נוהג בדרך כלל. אז הרבי מאפטא הסביר: "מה אינכם מבינים? שבת היא בעלת הבית במהלך כל השנה. אולם, כשאורח חשוב מגיע, כמו ראש חודש, אז השבת נותנת לאורח את תפילת העמידה […]
מופע ליצנות משמש את הרבי מאפטא לפסיקה
יהודי אחד בא אל הרבי מאפטא וסיפר לו שהוא חוכר אצל פריץ אחד המאיים עליו שאם הוא לא ישלם לו מיד את כל החובות, הוא יסלק אותו מהחכירה. מפחד לחייו הוא בא אל הרבי מאפטא לבקש רחמים. כמענה, הרבי מאפטא סיפר לו את המעשה הבא: פעם הוא [=הרבי מאפטא] היה בחתונה של גביר גדול והיו […]
על סבל ורווחה בעולם הזה
הרבי מאפטא ישב בסעודת ערב שבת ואכל ושתה כמנהגו. באותו הזמן היה שם גם יהודי שבכה על הצרות שלו. אמר הרבי מאפטא: "יהודים סובלים דוחק כה גדול ואני יושב ברווחה וכל טוב. אני בוודאי מקרב האנשים שריבונו של עולם נותן להם שכרם בעולם הזה ככתוב: 'משלם לשונאיו על פניו!' אולי פעם עשיתי משהו בגינו ריבונו […]
מי זללן יותר גדול?
בזמן אחת הסעודות אצל הרבי מאפטא, הרבי הרגיש שאחד היהודיים שישבו בשולחן היה מוטרד מכך שהרבי מאפטא אוכל כל כך הרבה. קרא הרבי מאפטא אל אותו יהודי: "הכנס משהו לפה – טעם משהו!" ענה היהודי: "אינני יכול, בדיוק סיימתי לאכול ואני יכול לאכול יותר דבר." אז אמר הרבי מאפטא: "כיצד יכול יהודי לאכול כל כך […]
הרבי מרוז'ין עושה מופת
ברוז'ין גר יהודי אחד בשם מאשקע שהיה חכם גדול בתורה. בתחילה, הוא היה נוסע לאפטא, אבל בהמשך הוא התקשר לרבי מרוז'ין. ר' מאשקע גילה שהרבי מאפטא יודע שהוא לא נוסע יותר לאפטא, אלא לרוז'ין, וחשש שחוסר הכבוד [שהוא מראה לר' מאפטא] עלולה לפגוע ברבי מרוז'ין. משום כך הוא רצה לשכנע את הרבי מרוז'ין שיסע לאפטא […]
הרבי מאפטא חושש מהתדמית של נכדיו
המספר של האנקדוטה שמע אותה מסבתא שלו, הרבנית רייזעלע, בתו של ר' יוסף דוד מארליק [=אליק] (ואשתו של ר' מרדכי מווארשיליב ששמע בעצמה מחמותה הרבנית דינעלע (הבת הבכורה של הרבי מאפטא), היא הייתה אשתו של ר' ישראל מלטישניץ. "בתי היקרה" אמר פעם הרבי מאפטא לבתו "אני מפחד שלא די שהנכדים שלי לא יהיו אדמו"רים […]
החייט שרצה להשתדך עם הרבי מאפטא
לרבי מאפטא היה מנהג ללבוש מעילים שונים לאירועים שונים וראה בכך דבר חשוב. פעם אחת, לפני שבת שקלים, הוא פתאום הבין שהוא צריך מעיל עבור שבת. למרות שכבר היה יום חמישי הוא קרא לחייט והורה לו להכין בעבורו מעיל תכף ומיד שיהיה מוכן לפני השבת. החייט טען שאין ביכולות להכין מעיל כל כך מהר, אולם […]
למה התכוון הרבי מאפטא?
ר' נחום בערי'נו סיפר את המעשה הבא לזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה: יהודי פשוט אחד הגיע אל הרבי מאפטא כדי להתייעץ איתו האם להיות חוכר אצל פריץ. אמר לו הרבי מאפטא 6 עניינים שעליו לכתוב בחוזה. כשהיהודי יצא מהרבי מאפטא, הרבי מסאווראן רץ אחריו ושאל אותו בנוגע לדברים שאמר לו הרבי מאפטא. הוא הבין חמישה "אופנים", […]
הרבי מאפטא מפריע לשמש לישון
אביו של ר' יעקב טייטעלבוים הכיר יהודי אחד שהיה שמש אצל הרבי מאפטא. אותו יהודי היה אדם פשוט מאוד. כשמש יצא שהוא ישן באותו החדר בו ישן הרבי מאפטא. פעם אחת, ההנהגות של הרבי מאפטא לא אפשרו לו לישון, והוא צעק עליו "תן לי לישון!" אז הרבי מאפטא הרגיע אותו ואמר לו: "שן, שן! […]
נהר הבוג מטהר
בתוך מעזריטש עבר נהר הבוג וליד הנהר היה סכר שיצר אזור של נהר שקט ורחב בו נערים שחו בקיץ. ר' יצחק מאיר אמר: "הילדים שוחים ולא חושבים אפילו על טבילה לשם מצווה, אולם הנהר ממלא את חובתו ומטהר אותם." י.פ. אלעזר זאהן
האם הרבי מאפטא חוטא
פעם אחת, ר' זושא, בנו של ר' יצחק מאיר ונכדו של הרבי מאפטא, ישן בחד עם סבו. באמצע הלילה, הרבי מאפטא התעורר והחל להתייפח ולצעוק: "אוי ווי! אני חוטא! אני עובר על עבירות!" וכדומה. זושא הצעיר, שהיה אז בן 12, התעורר משנתו ושמע כיצד סבו, הרבי מאפטא, מאשים את עצמו. קרא אליו: "סבא! אני יכול […]
הרבי מרוז'ין מתחיל להניח תפילין – ב'
אמו של הרבי מרוז'ין חוה'נו הגיעה אל הרבי מאפטא כשבנה התחיל להניח תפילין. היא הסבירה לו מתי זמן התפילה של הרבי מאפטא ואמרה לו שיהיה שם בזמן. אולם, דווקא ביום בו הרבי מרוז'ין היה צריך להתחיל להניח תפילין הוא השכים קום הניח תפילין והתפלל בעצמו. כשהרבי מאפטא נעמד לתפילה התחילו לחפש את הרבי מרוז'ין ולא […]
הרבי מרוז'ין מתחיל להניח תפילין
הזקן [=הרבי הראשון] מצ'ורטקוב תמיד סיפר כיצד הצדיקים והרבנים בדורו של הרבי מרוז'ין העריכו וגידלו אותו [=הרבי מרוז'ין] מאוד. פעם אחת ביום השנה לפטירתו של הרבי מרוז'ין, סיפר הרבי מצ'ורטקוב את המעשה הבא: כשהרבי מרוז'ין היה צריך להתחיל להניח תפילין, אמו חוה'נו לקחה אותו אל הרבי מאפטא. כשהגיעו לשם, היא הדריכה אותו ואמרה לו […]
ר' בנימין זאבל באלטער
ר' פיני לאנדוי אומר שר' בנימין זאב באלטער לא נקרא ר' בנימין באלטער, אלא ר' וועלוועל באלטער. הוא היה מתלמידיו הצעירים של הבעש"ט ונפטר מאוד צעיר. (הוא חושב שבהמשך הוא היה אצל ר' פנחס מקאריץ) בנו, ר' עזריאל באלטער היה תלמיד של ר' ברוך ממז'יבוז'. לאחר מכן, הוא היה תלמיד של הרבי מאפטא. בנו […]
שבחו של הרבי מרוז'ין
חסידים מספרים שפעם אחת, כשסיפרו לר' מרוז'ין כיצד הרבי מאפטא הפליג בשבחו, הוא [הרבי מרוז'ין] אמר: "משום כבודו של זקן אני מגלה לו את כל החיצוניות שלי, אבל רק קצת מהפנימיות שלי". י.פ. חסיד בויאן [הערה: דברי דוד, עמ' קנו]
אכילתו המשונה של הרבי מאפטא
ר' עזריאל באלטער היה ביחד עם הרבי מסאווראן אצל הרבי מאפטא. [הם] דיברו על האכילה המשונה של הרבי מפאטא. ר' עזריאל באלטער אמר לרבי מסאווראן: "כתוב שר' אבוטלוריה? היה דורש כל אתים שבתורה עד שבא אל 'את ה' אלוהיך תירא' [דברים י,כ] – את המילה 'את' אי אפשר לדרוש. עד שבא ר' עקיבא ואמר […]
הרבי מאפטא נכנס ליער סבוך
ר' עזריאל באלטער נסע ביחד עם הרבי מסאווראן אל הרבי מאפטא. לרבי מאפטא היה מנהג לפתוח את דברי התורה שלו עם מדרש. כשר' עזריאל והרבי מסאווראן יצאו מהטיש אמר ר' עזריאל אל הרבי מסאווראן: ""הזקן' לא קלע בול [=לא דייק] עם המדרש היום." "אכן כך" – ענה הרבי מסאווראן – "'הזקן' גדול יותר ממדרש אחד. […]
המלאכים מקבלים מהבעש"ט
פעם אחת ר' עזריאל באלטער בא לרבי מאפטא. הוא ראה כיצד הרבי מאפטא מניח תפילין של רבנו תם לפני 'ובא לציון'. הוא שאל אותו: "איך זה? – ר' וועלוועל (ר' בנימין זאב) באלטער ראה אצל הבעש"ט שהוא מניח תפילין של רבנו תם רק לאחר תפילתו." ענה לו הרבי מאפטא – "איזו מין שאלה היא זו? […]
זה קל להפוך לרבי מרוז'ין
כשהרבי מרוז'ין ברח לרוסיה הוא קרא בקול בהגיעו לגבול: "זה הישג להיות הרבי מאפטא או הרבי מברדיטשוב. אולם, להיות הרבי מרוז'ין זו לא אמנות. פשוט מתיישבים בתוך הכרכרה ונוסעים!" (בפעמים אחרות הוא נהג לדבר גדולות על עצמו) י.פ. הרבי מבויאן
המגיד לומד עם הרבי מאפטא לפני מנחה
לאחר פטירתו של הרבי מאפטא, הרבי מסאווראן בא לניחום אבלים אצל בנו, ר' יצחק מאיר. ר' יצחק מאיר סיפר שהיו זמנים בהם אף אחד לא היה מגיע אל הרבי מאפטא לפני מנחה. "אלו" – הכריז ר' יצחק מאיר – "היו זמנים שהמגיד (שנשלח מהשמים כמלאך) למד עם אביו הקדוש." י.פ. גדליה שוורץ
