מתי נפטר הבעש"ט
לא ידוע באיזה יום נפטר הבעש"ט. חלק מהאנשים אומרים שזה היה ביום הראשון של שבועות – וחלק טוענים שבשני. הרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן אמר על כך: "כתוב 'יסוד צדיק בשבעה נעלם', מכאן שהיה זה ביום השני של שבועות (ז' בסיון)" אנשים אומרים שהבעש"ט היה בבחינת משה רבנו. משום כך, כמו שלא ידוע מקום קבורתו […]
הלווייתו של הרבי מאפטא
אנשים מספרים שביום בו הרבי מאפטא נפטר, היהודים בארץ ישראל ראו כיצד סוחבים אותו [באלונקה] וליוו אותו עד לציון הקבר. לפני פטירתו הרבי מאפטא אכן אמר שכבר מוכן לו מקום [קבורה] בארץ ישראל. י.פ. הרבי מצאנז הרב רוטנברג
קבורתו של 'הרב המתנגד' במז'יבוז'
ר' בירוש, נקרא 'הרב המתנגד' במז'יבוז'. כשר' בירוש נפטר, החברא קדישא רצו לקבור אותו ליד ר' וואלף קיציס, שנקבר ליד הבעש"ט. אבל בינתיים, ה'דגל מחנה אפרים' היה כבר במז'יבוז' והחסידים רצו לשמור את המקום ליד ר' וולף קיציס ריק בשביל ה'דגל'. בזמן הלוויה כל החסידים נעמדו על המקום שנותר ליד ר' וואלף קיציס ולא […]
ר' ברוך לא מסכים לבעל התניא לנסוע לציון קבר הבעש"ט
כשהרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא] היה במז'יבוז', ר' ברוך היה בריב גדול איתו, ולא הרשה לו ללכת אל ציון קבר הבעש"ט. י.פ. הרבי ממז'יבוז'
ה'בער' יכול לרקוד!
הרבי מרוז'ין היה פעם אחת בציון של המגיד ממעזריטש. הוא אמר: אנשים אומרים שה'בער' [=הדוב וגם מתייחס למגיד] יכול לרקוד – אני לא ראיתי אותו רוקד אף פעם. אבל, עכשיו אני רואה ש'בער' אכן יכול לרקוד! אוי, הוא יכול לרקוד!! י.פ. הרבי מליאובה הוא בעצמו שמע מיהודי שהיה עד לכך
היכן קבורה אדל?
אדל, בתו של הבעש"ט, שוכבת בקברה מחוץ למז'יבוז' על פרשת דרכים – אבל לא יודעים את המקום המדויק. י.פ. הרבי ממז'יבוז'
ראש העיר מז'יבוז' מת מיתה משונה
ר' יוסף משה (__________) חי במז'יבוז' – הוא לא היה רבי. לאחר פטירתו פתחו את הצוואה שלו ומצאו שכתוב שם שצריך להשכיב [=לקבור] אותו לצד הרבי מאפטא. אולם בזמנו, הממשלה סגרה את הציון [=ציון הקבר של הרבי מאפטא] ולא הרשו לקברו שם. אז ראשי העיר [=ראשי הקהילה] באו אל ראש העיר לבקש ממנו רשות. הוא […]
הרבי משפיטובקה מרגיש כשר' פנחס מקוריץ נפטר
בשם הגדולים החדש כתוב שכשהרבי משפיטיווקה היה בארץ ישראל הוא הרגיש בעודו שם שר' פנחס מקאריץ נפטר. ר' פנחס לאנדוי הראה שמבחינה היסטורית זה לא נכון. [שהרי] ר' פנחס [מקאריץ] נפטר בתק"ן והרבי משפיטיווקה הגיע לארץ ישראל בתקנ"ח. [הערת צד של הכותב:] (האם זה מדויק?) אומרים גם שהרבי משפיטיווקה ור' חיים מקראסנה חשבו על נוסח […]
ר' שניאור זלמן מליאדי נוסע לציון הקבר של הבעש"ט בלא רשות
פעם אחת נסע הרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי] למז'יבוז' לציון הקבר של הבעל שם טוב ור' ברוך הקפיד עליו [משום כך]; כיצד הוא נסע למז'יבוז' בלא לבקש ממנו רשות?! [אז] ענה לו הרב: "אמנם אתה נכדו [של הבעש"ט] בגשמיות [=ביולוגית], אבל אני נכדו ברוחניות, ומכיוון שתלמיד הוא כמו ילד, יש לי זכות לבוא לציון במז'יבוז'." […]
הדברי חיים מצאנז נוהג אבלות לשעה אחת בלבד – II
הרבי מצאנז שמע מחמיו ר' אלטער, הרבי מוואלבעראם (צאצא של ר' דוד מלעלוב), שכשאשתו השלישית של ר' חיים מצאנז נפטרה, הוא בעצמו ליווה אותה אל ציון הקבר ולאחר מכן צרח בקול: "אל תפחדי מאף אחד, אמרי שהיית אשתי, לכי בשלום, לכי בשלום!" כשחזר הביתה הוא ישב שבעה ונהג מנהגי אבלות במשך שעה ולאחר מכן נעמד […]
תחילת מנהגי הילולות ונסיעות לקבר
התחילו לנהוג הילולות, חגיגות ביארצייט, ונסיעות לציון הקבר של רבנים, רק לאחר מותו של הרבי מלובלין. לפני כן לא הכירו כאלו מנהגים. (כך הרבי מצאנז סבור). בקוצק ובוורקא היה אסור לדבר על יום השנה ולנסוע לציון הקבר ומסיבה זו לא העריכו את חסידי ברסלב – "החסידים המתים" שאין להם רבי חי, אבל היו נוסעים […]
אוהל על ציון קברו של צדיק
כששאלו את ה'חידושי הרי"ם' אם לבנות לו אוהל [=מבנה מעל קברו], הוא ענה: "ממה נפשך אין צורך באוהל: אם לא מדובר באדם גדול, אין צורך לעשות לו אוהל, ואם הוא דווקא כן צדיק אז לוקחים אותו לארץ ישראל – ולכן בכל מקרה אין צורך לעשות אוהל." י.פ. הרבי מצאנז
צדיקים זזים בקברם
'הדברי חיים' מצאנז (הרבי מצאנז) צחק על אלו שנסעו לציון הקבר של ר' אלימלך מליז'נסק. הוא אמר "טיפשים! מה הם חושבים? שצדיק כזה גדול נשאר שוכב באותו המקום בו קוברים אותו? הוא הרי כבר שוכב לו במקום אחר לגמרי." י.פ. הרבי מצאנז
קברו של ר' לייב שרה'ס
ר' לייב שרה'ס – תלמידו של הבעש"ט, קבור ביאלטישקוב. י.פ. פנחס לאנדוי
האם רחל אמנו קבורה בקבר רחל
פנחס לאנדוי שמע מר' מוטל'ה מרחמסטריווקה של אדם אחד היה ספק שרחל אמנו באמת קבורה בקבר רחל: "אם דורות של יהודים בוכים שם – מתייפחים על הצרות והכאב שלהם – אז היא בוודאי כבר שם" י.פ. פנחס לאנדוי
החסידים המתים של ברסלב
ר' דוד מטולנא אמר: "זה היה הגורל שלי, שכשגרתי בוסילקוב עברו שם הרבה גויים בדרכם לעלייה לרגל לקייב. עכשיו, שאני מתגורר בטולנא, חסידים 'מתים' עוברים כאן בדרכם לאומן." ר' דוד מטולנא היה רודף את חסידי ברסלב בכוח. בטולנא היו נחשבים ספרי ר' נחמן לטריפה כמו ספר לא כשר. י.פ. הרבי מטולנא
