גלגולו של רבן יוחנן בן זכאי

הרב מברודי, ר' אברהם מנדל שטיינבערג, סיפר פעם שהבעש"ט אמר על ר' חיים מצאנז – מחכמי ברודי – שהייתה לו נשמת ר' יוחנן בן זכאי.  ר' יוחנן בן זכאי לא חטא בשום חטא כל חייו – רק חטא אחד היה לו לפני פטירתו כשהוא בכה (ברכות – כח ע"ב "כשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו […]

הבעש"ט טובל את ראשו בעצמו

כשהבעש"ט נפטר טבלו תלמידיו את גופו במקווה. כשהגיעו אל הראש, והיה צריך להשקיע אותו במים, אף אחד מן התלמידים לא רצה לגעת בראש ולטבול אותו. מספרים שהבעש"ט כופף וטבל את ראשו בעצמו.    י.פ.  אלעזר זאהן ממז'יבוז'

חסיד צאנז נוסע לארץ ישראל

פעם אחת, ר' ברור דוד כהנא, חסיד חשוב, בא אל הרבי מצאנז, ה'דברי חיים', להיפרד ממנו מכיוון שהוא נוסע לארץ ישראל.  שאל אותו הרבי מצאנז: "מדוע אתה כה ממהר? – חכה מעט, ואני אסע ביחד איתך."  אבל, שנה לאחר מכן הוא נפטר.    י.פ.  הרבי מצאנז

הרבי מאפטא מבטיח שלא ישכח את ייסורי הגלות

קודם פטירתו, הרבי מאפטא בכה רבות על ייסורי היהודים בגלות, והתייפח על כך שמשיח עדיין לא בא.  הוא אמר: "הרבי הקדוש מברדיטשב אמר לפני שהוא נפטר שכשהוא יגיע לעולם הבא אז הוא לא ינוח עד שהוא יפעל אצל רבונו של עולם להביא את המשיח. אבל כשהוא הגיע לעולם הבא עשו לו קבלת פנים כזאת גדולה […]

המוזג שעשה תשובה

 פעם, ר' זושא מאנאפולי בא למסבאה עייף  וחלש. הוא ביקש מהמוזג כוס יי"ש. המסבאה הייתה מלאה אז בגוים, והמוזג לא רצה להתייחס לעני המסכן. ביקש ממנו ר' זושא עוד הפעם וטען שהוא ממש הולך ונגמר מרוב חולשה. התעצבן המוזג והנחית עליו מכה חזקה.  הולך ר' זושע ונדחק לאיזו פינה והתחיל לומר לעצמו: "זושא, זושא עשה […]

ולמדתם את בניכם

רבים מבניו של 'החידושי הרי"ם' נפטרו בחייו. כשנפטר בנו האחרון הוא בכה מאוד. חסידים שאלו אותו: "רבי, אם אתה נופל בעצבות, מה אנחנו יכולים כבר לומר?" הוא ענה: "אני לא עצוב כל כך בעבור מותו של בני – אני כן מרגיש רק הרבה צער. אלא – כבר התחלתי ללמוד איתו, ועכשיו איני יכול לקיים יותר […]

לעוף אל העולם הבא כמו ציפור

לפני פטירתו הרבי מפאטא אמר: "אם הייתי רוצה, הייתי יכול לעוף מהעולם הזה אל העולם הבא כמו ציפור. אבל מה יאמרו כולם? – שהרבי מאפטא מת מיתה משונה."    י.פ.  יעקב טייטעלבוים

על תורותיו של הרבי מאפטא

לפני פטירתו, הרבי מאפטא אמר: "יתכן ואתם עוד תשמעו תורות יפות יותר – אבל לעולם לא מפה כזה."    י.פ.  יעקב טייטעלבוים

לר' מאיר צר בעולם הזה

הרבי מצאנז היה אצל ר' מאיר מפרמישלן שנה אחת לפני שהוא נפטר. שאל אותו ר' מאיר: "צר לי בתוך הדירה – אני רוצה לצאת – מה  אתה חושב על כך?" ענה לו הרבי מצאנז: "למה לא?"  רק לאחר מכן הבין הרבי מצאנז שר' מאיר התכוון לעולם האמת, שלשם הוא רוצה להיכנס – אז הוא רצה […]

שושלת אלכסנדר

ר' יחיאל היה הרבי הראשון של חסידות אלכסנדר. הוא נסע לוורקה ולאחר מכן אל הרבי מביאלה ר' בערוש (בנו של ר' אברהם מטשעכנוב). לאחר פטירתו של הרבי מביאלה בתרל"ז הוא כבר נהייה רבי, ובניו של הרבי מביאלה נסעו לאלכסנדר.   ר' יחיאל נפטר בתרנ"ז.    לר' יחיאל היו שלושה בנים:  (1) ר' רחמיאל ישראל יצחק – […]

כשתלו את בנו של ר' שמואל דצניגר

כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, ה'תפארת שמואל' היה בגרמניה ונותר תקוע שם. שם הוא שמע שהרוסים תלו את בנו, ר' פייבל. לאחר מכן, יהודי אחד שאל אותו אם זה נכון שהוא אמר 'מכיוון שלקחו את  הכתר שלי, יקחו גם את הכתר  שלו (של האדון הרוסי).'  אז הוא קרא בפחד: "מה? כבר אומרים זאת בשמי ברחובות?"    […]

בזכות עור של סוס

כשהרבי מרוז'ין היה עדיין צעיר – בערך בן 6-7 הוא חזר מה'חדר' וכשעבר דרך גן אחד הוא פתאום הסיר את  כובעו – ניגב אותו בשרוול והתחיל לצחוק בחוזקה. כשהרבי מרוז'ין התחיל לצחוק, ר' שלום, שראה את כל המעשה, פרץ גם הוא בצחוק.  שאלו החסידים את הרבי מרוז'ין מדוע הוא צוחק, אבל הוא שתק. אמר ר' […]

כשאשתו של הרבי מצאנז נפטרה

כשאשתו של הרבי מצאנז, אמא של הרבי מטשחויב, נפטרה, הוא אמר לבנו – הרבי מטשחויב: "אני מקנא בך שאתה יכול לומר: 'יתגדל ויתקדש שמה רבא!' "    י.פ.  יעקב פלאנצגראבען 

מה אמר החפץ חיים כשבנו נפטר

כשהבן שלו (שהיה אדם צעיר ועילוי גדול – אומרים שסעיפים רבים במשנה ברורה נכתבו על-ידו) נפטר סיפר 'החפץ חיים': "אהבתי מאוד את בני. הוא תפס מקום גדול בליבי. עכשיו כשהמקום הזה התפנה – אני נותן אותו בלב שלם לרבונו של עולם."   י.פ. יעקב טייטעלבוים

בנו של הרבי מצ'ורטקוב מת בנשיקה

לר' הערשעלע מצ'ורטקוב היה בן נוסף מלבד [מחבר ספר] ה'הפלאה', ור' שמעלקע – ילד שכבר כשהייה בן 10 היה עילוי ובן-תורה גדול. יום שישי אחד, במהלך היום, ר' הערשעלע לקח אותו איתו למקווה – כשהוא חזר הוא שאל את אשתו: "בית הדין של מעלה צריך אותו (הכוונה לבנו). אם את מסכימה אז גם אני מסכים."  […]

לרבי מרוז'ין אין גאווה

פעם אחת הרבי מרוז'ין אמר שבדיוק כמו שלמת אין שום גאווה בזמן שהוא שוכב על עגלת המתים, כך הוא, הרבי מרוז'ין – הוא לא מרגיש שום גאווה בזמן שהוא נוסע בכרכרה שלו. את זה, הירש לעדערמאן שמע בעצמו מחמיו ששמע מחמיו שלו, שהיה שם.   י.פ. הירש לעדערמאן

על ר' יהושע מטומשוב

ר' יהושע'לה מטומשוב נסע ל[ר'] מדינוב – ה'בני יששכר'.   פעם אחת הוא היה אצל הרבי מדינוב בשמחת תורה. באמצע ההקפות – באמצע הריקוד – הרבי מדינוב נתן לר' יהושע'לה נשיקה. "איש צעיר!" הוא קרא אליו, "תתפלל עלי ואני אעשה ממך כלי!" ואכן, בשנה ההיא, שנת ת"ר (1840), בי"ח אייר, הרבי מדינוב נפטר. ר' יהושע'לה […]

דמותו של ר' יוסף מאיר, בנו של ר' אברהם יהושע העשל מסקווירה

ר' יוסף מאיר מסקווירה – אחד משלושת בניו של ר' אברהם יהושע השל מסקווירה – היה מוערך מאוד בקרב העולם החסידי – סגפן גדול [=נהג לצום הרבה] ועובד השם ביראה.   חסידים אומרים שהסיבות לכך שהוא כל-כך מצא-חן בעיני החסידים הן: לר' יצחק מסקווירה היה מנהג להושיב אנשים לפי סדר הגילאים אצלו בטיש – אבל […]

כשמלכה, בתו של הרבי מרוז'ין נפטרה

כשאשתו של ר' יצחק מסקווירה – מלכה – בתו של הרבי מרוז'ין – נפטרה, הרבי מרוז'ין אמר: "זה לא מצער אותי בעבור המלכה כמו שזה [מצער אותי] בעבור המלך" – הרבי מרוז'ין אהב את הרבי מסקווירה מאוד.   י.פ. דוד טווערסקי נכד הרבי מסקווירה  

ר' אהרון מקוידנוב מתבשר על פטירת בנו בשבת

בנו היקר של ר' אהרון מקוידנוב, ר' שלמה חיים, נפטר צעיר מאוד. הוא הוציא [נשמתו] בשבת.  סיפרו לר' אהרון את הבשורה העצובה כשהוא ישב בשולחן שבת אז הוא ענה ברוגז: "הרי שבת!" הוא כעס מאוד שמבלבלים אותו בשבת.    איוונסקי

המחליף של ר' אהרון מקוידנוב

אח של פרץ וויערניק, ר' מאיר מסמורגון ור' מיכל פרידמן היו חסידי קוידנוב החשובים ביותר. הם היו ממש ה"פועלים מאחורי הקלעים". כשר' אהרון נפטר הרבה חסידים רצו למנות את ר' נחמן לרב [במקומו]. אבל, ר' מאיר ור' מיכל היו בעלי השפעה מספקת כדי שהתוכנית לא תצא לפועל. הם דאגו שר' יוסף יהיה ממלא מקומו.    […]

ר' שלום מרמה את השטן

בשנה האחרונה לפני פטירתו, בדרכו למרחצאות [לטיפול], הרבי משטפנשט, היה בסדיגורא. כשהוא נפרד מהרבי מסדיגורה הוא נעמד עם רגל אחת על הכורסה ועם השניה על הארץ וסיפר את המעשה הבא: כשרבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש בא סמאל [השטן] ולא רצה לאפשר לו לעשות זאת, כי היה נראה לו שלא יצא לו שום […]

הבעש"ט כותב הגהות לספר הצורף

הבעש"ט לא רצה להראות את [כתב היד של ספר] הצורף לאף אחד כי לא רצה שאף אחד יקרא בו לפני שהוא מסיים את ההגהות שלו. רק לר' [פנחס] מקוריץ הוא הראה את זה שלוש פעמים.   חסידים אומרים שהבעש"ט כתב את ההגהה האחרונה בשבוע האחרון לפני שבועות – בשנה שהוא נפטר.   י.פ. פנחס לאנדוי  

פלפול או הלכה, התולדות או רש"ז

לפני פטירתו של המגיד הוא דיבר עם המלאך על התלמידים שלו: "אם אתה רוצה לדעת לגבי פלפול, אתה צריך לפנות לתולדות [=ר' יעקב יוסף מחבר תולדות יעקב יוסף] מפולנאה, אבל אם אתה רוצה לשאול בדבר הלכה או פסיקה אתה צריך ללכת לרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי] – כפי שהוא פוסק, כך פוסקים בשמים."   י.פ. […]

הבעש"ט רוצה להגיע לגן עדן כטיפש

לפני שהבעש"ט נפטר הוא אמר שלפני שיגיע לעולם הבא, אני רוצה שיקחו ממנו את כל ההשגות כי הוא רוצה לבוא לשם כמו טיפש – בחינת "פני יאמין לכל דבר" [משלי יד, טו].   י.פ. הרבי מבויאן ר' מרדכי שלמה פרידמן

מה קרה כשלרבי מקאריץ לא היה זמן ללכת למקווה

ר' פנחס מקאריץ היה אצל הבעש"ט בימים האחרונים של החג בפסח האחרון של חייו, אבל הוא הגיע מאוחר מאוד ולא היה לו זמן ללכת למקווה. אמר הבעש"ט: "אוי חבל, הוא היה עושה לנו טובה גדולה אם היה הולך למקווה!" (בשבועות ההוא, הוא נפטר). כשר' פנחס מקאריץ היה על ערש דווי, ר' חיים מקראסנא, אחד מתלמידי […]

אכילתו של הבעש"ט

לאחר פטירת הבעש"ט, התלמידים האחרים שלו לא רצו להכיר במגיד כממלא מקומו [של הבעש"ט].  הם הסכימו ביניהם שמי שיספר מעשה או מאמר מהבעש"ט שאף אחד מהם לא שמע, אז בו הם יבחרו כממשיך.  רק המגיד יכול היה לספר מעשה שאף אחד אחר לא ראה או שמע [על הבעש"ט]. הוא סיפר שהוא בעצמו ראה שכשהבעש"ט לקח […]

מתי נפטר הבעש"ט

לא ידוע באיזה יום נפטר הבעש"ט. חלק מהאנשים אומרים שזה היה ביום הראשון של שבועות – וחלק טוענים שבשני. הרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן אמר על כך: "כתוב 'יסוד צדיק בשבעה נעלם', מכאן שהיה זה ביום השני של שבועות (ז' בסיון)" אנשים אומרים שהבעש"ט היה בבחינת משה רבנו. משום כך, כמו שלא ידוע מקום קבורתו […]

מה עדיף – ברית או מוות?

בעניין 'עשרה בטלנים' אנשים מספרים: הם התווכחו מה עדיף – ברית או מוות. גם בברית וגם במוות (ביארצייט [=ביום הזכרון]) נהוג לשתות יי"ש. הם הבינו שברית עדיפה כי מהברית יוצא מת [=כל אדם שנולד ימות בעתיד].    י.פ. ישראל וואללאך 247 East Broadway

הלווייתו של הרבי מאפטא

אנשים מספרים שביום בו הרבי מאפטא נפטר, היהודים בארץ ישראל ראו כיצד סוחבים אותו [באלונקה] וליוו אותו עד לציון הקבר. לפני פטירתו הרבי מאפטא אכן אמר שכבר מוכן לו מקום [קבורה] בארץ ישראל.   י.פ. הרבי מצאנז הרב רוטנברג

פטירתו של ר' שלום מפרוהובישט

ר' שלום מפרוהובישט נפטר בערב סוכות סביב 12 בלילה. לפני הפטירה הוא נעמד, יצא ממיטתו, והכין עצמו [לפטירה]; הוא לבש קפוטה יפה חדשה וכרכה סביבו [בחגורה]. כשהביאו לו מים לשטוף את גופו, הוא לא רצה להתרחץ. לאחר מכן גילו שאלו היו מים המיועדים לנטילת הידיים של הבוקר.  הוא הורה להרחיק אותו מהקיר ושאל: "מה השעה?" […]

כמה כסף לוקח אדם לעולם הבא

כשפוזונסקי, הגביר הפולני הגדול, נפטר, סיפרו לחפץ חיים כמה כסף הוא הותיר אחריו. אמר החפץ חיים: "מדוע אתם מדברים על מה שהותיר – עדיף שתשאלו מה הוא לקח איתו"   י.פ. אברהם פערלאוו

החובה האנושית לנהוג באבלות

ר' פנחס מקאריץ נפטר בערב שבת. בשישי בלילה, ר' חיים מקראסנה אמר לילדיו של ר' פנחס: "מכבדים את אבא שלכם בקבלת שבת, לכן אתם צריכים לחבוש את השטריימל שלכם, לנהוג בדרך ארץ ולהראות לו כבוד." אבל ר' יעקב שמשון לא רצה לחבוש את השטריימל שלו, בחשבו: "איני יודע מה נעשה בשמים, אבל כאן חייבים לנהוג […]

האם הדור ראוי לגאולה?

ר' דודי ארטענבערג – רב בברדיטשב – סיפר בבויאן שהרבי מרוז'ין דיבר פעם על הגאולה ואמר: "הגאולה יכולה לקרות בדור הזה, אך היהודים לא ראויים לכך."   [על כך] אמר ר' יצחק, הרבי מבויאן: "אני לא מאמין שסבי אמר מילים כאלו (בנוגע לכך שהיהודים לא ראויים לגאולה). אאבל, אם הוא אכן אמר זאת, אני חושש […]

ראש העיר מז'יבוז' מת מיתה משונה

ר' יוסף משה (__________) חי במז'יבוז' – הוא לא היה רבי. לאחר פטירתו פתחו את הצוואה שלו ומצאו שכתוב שם שצריך להשכיב [=לקבור] אותו לצד הרבי מאפטא. אולם בזמנו, הממשלה סגרה את הציון [=ציון הקבר של הרבי מאפטא] ולא הרשו לקברו שם. אז ראשי העיר [=ראשי הקהילה] באו אל ראש העיר לבקש ממנו רשות. הוא […]

'הבאר מים חיים' ניצל ממוות בזכות דרשה אחת של הבעש"ט

נשמע מהרב מטורנא  בזמן ש'הבאר מים חיים' – רב בצ'רנוביץ – היה בן 33, הוא היה חולה מאוד. קראו לחברה קדישא וכבר הדליקו נרות. לפתע פתאום, הוא התעורר וביקש שיביאו לו מיום לשטוף את ידיו, ואז הוא סיפר את המעשה הבא: בבית דין של מעלה כבר דנו אותו למיתה. אבל ה'הבאר מים חיים' היסס לעזוב […]

הרבי משפיטובקה מרגיש כשר' פנחס מקוריץ נפטר

בשם הגדולים החדש כתוב שכשהרבי משפיטיווקה היה בארץ ישראל הוא הרגיש בעודו שם שר' פנחס מקאריץ נפטר.  ר' פנחס לאנדוי הראה שמבחינה היסטורית זה לא נכון. [שהרי] ר' פנחס [מקאריץ] נפטר בתק"ן והרבי משפיטיווקה הגיע לארץ ישראל בתקנ"ח.  [הערת צד של הכותב:] (האם זה מדויק?) אומרים גם שהרבי משפיטיווקה ור' חיים מקראסנה חשבו על נוסח […]

אברהם אבינו הולך לקראת ר' אשר יהושוע אלעזר חודורוף

לר' נחום מצ'רנוביל היה בן [בשם] ר' משה שנפטר עוד בחייו של ר' נחום. במהלך ההלוויה, ר' נחום הלך והטה את המקל שלו הלוך וחזור. בנו, ר' מאטעלע, שאל אותו מה הוא עושה עם המקל אז ר' נחום ענה לו [ש]בדיוק באותו היום, נפטר ר' אשר יהושע אלעזר חודורוף (שהיה בן-אחותו של ר' ליבער הגדול). […]

הרבי מהוסיאטין מבטיח לנשמה שלא תוטרד

כשהרבי הזקן מהוסיאטין נפטר אשתו סיפרה את המעשה הבא בזמן שישבה עליו שבעה:   פעם אחת בליל יום כיפור היא שמעה נשמה אחת דופקת על החלון ומוחאת כפיים ומבקשת: "רבי תן לי תיקון!" היא התחלחלה מפחד. הרבי מהוסיאטין הבטיח לנשמה שלא יוכלו להטריד אותה יותר, והורה לאשתו שלא תספר לאף אחד על כך, כי שמירת […]

השמש מפחד לראות את המתים

ר' שלמה, בנו של הרבי מסדיגורה, היה קרוב מאוד לר' נחום בער, חתנו של הרבי מסדיגורה. כשר' שלמה נפטר בשנת תרמ"א, השמש של ר' שלמה נהייה השמש של ר' נחום בער.  לילה אחד ר' נחום בער הלך עם השמש לביתו. שאל אותו ר' נחום בער: "אם אתה רוצה, אני אראה לך את ר' שלמה!" השמש […]

ר' בנימין זאבל באלטער

ר' פיני לאנדוי אומר שר' בנימין זאב באלטער לא נקרא ר' בנימין באלטער, אלא ר' וועלוועל באלטער. הוא היה מתלמידיו הצעירים של הבעש"ט ונפטר מאוד צעיר. (הוא חושב שבהמשך הוא היה אצל ר' פנחס מקאריץ) בנו, ר' עזריאל באלטער היה תלמיד של ר' ברוך ממז'יבוז'. לאחר מכן, הוא היה תלמיד של הרבי מאפטא.   בנו […]

מותה של שרה, אשתו של הרבי מרוז'ין

כששרה'לה, אשתו של הרבי מרוז'ין נפטרה ביום האחרון של פסח, הרבי מרוז'ין בכה רבות. זקני החסידים שאלו אותו מדוע הוא בוכה ומתאבל כך ביום האחרון של פסח ומקלקל ככה את שמחת החג. הוא ענה להם: "הבעש"ט בכה שלוש פעמים בחייו 1) כשבמהלך נסיעתו לארץ ישראל האונייה שקעה.  2) כשאדל בתו נפלה לנהר בדרך חזרה 3) […]

המכתב מהגאון מוילנה שמזכיר את הבעש"ט

המכתב מהגאון מווילנה, שר' פנחס לאנדוי ראה ושמזכיר את הבעש"ט, היה בבעלותו של הרבובסקי הזייפן שהתיישב ברחובות (ישראל) – הוא נפטר לאחרונה והשאיר אחריו בנות.  הוא היה אחד מהביל"ויים האחרונים.     י.פ. פנחס לאנדוי

המגיד לומד עם הרבי מאפטא לפני מנחה

לאחר פטירתו של הרבי מאפטא, הרבי מסאווראן בא לניחום אבלים אצל בנו, ר' יצחק מאיר. ר' יצחק מאיר סיפר שהיו זמנים בהם אף אחד לא היה מגיע אל הרבי מאפטא לפני מנחה. "אלו" – הכריז ר' יצחק מאיר – "היו זמנים שהמגיד (שנשלח מהשמים כמלאך) למד עם אביו הקדוש."   י.פ. גדליה שוורץ