ר' מוטלה מצ'רנוביל עוטף את אצבעו בקוויטל של ר' שלום מבעלז

ר' מוט'לה מטשרנוביל היה פעם בחתונה אחת בגליציה. אל החתונה, הגיע גם הבן הבכור של הרבי מבעלז (ר' שלום), ר' משה מקורוב. ר' שלום  – שפעם אמר "אם ר' מוט'לה היה 100 מייל רחוק מכאן, הייתי הולך לראותו" – שלח עם ר' משה קוויטל, בו היה כתוב רק השם שלו ושל אמו וגם [כספי] פדיון […]

האיחול ההדדי של הרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין

כשהרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין היו ביחד הם איחלו אחד לשני שיהיו יהודים ישרים ויוכלו לפעול ישועות עבור כלל ישראל.  זמן מה לאחר מכן אחד מחסידי רוז'ין עבר דרך קרלין באמצע השבוע. הוא כתב קוויטל והתקבל אצל ר' אהרון. ר' אהרון שאל: "האם תחגוג גם את השבת כאן איתי?" ענה לו החסיד: "לא. אני נוסע […]

משוגע מגיע אל ר' דוד מטאלנה

משוגע אחד הגיע אל ר' דוד מטולנא. כשהגבאי שאל אותו איזה שם לכתוב בקוויטל הוא לא רצה לומר את שמו. כשהוא נכנס אל הרבי מטאלנה, הוא שאל את המשוגע: "מהו שמך? – מהיכן הגעת לכאן?" אז הוא ענה: "יש לי שם מההגדה." שאל הרב: "בהגדה יש ארבעה [שמות]." ענה המשוגע- "אני הוא כל הארבעה." אנשי […]

ר' יוסף מטומשוב, מייסד שושלת יאריטשוב-טומשוב

ר' יוסף מטומשוב, המייסד של שושלת טומשוב, נסע ל[ר'] מלובלין והורה לו לקבל קוויטלים ולהתיישב בטומשוב.  הוא היה אצל ר' מנדל'ה מרימנוב, אצל הרבי מלובלין ואצל הרבי מאפטא. (קודם לכן הוא התגורר ביארצ'וב?) הוא נפטר בר"ח ניסן תקצ"ט (1839) ונטמן בטומשוב. הוא היה חתן של הרבי מזשקוב. היו לו שני בנים ר' יהושע'לה מטומשוב ר' […]

כמה נצרך הרבי מרוז'ין ליהודי רוסיה

פעם אחת, כשהוא כבר היה בסדיגורה, הרבי מרוזי'ן שאל את הסבא של הרב מפראהביטש: "מי מקבל עכשיו קוויטלך ברוסיה?" הוא ענה לו: "הילדים של המגיד מצ'רנוביל". אז קרא הרבי מרוז'ין: "אם הייתי יודע כמה הייתי נצרך ליהודים ברוסיה אז לא הייתי עוזב"   י.פ. הרב רייטער הרב מפראהביטש

אהבת התורה קודמת ליראה?

ר' חיים מצאנז היה אצל הרבי מאפטא פעמיים. אומרים שהרבי מאפטא לא החזיק מאוד [=לא העריך במיוחד] מר' חיים. [הערת צד:] (המעשה הבא מסופר על ידי חסידי סדיגורה) פעם אחת, הרבי מצאנז נתן לרבי מאפטא קוויטל, וכתבו בו שהוא מבקש [ברכה] לאהבת תורה. שאל אותו הרבי מאפטא: 'מה עם יראת שמיים?' ענה לו ר' חיים: […]

הרבי משפיטובקה כותב פתק בשבת

מספרים, שכשר' פנחס מקאריץ היה על ערש דווי, הוא צעק שהוא צריך מים חיים. התלמידים שלו הבינו שהוא מתכוון לר' חיים מקראסנה. זה היה בשבת. הרבי משפיטיווקה כתב קוויטל [פתקא] לר' חיים מקראסנה, בקוויטל היה כתוב: "היום שבת קודש".   ר' יעקב שמשון, הרבי מבאהאבאל – סבו של רבי פנחס לאנדוי, קבע שהמעשה הוא שקר […]

הרבי משפיטובקה מרגיש כשר' פנחס מקוריץ נפטר

בשם הגדולים החדש כתוב שכשהרבי משפיטיווקה היה בארץ ישראל הוא הרגיש בעודו שם שר' פנחס מקאריץ נפטר.  ר' פנחס לאנדוי הראה שמבחינה היסטורית זה לא נכון. [שהרי] ר' פנחס [מקאריץ] נפטר בתק"ן והרבי משפיטיווקה הגיע לארץ ישראל בתקנ"ח.  [הערת צד של הכותב:] (האם זה מדויק?) אומרים גם שהרבי משפיטיווקה ור' חיים מקראסנה חשבו על נוסח […]

הרבי מסדיגורה מזהה את ר' נפתלי חיים הורוויץ

ר' נפתלי חיים הורוויץ, חתנו של הרבי מצאנז יצא לגלוּת; הוא הסתובב בעולם בלוי ומוזנח.  פעם אחת, הוא הגיע לסדיגורה אל הזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה. הוא נכנס אל הרבי מסדיגרה, ונתן לו קוויטל. על הקוויטל הוא לא כתב את שמו, אלא סתם 'נח בן שרה'. כשהציג [את בקשתו], הרבי מסדיגורה שאל אותו מספר פעמים: "האם […]

גיטעלע וישראל'נו הולכים מכות

הרבנית גיטעלע, ר' ישראל'נו (שלאחר מכן נהיה האדמו"ר מסדיגורה), ור' יצחק (שלאחר מכן נהיה האדמו"ר מבויאן) שיחקו יחדיו כשעוד היו ילדים קטנים. הם היו משחקים ב"רבי וחסידים" ונתנו אחד לשני קוויטלים. כשגיטעל הקטנה נתנה קוויטל לר' ישראל'נו הוא קרא (הוא אז עדיין לא הצליח אפילו להגות את האות ג'): "אני רבי דדול [=גדול בהגייה משובשת […]

מדוע חייו של הרבי מלובלין היו קצרים

עוד סיבה לכך שחייו של הרבי מלובלין היו קצרים היא העובדה שלמרות שהיהודי הקדוש נסע ללובלין [=לחוזה מלובלין] כתלמיד וחשש לקבל קוויטלים בעצמו בלובלין, הוא בכל זאת היה מוקף באלפי תלמידים.   י.פ. הרבי  מצאנז

הרבי מצאנז מברך את ר' אלטער שיפעל ישועות

הרבי מצאנז – הדברי חיים – הכתיר את ר' אלטער וואלבעראמער לרבי, ונתן לו קוויטל עם 10 זהובים – מה שבזמנו נחשב לפדיון מאד יוקרתי. ר' אליעזר לא רצה לקרוא את הכתוב בקוויטל אולם הרבי מצאנז הורה לו לעשות זאת ובירכו שיהיה לו כח לפעול ישועות.    י.פ. הרבי מצאנז.

התקשרות אל הרבי

אצל החסידים הראשונים היה מנהג לתת קוויטלעך [=פתק] 'התקשרות' בעזרת הקוויטל הזה החסיד היה מחבר עצמו אל הרבי. הוא היה מבקש בקוויטל שהרבי ישפיע עליו– שיהיה נחקק במצפונו – שירשה לו להפוך לחלק ממנו.    י.פ.  פנחס לאנדוי