המוזג שעשה תשובה
פעם, ר' זושא מאנאפולי בא למסבאה עייף וחלש. הוא ביקש מהמוזג כוס יי"ש. המסבאה הייתה מלאה אז בגוים, והמוזג לא רצה להתייחס לעני המסכן. ביקש ממנו ר' זושא עוד הפעם וטען שהוא ממש הולך ונגמר מרוב חולשה. התעצבן המוזג והנחית עליו מכה חזקה. הולך ר' זושע ונדחק לאיזו פינה והתחיל לומר לעצמו: "זושא, זושא עשה […]
ר' זושא מעולם לא חש ברע
ר' שמעלקע ו'הפלאה' הלכו יחד אל המגיד לראות אם הוא באמת [אדם] גדול. הם היו שם כמה ימים ולא התרשמו במיוחד, אז החליטו ללכת משם. כשנפרדו מהמגיד הוא אמר להם ללכת להיפרד מר' זושא מאנאפולי, שישב בבית המדרש [קלויז]. הוא ייעץ להם שכדאי להם לשאול אותו על הפשט של המשנה "חייב אדם לברך על הרעה […]
החיטה של ר' זושא
פעם אחת קרה שאצל המגיד לא הייתה חיטה שמורה לפסח. אז הוא שלח את ר' זושע מאנאפולי למצוא חיטה שמורה. הוא נסע דרך מספר ערים ולא הצליח למצוא, עד שבא לכפר אחד בו מצא חיטה יפה ושמורה, אצל יהודי אחד. הוא שמח מכך מאוד ופנה לנסוע הביתה, מלא שמחה. בדרך חזרה, כשעבר דרך כפר אחד […]
פני הכופים על עצמם גלות
ר' אלימלך מליז'נסק ור' זושא מאניפולי כפו על עצמם גלות וטיילו בכל העולם. פעם אחת הם הגיעו לר' יעקב לינסקר ולמרות שהם היו בהסתר [=מחופשים] הוא זיהה שכפו על עצמם גלות. אז הוא סיפר להם: "לו הייתי יוצא לגלות למשך אותו זמן כמוכם, אז היו נהיות לי פנים יפות יותר [משלכם]." אז הם המשיכו לנוע […]
האם הרבי מאפטא חוטא
פעם אחת, ר' זושא, בנו של ר' יצחק מאיר ונכדו של הרבי מאפטא, ישן בחד עם סבו. באמצע הלילה, הרבי מאפטא התעורר והחל להתייפח ולצעוק: "אוי ווי! אני חוטא! אני עובר על עבירות!" וכדומה. זושא הצעיר, שהיה אז בן 12, התעורר משנתו ושמע כיצד סבו, הרבי מאפטא, מאשים את עצמו. קרא אליו: "סבא! אני יכול […]
ר' זושא לא יכול לתת עצה
גביר אחד ירד מנכסיו ונהייה עני ואביון. המליצו לו לנסוע אל המגיד. למרות שבתחילה הוא לא רצה לנסוע, הוא בסוף השתכנע. בהגיעו אל המגיד הוא בכה לפניו בעוצמה וביקש שהוא יתן לו עצה כיצד לחזור לעשירות שלו. אמר לו המגיד שכדאי לו ללכת לבית הכנסת, שם יראה את ר' זושא מאנפולי והוא כבר יתן לו […]
לר' זושא אף פעם לא היה רע
שאלו את ר' זושא מאנאפולי כיצד אפשר להגיע למדרגה שבה מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה בלב שלם. הוא ענה: "אני לא יודע מה זה רעה – אף פעם לא היה לי רע." י.פ. דוד טווערסקי
קפה בכוס שבורה
ר' שמואל אבא (נכדו של ר' פנחס מקאריץ) ור' שמשון מאריאגאפאליע [אוסטרופולי?] היו אצל הזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה. כמובן שכיבדו אותם בקפה כנהוג בסדיגורה – שם מגישים קפה בכלים יפים ויקרים. אמר ר' שמואל אבא: "הייתי אצל ר' זושא מאנפולי – ונתנו לי קפה בכוס שבורה שמחוברת בחוט, אבל אני עדיין זוכר את הקפה!" הרבי […]
ר' זושא שר התורה
התלמידים של המגיד היו מגאוני הדור – ומשום כך, המקרים הגדולים ביותר והחשובים ביותר היו מגיעים לדין תורה בחצר המגיד. במהלך דיון על דין תורה כזה, החלו התלמידים להתווכח בעוצמה. עיקר הדיון היה על קטע קשה מהרמב"ם לגביו היו חילוקי דעות וקולות המריבה הגיעו עד לב השמים. [באותו הזמן] ר' זושע מאנאפולי עמד בצד והתפלל, […]
התניא מעצב צורת אותיות
פעם אחת המגיד ביקש מהתניא, שמכיון שהבית יוסף והאר"י היו חלוקים בנוגע לאופן בו צריך לכתוב אותיות מסוימות [=בספרי תורה, תפילין, ומזוזות] – אז שהתניא ימציא ויעצב כתב שיהיה מקובל על שני הצדדים. התניא התיישב וייצר כתב כזה. בדרכו הביתה הוא עבר דרך אנאפאליע והתאכסן אצל סופר אחד. הוא ראה כיצד הסופר השתמש באותו הכתב […]