מופת בסוכה של הבעש"ט
הרבי מברודי, ר' אברהם מנדל שטיינבערג – חסיד סדיגורה סיפר: פעם אחת ר' יצחק מהמבורג היה באותה עיירה בה התיישב הבעש"ט. זה היה ביום הראשון של סוכות וירד גשם כל-כך חזק, שלא יכלו לקיים מצוות סוכה. אמרו לו שבסוכה של הבעש"ט לא יורד גשם ושחסידים שרים ורוקדים ומקיימים מצוות סוכה בהידור. אז הוא ניגש [לשם] […]
ר' מוטלה מקרמניץ מבטיח לנכדתו שתשא מלך
ר' מוט'לה מקרמניץ, חמיו של ר' אהרון מקרלין, נדנד פעם אחת את בתו של ר' אהרון בחיקו. זה היה במוצאי שבת והוא שר 'אמר ה' ליעקב'. הוא אמר לנכדתו שהייתה אז בת שנה: "אני מבטיח לך שיהיה לך בעל שיהיה מלך בקרב היהודים." י.פ. אלכסנדער ביסטריצקי
בזכות עור של סוס
כשהרבי מרוז'ין היה עדיין צעיר – בערך בן 6-7 הוא חזר מה'חדר' וכשעבר דרך גן אחד הוא פתאום הסיר את כובעו – ניגב אותו בשרוול והתחיל לצחוק בחוזקה. כשהרבי מרוז'ין התחיל לצחוק, ר' שלום, שראה את כל המעשה, פרץ גם הוא בצחוק. שאלו החסידים את הרבי מרוז'ין מדוע הוא צוחק, אבל הוא שתק. אמר ר' […]
ר' אהרון מקוידנוב אומר "בדיחה גסה"
ר' אהרון מקוידנוב היה בדחן גדול. פעם אחת, הוא נסע בדרך ועבר דרך לידא – מקום עם הרבה משכילים. אחד מן המשכילים שאל אותו – "מה איתך? – גם אתה רק בן-אדם, מדוע מגיע לך כל כך הרבה כבוד?" קרא אליו ר' אהרון: "איש צעיר – ההבדל בינינו מתבטא בשלוש דרכים: 1) אתה מחפש נשים, […]
מה חשב ר' יוסף מקוידנוב על הציונים
פעם אחת, ר' יוסף מקוידנוב אמר בדיחה [הלצה] על הציונים כשהם התחילו להתפשט בסוף שנות התשעים [של המאה ה-19]. כשסיפרו לו על הציונים הוא נאנח – "אוי, המשיח תכף מגיע. איך יודעים זאת? כשמובילים חתן וכלה לחופה – מי רץ לפניהם? – השקצים והנבלים – ככה זה גם עם הציונים." י.פ. מ. איוונסקי
ר' בנצי'ל מגחך על חסידים
הרב של סטריר, ר' בנצי'ל, היה מתנגד (הוא כתב הגהות ל[ספר] אבני מילואים והיה תלמיד של [ר' אריה לייב הלר, מחבר] קצות החושן). הוא שאל כיצד ייתכן שיהודים בוחרים רב ועושים ממנו קדוש. חסיד אחד ענה לו שצדיקים אומרים על זה משל: זה כמו תרומה, כלומר כשערימה של חיטה שוכבת כל אחד יכול ליהנות ממנה […]
הרבי מרוז'ין ור' אברהם שלמה מקבלים יחס שונה מהקב"ה
כשהרבי מרוז'ין היה עוד צעיר מאוד, אמא שלו, הרבנית חווה'לה, ביקשה ממנו שיסע לרבי מאפטא כדי לקבל סמיכה [לרבנות]. הוא הסכים ולקח איתו את ר' אברהם שלמה. במהלך הנסיעה, ר' אברהם שלמה לא פסק מלגחך על האדמו"רות. בלילה, נעצרו יחד באותה התחנה ועמדו להתפלל. משום שר' אברהם שלמה האריך מאוד בתפילת שמונה עשרה, הרבי מרוז'ין […]
אליהו מתגלה בגויה זקנה
החוזה מלובלין ור' מרדכי מנסכיז' נסעו אל ר' פייוועל לובענקער, תלמיד של הבעש"ט, לברכו לשלום. לר' פייוועל היה עסק של בדים. כשהם נפגשו ר' פייוועל מדד שמלה לגויה זקנה (סבתא). זה נראה מוזר לחוזה והוא החל לצחוק. גם הרבי מנסכיז' [התפלא] ושאל מי היא הסבתא. הסתבר שהיה להם אז גילוי אליהו. י.פ. הרבי […]
רצף סיפורים הקשורים לר' חיים מצאנז – ב'
הרבי מצאנז שמע איש מפי איש שהאדמו"ר הזקן מבעלז, רבי ר' שלום זצ"ל [נ. 1855] סיפר [זאת] מיהודי אחד שהיה שם. (1.) כשר' חיים מצאנז שכב על ערש דווי הוא קרא לכל התלמידים שלו, בראשם ר' זינדעל, סבו של הרבי מבעלז. הוא בירך את ר' זינדעל: "עוד תזכה שיהיה לך בן כמוני". ר' זינדעל […]
הרבי מרוז'ין מכה את ר' ברוך על הראש
ר' ברוך ממז'יבוז' היה פעם אחת אצל ר' שלום מפראהבישט. הרבי מרוז'ין היה אז עוד ילד, והוא שיחק עם זרדים. פעם אחת הוא הכה את ר' ברוך עם הזרדים על הראש פעמיים, וכשרצה לעשות זאת בפעם השלישית ר' שלום אסר עליו ותפס אותו בידו. מאוחר יותר ר' שלום שאל אותו מדוע הוא הכה את ר' […]
קלפים הם כמו אנשים מזוייפים
פעם הרבי מאלכסנדר הסביר מדוע אסור לשחק בקלפים. קלפים, [הוא טען] הם כמו אנשים מזויפים [=חיקוי של אנשים] ואנשים "מזויפים" הם אסורים. י.פ. ר' יצחק מאיר העשל הרבי ממעז'יבוז'
ללמוד מידות ממשחק דמקה
פעם הרבי הזקן [=הראשון] משטפנשט הגיע וראה יהודים משחקים דַּמְקָה בחנוכה. הוא אמר: "ממשחק דַּמְקָה אפשר ללמוד מידות. קודם כל צריך ללכת ישר ואסור לקפוץ. ואם תוקפים זה נעשה רק מהצד. אולם, אם מגיעים למעלה [=לקצה הלוח] אז מותר ללכת לכל הכיוונים." י.פ. אייזיק בראנשטיין
מופע ליצנות משמש את הרבי מאפטא לפסיקה
יהודי אחד בא אל הרבי מאפטא וסיפר לו שהוא חוכר אצל פריץ אחד המאיים עליו שאם הוא לא ישלם לו מיד את כל החובות, הוא יסלק אותו מהחכירה. מפחד לחייו הוא בא אל הרבי מאפטא לבקש רחמים. כמענה, הרבי מאפטא סיפר לו את המעשה הבא: פעם הוא [=הרבי מאפטא] היה בחתונה של גביר גדול והיו […]
על הוויכוח בין הרבי משפטיבקה לבין הנודע ביהודה
הרב מבוצ'אץ' שמע מר' דוד ארטנבערג (הרבי מברדיצ'ב) בנוגע לספר בשם בית רבי או וויכוח רבה המתאר את הוויכוח בין הרבי משפטיבקה לבין הנודע ביהודה. ר' דוד לא רצה אפילו להחזיק את הספר בביתו – אז הוא זרק אותו, כי האמין שמי שכתב אותו הוא לץ. זה נכון שהרבי משפיטקוב היה בפראג אצל הנודע ביהודה […]
גיטעלע וישראל'נו הולכים מכות
הרבנית גיטעלע, ר' ישראל'נו (שלאחר מכן נהיה האדמו"ר מסדיגורה), ור' יצחק (שלאחר מכן נהיה האדמו"ר מבויאן) שיחקו יחדיו כשעוד היו ילדים קטנים. הם היו משחקים ב"רבי וחסידים" ונתנו אחד לשני קוויטלים. כשגיטעל הקטנה נתנה קוויטל לר' ישראל'נו הוא קרא (הוא אז עדיין לא הצליח אפילו להגות את האות ג'): "אני רבי דדול [=גדול בהגייה משובשת […]
הבן של ר' מיכל'ע פוגש את המגיד – חלק ב'
לאחר מכן, ר' מיכל'ע מזלטשוב אמר לבנו – "בוא לפגוש את המגיד!" הם התיישבו יחד [עם המגיד] לזמן מה ולאחר מכן יצא המגיד. על שולחנו של המגיד הייתה מונחת קופסא [=פושקע] שלו והילד החל לשחק בה. כשהמגיד חזר הוא הבחין שהקופסא לא הייתה מונחת באותו המקום. הוא קרא: "כשצדיק מניח משהו בצד הוא בונה עולמות […]
סוד הגאולה
בזמן שהרבי הזקן [=הראשון] משטעפענעשט היה במסע האחרון שלו אל המעיינות, הוא עצר בסדיגורה. כשהוא עמד לעזוב, הוא נעמד עם רגל אחת על הקרקע ועם השנייה על הכרכרה וסיפר את המעשה הבא: "כשריבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש, אף אחד מן המלאכים לא רצה לקחת על עצמו עבודה כזאת. וכשהגיע אל הס"מ, גם […]
