הרבי מרוז'ין שואל על בניית כבישים
הרבי מברודי, ר' אברהם מנדל שטיינבערג – סיפר שפעם ה'חידושי הרי"ם' נסע אל הרבי מרוז'ין – ולקח איתו רבנים מפורסמים מפולין. כשהוא הגיע אל הרבי מרוז'ין, שאל אותו הרבי מרוז'ין: "האם נכון הדבר שעושים בוורשה כביש מרוצף?" ענה לו ה'חידושי הרי"ם': "כן!" שאל הרבי מרוז'ין: "עובדים על הכביש עם גויים או עם יהודים?" ענה ה'רי"ם': […]
מדוע הפסיק הרבי מהוסיאטין לומר תורה
כשהרבי מהוסיאטין עזב את סדיגורה הוא התיישב תחילה בסטריזאוו, לאחר מכן בניקאלאינצע, ולאחר כמה שנים, הוא התיישב בהוסיאטין וייסד את חצרו. בזמן שהיה בסטריזאוו (או בניקאלאינצע) הרבי מהוסיאטין אכן אמר תורה. בשלב מסוים, הוא החל לומר תורה בהמשכים, בכל טיש, על עשר הספירות. אז יהודי אחד – חכם – רצה להראות שגם הוא יודע משהו […]
אפילו את העברית של הזוהר אנחנו לא מבינים
פעם אחת, הרבי מרוז'ין היה אצל הרבי מאפטא. אמר לו הרבי מאפטא:"אני לומד זוהר ואתה לומד זוהר! אני הייתי אצל ר' ברוך – אני יכול לומר לך שאפילו את העברית של הזוהר, אנחנו לא יודעים." י.פ. אלעזר זאהן ממז'יבוז'
הפער בין ר' ברוך לר' מאפטא
בזמן שהרבי מאפטא התגורר ביאסי, הוא חשק לראות את ר' ברוך. אבל, הגבאים שידעו שר' ברוך מאוד קפדן, חששו שכשר' ברוך ישמע את הגוזמאות של הרבי מאפטא, ויראה כיצד הוא אוכל (הרבי מאפטא אכל המון) זה יעורר מחלוקת. אבל, זה לא עזר – והרבי מאפטא נסע ובא אל ר' ברוך לשבת. בערב בזמן הטיש, הגישו […]
כשהמגיד היה אצל הבעש"ט בפעם הראשונה
כשהמגיד הגיע לראשונה אל הבעש"ט לשבת להתוודע לדרכו, הוא לא התפעל מידיעותיו בקבלה ומתנהגותו. בשבת הוא החליט לבחון אותו. הניסיון היה שהוא יחשוב על [סוגייה] קשה בתוספות ויראה אם הבעש"ט יחוש בזאת. בסעודה שלישית הבעש"ט החל דיון על אותו העניין מהתוספות. מאז והלאה המגיד נהייה מחסידיו המסורים של הבעש"ט. י.פ. פ. לאנדא
מה שמצא הבעש"ט במקומות הנמוכים
ר' הירש'לה מצ'ורטקוב, אביהם של ר' שמלקה ושל [מחבר ספר] 'הפלאה', היה אב בית דין בצ'ורטקוב. הוא היה יהודי קדוש – אחד מצדיקי מרא דחושבנא [=בעלי חשבון הנפש] שהעלו על הכתב כל מה שהם עשו בכל יום וערכו חשבון על כל מה שקרה באותו היום. פעם אחת, כשר' הירש'לה בחן מה הוא עשה באותו היום, […]
ולמדתם את בניכם
רבים מבניו של 'החידושי הרי"ם' נפטרו בחייו. כשנפטר בנו האחרון הוא בכה מאוד. חסידים שאלו אותו: "רבי, אם אתה נופל בעצבות, מה אנחנו יכולים כבר לומר?" הוא ענה: "אני לא עצוב כל כך בעבור מותו של בני – אני כן מרגיש רק הרבה צער. אלא – כבר התחלתי ללמוד איתו, ועכשיו איני יכול לקיים יותר […]
על תורותיו של הרבי מאפטא
לפני פטירתו, הרבי מאפטא אמר: "יתכן ואתם עוד תשמעו תורות יפות יותר – אבל לעולם לא מפה כזה." י.פ. יעקב טייטעלבוים
ר' זושא מעולם לא חש ברע
ר' שמעלקע ו'הפלאה' הלכו יחד אל המגיד לראות אם הוא באמת [אדם] גדול. הם היו שם כמה ימים ולא התרשמו במיוחד, אז החליטו ללכת משם. כשנפרדו מהמגיד הוא אמר להם ללכת להיפרד מר' זושא מאנאפולי, שישב בבית המדרש [קלויז]. הוא ייעץ להם שכדאי להם לשאול אותו על הפשט של המשנה "חייב אדם לברך על הרעה […]
ר' גדליה מליניץ מתפלל לעוני
ר' גדליה מליניץ תמיד ביקש [בתפילתו] על העוני [=שיהיה עוני]. שאל אותו הרבי מברדיטשב "היתכן? הרי כתוב כך: 'עניות מעבירה על דעת קונו' [עירובין מא ב]." ענה לו ר' גדליה: "אם היו מפרשים כמוך, אז היה בהכרח כתוב 'עניות מעבירה מדעת קונו', אבל מכיוון שכתוב 'על דעת קונו' – אני מפרש כך: 'מעבירה על דעת […]
אתרוג מארץ ישראל
ר' יוחנן מרחמסטריבקה תמיד השתמש באתרוגים מארץ ישראל. פעם אחת, אחיינו – ר' מרדכי בער מהורונסטייפל שהיה לו שם של גאון גדול, שאל אותו מדוע הוא משתמש באתרוגי ארץ-ישראל: "מדוע? [שהרי] אתרוגים מקורפו [=אי ביוון] יפים יותר להידור מצווה." הוא ענה לו: "אתה יודע ללמוד, אני אדם פשוט, אני לא יודע שום דבר, אבל אני […]
מדוע האחים ר' יוחנן מרחמסטריבקה ור' יצחק מסקווירה לא אומרים תורות
לא ר' יוחנן מרחמסטריבקה ולא אח שלו ר' יצחק מסקווירה, אמרו תורות. פעם אחת ר' יוחנן אמר: "העולם כולו יודע שאני ואחי, ר' יצחק, יודעים יותר מכל אלו (מהרביים האחרים שאומרים תורה), אבל אנחנו לא אומרים אף תורה ואנחנו יודעים מדוע אנו לא אומרים". י.פ. פנחס לנדאו
מעלותיהם של בניו של ר' יוחנן טברסקי
ר' יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא רשם את המעלות של ילדיו: (1) ר' דוד הוא יהודי אדוק מאוד (2) ר' מרדכי הוא 'יהודי טוב' – יהודי שאף פעם לא אוכל, ובפסח הוא אוכל כזית מרור קצת יותר מכל היהודים האחרים (3) ר' נחום הוא חכם (4) ווועלוול שלי – נו, ר' יצחק אלחנן אומר עליו שהוא גאון. […]
טוב ללמוד מלנסוע לצדיק
ר' שמואל ווארכיווקער התלונן אצל הבעש"ט שהבן שלו, ר' ליפע מכמעלניק סירב לנסוע איתו אליו. ענה לו הבעש"ט: "זה באמת לא חשוב, יותר טוב שהוא ידאג (ללמוד) לסמ"ע [ספר מאירת עיניים]." (ספר מאת ר' פלק כהן). ר' ליפע היה חתנו של ר' פלק כהן. י.פ. פנחס לנדאו
ר' מיכל מזלאטשוב מתבודד שלוש שנים
ר' מיכל'ע מזלאטשוב היה חתנו של גביר אחד. לאחר החתונה, ר' מיכל'ע הצליח לשכנע את חמיו שיתן לו חדר מיוחד שבו הוא [יוכל] להיות יום שלם בלי שאף אחד יוכל להיכנס. את האוכל היו צריכים להכניס דרך חרך בדלת. ודלת מיוחדת נבנתה עבור בית שימוש. כך זה היה במשך שנה אחת-שתיים. אמנם זה לא מצא-חן […]
פירוש משיב הרוח ומוריד הגשם לפי הרבי מרוז'ין
פעם אחת ר' נחום'נו, הרבי מבויאן (מצ'ערנוביץ') סיפר: הרבי מרוז'ין שאל חסיד אחד: "מה הפירוש של 'משיב הרוח ומוריד הגשם?" החסיד לא ידע את הפירוש. אז הרבי מרוז'ין אמר: "הפשט של 'משיב' הוא – 'נעלה', מהפסוק "מושיב יחידים ביתה" [בגליון:] (תהילים סח, ז). הפשט של 'משיב הרוח' הוא 'מתי יכולים להתעלות ברוחניות?' [התשובה:] כש 'מוריד […]
על שימוש בבריאה לטובה אישית
ר' ברוך ממז'יבוז' האמין שאסור להשתמש בברואיו של רבונו של עולם ולכן הוא לא השתמש בשום קרש עבור חימום לטובתו האישית. פעם אחת, היה כזה כפור שהחלונות קפאו ובחלונות גדלו עצים. הוא אמר אז: "רבונו של עולם, כשאני רואה שהעצים דוחפים לשמוע את הלימוד שלי זה סימן שהם רוצים שישתמשו בהם – נו, אקח עצים […]
כוח לימודו של ה'דברי חיים'
פעם אחת, הרבי מצאנז, 'הדברי חיים', נעמד בלילה ללמוד – הוא נעמד ליד הסטנדר רגל אחת על הארץ והשנייה – הרגל חולה – על הסטנדר. ככה הוא עמד עד הבוקר ולא זז. כשהגיעו בבוקר להתפלל הוא התעורר מלימודו ואמר: "מה, מה? חשבתי שלא עברה אפילו שעה מאז שנעמדתי ללמוד." י.פ. יעקב פלאנצגראבען
הרבי מצאנז מזהיר את ר' שמואל אנגל
(מעשה זו סיפר ר' שמואל ענגעל לר' יעקב פלאנצגראבען) ר' שמואל ענגעל הרב מרדומשיל (קרוב משפחה של ר' יוסף ענגעל) היה יתום מגיל צעיר. אמא שלו הייתה אלמנה ענייה. הנער הראה יכולות מדהימות אבל היה מאוד פרוע. לעיתים, הוא יכול היה להישאר ער לילות שלמים וללמוד בהתמדה, ופעמים אחרות היה מתהלך ימים שלמים בלי להביט […]
ר' שמואל אנגל מתמלא כוח ללימוד
כשר' שמואל ענגעל היה מגיע לצאנז, הוא נהג ללמוד עם הרבי מברדיוב – הבן של הרבי מגארליץ, איש גדול. ר' שמואל ענגעל סיפר, שפעם אחת, מאוחר בלילה, הוא שוחח ולמד עם הרבי מברדיוב. הרבי מצאנז ישב בחדרו וכנראה ששמע את השיחה שלהם. פתאום, הוא אמר: "על מה אתם מדברים?" – וכשהם סיפרו לו, ר' ענגעל […]
תורתו של הרבי מאפטא כתובה בספר
הרבי מאפטא אמר פעם אחת תורה ור' יצחק מאיר הבן שלו, היה נוכח במקום ושמע זאת. הוא סיפר שזכר שראה את התורה זאת בספר. אז כשהרבי מאפטא יצא מהבית, ר' יצחק מאיר הביט בספר והבחין שהלימוד של אביו מוזכר מילה במילה בספר. ר' יצחק מאיר לקח את הספר, קיפל את העמודים היכן שהוא מצא את […]
הרב בוחן את המגיד ממעזריטש
הרב והגאון מווילנה למדו ביחד. [הערה בגליון:] (?) פעם אחת, הם שוחחו על כך שיש אחד "בער'לה" מגיד במעזריטש שהוא ידוע כלמדן והרבה יהודים נוסעים אליו. הם החליטו לנסוע אליו ולבחון אותו כדי לראות אם הוא [אכן] למדן. כשהרב הגיע אל המגיד, המגיד בא אל הדלת בעצמו ובירך אותו לשלום, והורה לו לשבת. הרב בחן […]
המגיד והבעש"ט לומדים זוהר
לפני שהמגיד החליט לבקר את הבעש"ט הוא היסס מאוד אם כדאי לו לנסוע מכיוון שהוא פחד מאוד מביטול תורה, אבל בסופו של דבר הוא נסע. כשהוא הגיע, הבעש"ט שאל אותו: "האם אתה למדן?" ענה לו המגיד –"ככה אומרים." הבעש"ט הוציא זהר והראה לו קטע וביקש ממנו שהוא יאמר פשט [=יסביר] – אמר לו המגיד פשט, […]
כשר' יעקב לינסקר נותר לבד בחנות
ר' יעקב לינסקר עסק יום שלם ב[לימוד] תורה ואשתו שלו ניהלה עסק לבדים. פעם אחת היא הייתה חייבת לצאת ועזבה את ר' יעקב בחנות לבדו. עני אחד נכנס וביקש נדבה. ר' יעקב היה בטלן גדול ולא הכיר צורת מטבע [=לא הכיר בחשיבות וערך הכסף]. הוא ראה בדלפק מספר רנדלים [=מטבע אירופאי] [=אדם שיושב ולומד כל […]
ר' בענצי'ל טוען שאמנם חסידים הם 'שוטה לדבר אחד' אך לא לכל התורה
אל הרבי מצאנז הגיעה תשובה הלכתית בנוגע לאישה עגונה אחת. אחת מהחתימות על התשובה הייתה של הרב מסטריע, ר' בענצי'ל. בתשובה דנו האם 'שוטה לדבר אחד' נקרא שוטה לכל דבר אחר. השאלה הייתה האם שוטה לדבר אחד יכול להתגרש מאישה. ר' בנצי'ל פסק שכן – כלומר, ש'שוטה לדבר אחד' הוא לא 'שוטה' לכל התורה כולה, […]
הרבי מרוז'ין נוזף בחסידיו
פעם אחת, בערב יום כיפור במהלך הטיש, הרבי מרוז'ין פנה אל החסידים שישבו בטיש: "ילדים! עגלים מה אתם עושים בטיש שלי?!" החסידים נבהלו מאוד – אבל אף אחד לא זז ממקומו. הרבי מרוז'ין המשיך ואמר: "כתוב 'סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו' [תהילים לד, טו]. אם אתם רוצים להינצל ול'סור מרע', עליכם לפעול 'עשה […]
נסיעתו של הגאון מווילנה אל המגיד ממעזריטש
הגאון מווילנה רצה להיפגש עם המגיד. למרות שהמתנגדים ניסו להשפיע על אמו שלא תרשה לו לנסוע – הא יצא לדרך. ליד מעזריטש הוא היה חייב לבלות את הלילה באכסניה היכן שבעל הבית היה חסיד של המגיד. בעל הבית נתן לגאון מיטה. הגאון הבחין בספרים על קורות הגג ומצא מספר ספרי קבלה. הוא החל לדפדף בגיליונות […]
מציאת מקום בשולחן הטיש
בטיש של סדיגורא היה קהל גדול – כולל חסידים נעלים ורבנים חשובים. הגבאים לא ידעו איך במצב כזה עליהם להושיב את כולם בשולחן, אז הם שאלו את הזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה איך לעשות זאת. [ענה הזקן מסדיגורה:] "כתוב: 'ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים' [אבות ה, ה]. אנחנו יודעים ש'אווירא דארץ ישראל […]
ר' ברוך תוהה למה גם הורגים בנו
פעם ר' ברוך ממעז'יבוז' אמר את הדרשה הבאה: את המשפט "היינו הך למה לי למיתני?" הוא פירש כך: "'היינו הך' – אם תוקפים אותנו ככה – 'למה לי למיתני' – למה גם הורגים אותנו?" י.פ. הרב קעלעמער
שולחנו של ר' אהרון מקליווע לא נשרף
ר' אר'לה (?) מטיטעב, נכד (?) הבעש"ט (?) היה מגיד בסלאפקאוויץ. שם חי גם ר' אהרון מקליווע, תלמיד המגיד. ר' אהרון היה תלמיד חכם מופלג שידע שמונה-עשר מסכתות בעל פה. בית המדרש הישן נהרס ורצו לתקן אותו – כל העיר נשרפה כליל. לר' אהרון מקליווע היה שולחן העץ בבית המדרש – הוא לא נשרף. […]
ר' אהרון מקליוואן לומד עם תנאים
מספרים שר' אהרון מקליוואן, תלמיד של המגיד, למד רק ביחידות. שאלו אותו למה הוא לומד ביחידות והוא ענה: "אני לא מתחיל ללמוד עד שאני רואה את התנא מול עיני." י.פ. הרבי מקינוב
ר' ברוך לומד בבא-קמא
כשר' ברוך ממעז'יבוז' היה ילד כבן שבע-שמונה, הוא למד בבא-קמא. כששאלו אותו למה הוא לומד בבא-קמא הוא ענה: "האותיות של בבא-קמא הן ראשי תיבות של 'ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו' ". י.פ. הרבי מקינוב
תיקון נפשות חשוב מלימוד תורה
ר' זלמן אורנשטיין סיפר להרבי מקינוב: הרב [שניאור זלמן מליאדי] היה תלמיד של ר' מיכל מזלאטשוב. כשר' מיכל נסע הוא לקח איתו את תלמידיו ועמם הלך [גם] הרב. כשר' מיכל היה אצל המגיד הוא הנהיג ששניהם יוכלו להוביל טישים נפרדים במהלך הסעודה השלישית [של שבת]. בזמן שהרב מזלאטשוב אמר תורה נהג המגיד לשתוק, אבל כשהמגיד […]
אשת ר' חיים מצאנז עושה עסקים עם ר' אפרים זלמן מרגליות
ר' חיים מצאנז התפרנס מסחר בפשתן לבן. כלומר, אשתו עשתה עסקים עם ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד. פעם אחת, אשתו נקלעה לסכסוך עם החברה של ר' אפרים זלמן. היא האמינה שחייבים לה שמונים זהובים. היא המשיכה להתעקש ולטעון על כך אבל ללא הועיל. היא התעקשה שהיא רוצה שר' חיים עצמו יבוא לברודי לדון בכך עם […]
הרבי מבעלז לומד חסידות בסתר
הרבי מסקוהל, הרמר"ז, היה החותן של הרב הזקן [=הראשון] מבעלז. הוא היה מתנגד ואיש גדול, והרבי מבעלז למד בשיעורים שלו. הרבי מבעלז היה בן חמש עשרה כשהוא התחתן. המגיד של העיירה היה אז ר' שלמה לוצקער שלא רק שהיה תלמיד של המגיד, אלא גם המשמש בקודש שלו, הסופר והמזכיר שלו. פעם אחת, הרבי מבעלז עבר […]
הרבי מסוכטשוב מאתגר את אביו בעודו ילד
כשר' אברהם מסוכטשוב היה צעיר הוא למד אצל שוחט שהיה בן-בית [=מקורב] אצל הרבי מצאנז, הדברי חיים. פעם אחת אותו שוחט סיפר על גדולתו של הרבי מסוכטשוב עוד כשהיה רק ילד בן שמונה: אביו של הרבי מסוכטשוב היה אדם גדול, מחבר הספר אגודת אזוב ורב בעיירה שלו שם גם לימד שיעורים לתלמידיו. פעם אחת אברהמ'לה […]
רש"ז מקבל הסכמות מר' שמלקה ומההפלאה
כשהרב [ר' שניאור זלמן מליאדי] החל לכתוב את שולחן ערוך הרב שלו, המגיד אמר לו שלא יפסוק הלכה עד ששני גאוני הדור, האחים ר' שמלקה מניקלסבורג וההפלאה [ר' פנחס מפרנקפורט], מסכימים איתו. וכך היה. ר' שמלקע וההפלאה עברו על כל פסק דין. כך מקובל בקרב החסידים ולכן העולם החסידי מחזיק מהשולחן ערוך הרב. י.פ. […]
פלפול או הלכה, התולדות או רש"ז
לפני פטירתו של המגיד הוא דיבר עם המלאך על התלמידים שלו: "אם אתה רוצה לדעת לגבי פלפול, אתה צריך לפנות לתולדות [=ר' יעקב יוסף מחבר תולדות יעקב יוסף] מפולנאה, אבל אם אתה רוצה לשאול בדבר הלכה או פסיקה אתה צריך ללכת לרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי] – כפי שהוא פוסק, כך פוסקים בשמים." י.פ. […]
מבטו של המלאך מטיל פחד על הציבור
כשהמלאך היה מגיד בפאסטוב. לאחר זמן, החלו בעלי הבתים לדבר. "מה אנו מרוויחים מהמגיד – הוא כל הזמן מתפלל או לומד ואנחנו לא שומעים אף דבר תורה ממנו." הדיבורים הללו הגיעו לאשתו הרבנית והיא – בפחד – נכנסה אל המלאך וסיפרה לו שאנשים אינם שמחים ממנו ושהם יכולים לאבד את פרנסתם ח"ו. המלאך ענה לה: […]
נסיעתו של ר' וואלף קיציס לבראד
פעם אחת, באופן פתאומי הבעש"ט הורה לר' וואלף קיציס לנסוע לבראד. ר' וואלף לא שאל שאלות ויצא לדרך. דרכו הייתה קשה וכשירד הלילה ר' וואלף נכנס לפונדק וביקש מקום ללון. החוכר בעל הפונדק אמר לו שהוא ירשה לו לישון שם, אולם בתנאי אחד שאם יבואו עוד אורחים הוא יהיה חייב לתת להם את מיטתו. ר' […]
מה עדיף – ברית או מוות?
בעניין 'עשרה בטלנים' אנשים מספרים: הם התווכחו מה עדיף – ברית או מוות. גם בברית וגם במוות (ביארצייט [=ביום הזכרון]) נהוג לשתות יי"ש. הם הבינו שברית עדיפה כי מהברית יוצא מת [=כל אדם שנולד ימות בעתיד]. י.פ. ישראל וואללאך 247 East Broadway
הרבי משפיטובקה מרשים את הנוב"י
כשהרב משיפיטיווקה, ר' יעקב שמשון שמע ש'הנודע ביהודה' זרק את ה'תולדות' [של] ר' יעקב יוסף על הרצפה, הוא החליט לנסוע את כל הדרך אל 'הנודע ביהודה'. הוא חשש שאם לגדול הדור יהיה יחס שלילי לחסידות אז ח"ו פורענות גדולה תתרחש, ודרך החסידות לא תוכל לשרוד זאת. אז הוא נסע לפראג והתאכסן אצל 'הנודע ביהודה'. בשבת […]
התקדמות מהירה מדי
לאחר פטירתו של המגיד, הרב [ר' שניאור זלמן מליאדי] נפרד לשלום מ'המלאך'. 'המלאך' ליווה אותו בדרכו ונסע איתו חלק מהדרך. באמצע הדרך אמר 'המלאך': "הסוסים מובלים מהר מדי." הרב ענה על כך: "אמת. לא למדתי מספיק קבלה." נסעו שניהם בחזרה והרב נשאר אצל 'המלאך' שנתיים. בתקופה זו הוא כתב את ספרו על הקבלה. י.פ. […]
אחיה השילוני רבו של הבעש"ט
פעם אחת הבעש"ט אמר שאחיה השילוני היה רבו וששלחו אותו אליו מן השמים כדי ללמוד איתו. ה'תולדות' מזכיר בספרו שר' אחיה השילוני היה רבו של הבעש"ט. י.פ. הרבי מצאנז הרב רוטנברג
דברי צדיקים
הבעש"ט פירש: "'ומותר האדם מן הבהמה אין' – יתרון האדם הוא שהוא מבין שהוא לא שווה כלום." ר' מנדל מוויטבסק אמר:" 'אמת מארץ תצמח' אבל אני שנמוך מן הארץ – ממני היא בוודאי תצמח." י.פ. דוד טווערסקי
הבעש"ט מעיד על חריפותו של הנוב"י (גרסה שנייה)
ברשותו של הרבי מצאנז היה מכתב מהבעש"ט שהוא העתיק מהעתק שמלפני כמה 30-40 שנה. המכתב היה ממוען לר' גרשון מקיטוב. המכתב מזכיר ש"בעברי דרך ק"ק אפטא (הנודע ביהודה נולד באפטא) פגשתי בבית המדרש את האברך ר' יחזקאל וחברו, שהתווכחו בענייני טריפות הריאה, ואני הכרעתי ביניהם." ובמכתב כתוב שהבעש"ט אמר על הבחור הצעיר, ר' יחזקאל, שהוא […]
ר' שלמה לוצקר כותב את תורתו של המגיד
ר' שלמה לוצקר היה אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש. הוא היה המשמש שלו, והמגיד בעצמו ביקש ממנו לכתוב את מאמריו ודברי תורתו. ראה בהקדמה לליקוטי אמרים. שם כתוב גם על הדרך בה הבעש"ט והמגיד למדו עם התלמידים שלהם. י.פ. הרבי מצאנז הרב רוטנברג
ר' חיים מצאנז לא רוצה ללמוד מהבעש"ט
פעם אחת, ר' חיים מצאנז התקשה להבין עניין קבלי אחד מתוך [הספר] 'עץ החיים'. היה שם גם ה'מאיר נתיבים' ור' חיים ביקש ממנו שיסביר לו את העניין. הוא הסביר, ועיניו החלו להאיר. הוא שאל אותו: "מאיפה למדת כזה פשט מאיר?" הוא ענה לו – "זוהי דרך הקבלה שהבעש"ט לומד עם תלמידיו" ר' חיים מצאנז […]
הרבי מרופשיץ כועס על עגלון
פעם אחת הרבי מרופשיץ ביקר אצל המגיד מקוז'ניץ. הרבי מקוז'ניץ היה נוהג לבאר אפילו את העניינים הכי גבוהים ועמוקים בקבלה ובחסידות בכזו קלות ופשטות שאפילו היהודי הכי פשוט היה יכול להבין. לרבי מרופשיץ היה קשה פירוש אחד בקבלה והוא שוחח על כך עם המגיד מקוז'ניץ. המגיד מקוז'ניץ הציג את ההסבר שלו בעזרת משלים שילד יכול […]
הבעש"ט מעיד על חריפותו של הנוב"י
ברשותו של הרבי מצאנז יש העתקה של העתקה של מכתב שהבעש"ט כתב בעצמו לר' גרשון מקיטוב. במכתב כתוב: בדרכי לאפטא, עברתי בתוך עיירה שם פגשתי שני צעירים שלמדו בבית הכנסת. הם התווכחו על עניין אחד בהלכה. אחד מהצעירים נקרא ר' יחזקאל ואני בטוח שהוא יהיה מורה הוראה בישראל (הוא הנודע ביהודה). המכתב הועתק ממכתב שהיה […]
לר' ברוך אין כבוד לתורתו של רש"ז
פעם, ר' ברוך הציק לרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא] כל כך, שהרב התעצבן וצעק: "אין לך שום כבוד לתורה שלי!!" קרא ר' ברוך: "היכן כתוב משהו על כך שיהודי חייב לדעת ללמוד?!" וענה לעצמו: "אכן, זה כתוב במקום אחד: 'למדו היטב' – אבל רש"י אומר לימדו להיטיב." י.פ. הרבי ממז'יבוז'
לא מביאים הוכחה ממופת
מספרים בשם הרבי מקאצק: רש"י אומר שכשאליעזר בא להסתכל ברבקה, אז "הוא ראה שעלו המים לקראתה." [(רשי על בראשית כ"ד: י"ז)] שאל הרבי מקאצק: "אם אלעזר ראה כזה מופת ברבקה מדוע הוא היה צריך לחקור עוד לגביה?" ענה הרבי מקאצק: "לא מביאים הוכחה ממופת, צריך לראות גם מידה טובה. לכן, הוא שאל 'הגמיאיני נא מעט […]
התקרבותו של ר' פנחס מקאריץ
אביו של ר' פנחס מקאריץ – ר' אברהם, היה מתנגד גדול. כשר' פנחס היה תלמיד של הבעש"ט, זה הטריד את אביו, ר' אברהם, מאוד. אז הוא נסע אחריו כי רצה "להצילו" מהשפעת הבעש"ט. ר' אברהם פגש את הבעש"ט בקמינקא. כשר' אברהם הגיע למיריופול, אמרו לו שהבעש"ט כבר נסע משם לקמינקא, אז הוא כבר נשאר במיריופול. […]
הרבי מרוז'ין ור' אברהם שלמה מקבלים יחס שונה מהקב"ה
כשהרבי מרוז'ין היה עוד צעיר מאוד, אמא שלו, הרבנית חווה'לה, ביקשה ממנו שיסע לרבי מאפטא כדי לקבל סמיכה [לרבנות]. הוא הסכים ולקח איתו את ר' אברהם שלמה. במהלך הנסיעה, ר' אברהם שלמה לא פסק מלגחך על האדמו"רות. בלילה, נעצרו יחד באותה התחנה ועמדו להתפלל. משום שר' אברהם שלמה האריך מאוד בתפילת שמונה עשרה, הרבי מרוז'ין […]
כיצד שורך המגיד את נעליו
הרב [בעל התניא] לא בא אל המגיד ללמוד תורה, אלא רק לחפש מידות מזוקקות. הוא רצה לראות כיצד הוא שורך את הנעלים. י.פ. הרבי מקינוב
בין הצורף מוורשה לבצלאל בן אורי
[ספר] הצורף מוורשה נערך [נאסף] על ידי צורף מוורשה ושם תיאר את תבנית המנורה. אבל הבעש"ט אמר: "למרות שלצורף הייתה נשמה מבלצאל, ולבצלאל הראו [את המנורה] מהשמים, למרות זאת אנו אומרים: תורה – 'לא בשמים היא'. אנו יודעים שהתבנית של המנורה לא הייתה כך." י.פ. פנחס לאנדוי
ארבע מדרגות של יהודים
פעם אחת, ר' נחום בער אמר שיש ארבע מדרגות של יהודים: 1) כן וכן, 2) כן ולא, 3) לא ולא, 4) לא וכן. כן וכן הוא אדם שיש לו מידות טובות, אדם השלם, אולם שיודע שהוא יהודי שעובד קשה [בעבודת המידות] וצריך שאנשים ידעו זאת. כן ולא – הוא יהודי עם מידות טובות זהות […]
רצף סיפורים הקשורים לר' חיים מצאנז – ב'
הרבי מצאנז שמע איש מפי איש שהאדמו"ר הזקן מבעלז, רבי ר' שלום זצ"ל [נ. 1855] סיפר [זאת] מיהודי אחד שהיה שם. (1.) כשר' חיים מצאנז שכב על ערש דווי הוא קרא לכל התלמידים שלו, בראשם ר' זינדעל, סבו של הרבי מבעלז. הוא בירך את ר' זינדעל: "עוד תזכה שיהיה לך בן כמוני". ר' זינדעל […]
התולדות פוגש את אליהו הנביא
פעם ה'תולדות' [=ר' יעקב יוסף מפולנאה] היה אצל הבעש"ט. לפני שהוא נכנס אל הבעש"ט הוא ראה שהסתובב שם בחור צעיר ויפה בבית הכנסת – עם הדרת פנים נפלאה. זה הפליא אותו מאוד אז הוא ניגש אליו ובירכו לשלום, ושאל אותו: "בחור צעיר, מאיפה אתה?" ענה הבחור הצעיר: "אם תאמר לי מאיפה אתה חושב שאני, אז […]
'הבאר מים חיים' ניצל ממוות בזכות דרשה אחת של הבעש"ט
נשמע מהרב מטורנא בזמן ש'הבאר מים חיים' – רב בצ'רנוביץ – היה בן 33, הוא היה חולה מאוד. קראו לחברה קדישא וכבר הדליקו נרות. לפתע פתאום, הוא התעורר וביקש שיביאו לו מיום לשטוף את ידיו, ואז הוא סיפר את המעשה הבא: בבית דין של מעלה כבר דנו אותו למיתה. אבל ה'הבאר מים חיים' היסס לעזוב […]
