מופת בסוכה של הבעש"ט
הרבי מברודי, ר' אברהם מנדל שטיינבערג – חסיד סדיגורה סיפר: פעם אחת ר' יצחק מהמבורג היה באותה עיירה בה התיישב הבעש"ט. זה היה ביום הראשון של סוכות וירד גשם כל-כך חזק, שלא יכלו לקיים מצוות סוכה. אמרו לו שבסוכה של הבעש"ט לא יורד גשם ושחסידים שרים ורוקדים ומקיימים מצוות סוכה בהידור. אז הוא ניגש [לשם] […]
היהודי שנתן אתרוג לרבי מאפטא
פעם אחת, לרבי מאפטא לא היה אתרוג לסוכות. ברגע האחרון צץ יהודי עם אתרוג מפואר ונתן אותו במתנה לרבי מאפטא. אולם, הוא מייד חלה קשות ונפטר. על מיטתו, הרבי מאפטא אמר שהוא והילדים שלו יאמרו עליו קדיש, ובחר את הקדיש שלאחר 'כגוונא'. י.פ. הרבי ממז'יבוז'
היהודי שרצה לראות את האושפיזין
פעם, הגיע יהודי חשוב אחד אל הרבי מאפטא לסוכות. בערב, בסעודה, הוא ראה שלא היו שם אורחים נוספים, אז הוא התיישב לצד הרבי מאפטא. אמר לו הרבי מאפטא לזוז הצידה. היהודי היה תמה מאוד, וכששאל אותו מדוע, הרבי מאפטא ענה: "המקום הזה הוא עבור אורחים חשובים, האושפיזין." היהודי התחנן ואמר שהוא יעשה כל דבר שבעולם […]
דמיון לרבי מרוז'ין
ר' שלום היה בן משפחה רחוק של הרבי מרוז'ין – הוא היה איש פשוט ולא תפס שום מקום [של חשיבות] בעולם החסידי. אולם, הוא נראה בדיוק כמו הרבי מרוז'ין – עד כדי כך שהתבלבלו ביניהם כמה פעמים. פעם אחד, הרבי מרוז'ין הוכרח לנסוע אל הרבי מאפטא. וקרה שאותו ר' שלום גם היה באזור והגיע חצי […]
ר' משה מלעלוב נוסע לארץ ישראל
לפני שר' משה מלעלוב עזב אל ארץ ישראל הוא נפרד מהרבי מרוז'ין, מהרבי ממגוליניצה ומהרבי הזקן [=הראשון] מבעלז. ר' משה נסע עם מניין של יהודים משלו ובמסירות נפש. בתחילה הרביים לא רצו להרשות לו לנסוע – כיצד הוא יכול להפקיר כזאת עדה של יהודים וחסידים?! השנה ימלאו בדיוק 100 שנים מאז הרבי מלעלוב נסע לארץ […]
מדוע מוכרים חמץ לגוי
פעם, הרבי מרוז'ין שאל את הרבי מסדיגורה בזמן שר' אברהם יעקב עדיין היה ילד: "מדוע מוכרים חמץ לגוי לפני פסח?" ענה לו ר' אברהם יעקב: "חמץ הוא בבחינת יצר הרע – רוע – אז מוכרים אותו." "אם כך", שאל אותו הרבי מרוז'ין "אז מדוע קונים את החמץ אחרי פסח?" ענה לו הרבי העתידי של סדיגורה: […]
החיטה של ר' זושא
פעם אחת קרה שאצל המגיד לא הייתה חיטה שמורה לפסח. אז הוא שלח את ר' זושע מאנאפולי למצוא חיטה שמורה. הוא נסע דרך מספר ערים ולא הצליח למצוא, עד שבא לכפר אחד בו מצא חיטה יפה ושמורה, אצל יהודי אחד. הוא שמח מכך מאוד ופנה לנסוע הביתה, מלא שמחה. בדרך חזרה, כשעבר דרך כפר אחד […]
מחלוקת חסידים
לאחר פטירתו של הזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה, הייתה מחלוקת קטנה בין החסידים של ר' יצחק, הבן הבכור שלאחר מכן עבר לבויאן, לבין החסידים של אחיו, ר' ישראל שנשאר בסדיגורה. חסידי סדיגורה נהגו לצעוק בבית הכנסת שלהם בשמחת תורה את הפסוק 'אשריך ישראל' [דברים לג, כט] בניגוד אליהם, חסידי בויאן נהגו לצעוק בזמן קריאת התורה [פרשת […]
ר' יחיאל בוכה בזמן הקפות
כשר' יחיאל מאלכסנדר עשה הקפות הוא שפך כל כך הרבה דמעות שממש ראו שהרצפה הייתה רטובה. י.פ. הרבי מסאדאווה הרב סעקולא
אתרוג מארץ ישראל
ר' יוחנן מרחמסטריבקה תמיד השתמש באתרוגים מארץ ישראל. פעם אחת, אחיינו – ר' מרדכי בער מהורונסטייפל שהיה לו שם של גאון גדול, שאל אותו מדוע הוא משתמש באתרוגי ארץ-ישראל: "מדוע? [שהרי] אתרוגים מקורפו [=אי ביוון] יפים יותר להידור מצווה." הוא ענה לו: "אתה יודע ללמוד, אני אדם פשוט, אני לא יודע שום דבר, אבל אני […]
מעלותיהם של בניו של ר' יוחנן טברסקי
ר' יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא רשם את המעלות של ילדיו: (1) ר' דוד הוא יהודי אדוק מאוד (2) ר' מרדכי הוא 'יהודי טוב' – יהודי שאף פעם לא אוכל, ובפסח הוא אוכל כזית מרור קצת יותר מכל היהודים האחרים (3) ר' נחום הוא חכם (4) ווועלוול שלי – נו, ר' יצחק אלחנן אומר עליו שהוא גאון. […]
בזכות עור של סוס
כשהרבי מרוז'ין היה עדיין צעיר – בערך בן 6-7 הוא חזר מה'חדר' וכשעבר דרך גן אחד הוא פתאום הסיר את כובעו – ניגב אותו בשרוול והתחיל לצחוק בחוזקה. כשהרבי מרוז'ין התחיל לצחוק, ר' שלום, שראה את כל המעשה, פרץ גם הוא בצחוק. שאלו החסידים את הרבי מרוז'ין מדוע הוא צוחק, אבל הוא שתק. אמר ר' […]
החסיד הראשון שבירך את הרבי מרוז'ין על צאתו מהכלא
הר' מרוזין יצא מהכלא בשושן פורים (הרבי מבויאן). יהודי אחד גילה שהרבי מרוז'ין יצא מהכלא, והשתוקק להיות הראשון שיקבל את פניו. הוא התעורר מוקדם מאוד בבוקר והלך למקווה. הוא לקח עמו בקבוק ברנדי ומשהו לטעום והמתין עד שהרבי מרוז'ין יצא. ואכן, יצא שהוא היה האדם הראשון במקום. החסיד בירך את הרבי מרוז'ין לשלום, שתה […]
מלאך רע יכול למסור לשון הרע
פעם אחת בסוכות בערב, כשר' חיים מצאנז מחכמי בראד התיישב לבד בסוכה עם בנו, הוא דיבר נגד הבעש"ט כפי שאסור לדבר! ואחר כך הם הלכו לישון. מוקדם בבוקר הוא התעורר והלך למקווה, ובדרך הוא פגש את הבעש"ט. שאל אותו הבעש"ט: "מה? יושבים עם אושפיזין קדושים בסוכה ומדברים כך לשון הרע?" ר' חיים תהה כיצד ידע […]
אם אומרים על בני ישראל מילים רעות
לר' חיים מצ'רנוביץ' היה בן מאוד קשה שיצא לתרבות רעה. בליל יום כיפור הוא לקח אותו איתו לבית הכנסת ואמר שאם מישהו יאמר עליו מילה רעה, הוא יוציא לו את השיניים. אחר כך הוא התפלל: "רבונו של עולם, על אחת כמה וכמה [כשמדובר ב]ילד שלך, 'בני בכורי' [שמות ד:כב], עמך ישראל – אתה צריך לעשות […]
המתח בין החסידים והמתנגדים בלידא
מערכת היחסים בין החסידים והמתנגדים בלידא יכולה להיות מאופיינת בעזרת הסיפור הבא: בתרצ"א (1931) לידא נשרפה. בית הכנסת של החסידים נשרף בלהבות ובית הכנסת היחיד שנשאר היה בית הכנסת של החייטים, אזהחסידים, אבוי, גם היו צריכים להתפלל שם. בסוכות ירד לפני התיבה [כשליח ציבור] חסיד שהיה לו חיוב, ובקדיש הוא אמר: "ויצמח פורקניה." חייט מתנגד […]
ר' חיים יידל נוסע לפגוש את הרבי מטאלנה
ר' חיים יידל, מלמד – חסיד טולנא – היה עני אביון גדול עם שמונה בנות שהיו כבר מבוגרות וזקוקות לשידוך, אך לא הייתה [לו] שום נדוניה. בדרך כלל, כשחסידי טולנא נסעו לרבי שלהם הם לקחו אותו איתם מתוך רחמנות בתוך העגלה שלהם. פעם אחת, כשהחסידים נסעו – ר' חיים יידעל נהיה חולה ולא יכול היה […]
על ר' יהושע מטומשוב
ר' יהושע'לה מטומשוב נסע ל[ר'] מדינוב – ה'בני יששכר'. פעם אחת הוא היה אצל הרבי מדינוב בשמחת תורה. באמצע ההקפות – באמצע הריקוד – הרבי מדינוב נתן לר' יהושע'לה נשיקה. "איש צעיר!" הוא קרא אליו, "תתפלל עלי ואני אעשה ממך כלי!" ואכן, בשנה ההיא, שנת ת"ר (1840), בי"ח אייר, הרבי מדינוב נפטר. ר' יהושע'לה […]
דמותו של ר' יעקב, בנו של ר' אברהם יהושע העשל מסקווירה
ר' יעקב – אחד משלושת הבנים של ר' אברהם יהושע העשל מסקווירה – היה החתן של ר' מוט'ל מקארשאוו וגר בקרשאוו. אשתו הייתה מרשעת גדולה ומיררה את חייו 'עד מוות.' זו הייתה אחת הסיבות לכך שהוא תמיד נסע – מסכן, הוא היה נווד גדול. בווסליבקה קוראים לו הרבי של פורים מכיוון שהוא תמיד היה שם […]
ה'חיי אדם' הוא קטניות
כשה'חיי אדם' [=ר' אברהם דנציג מחבר הספר חיי אדם] פסק שתפוח אדמה הוא קטניות [=בקשר לדין של קטניות בפסח] הרבי מאפטא ציין: "תפוח אדמה הוא חיי אדם, אבל ה'חיי אדם' הוא קטניות" י.פ. ר' מרדכי שלמה יוסף פרידמן הרבי מסדיגורה
הרבי מרוז'ין נוזף בחסידיו
פעם אחת, בערב יום כיפור במהלך הטיש, הרבי מרוז'ין פנה אל החסידים שישבו בטיש: "ילדים! עגלים מה אתם עושים בטיש שלי?!" החסידים נבהלו מאוד – אבל אף אחד לא זז ממקומו. הרבי מרוז'ין המשיך ואמר: "כתוב 'סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו' [תהילים לד, טו]. אם אתם רוצים להינצל ול'סור מרע', עליכם לפעול 'עשה […]
הבעש"ט כותב הגהות לספר הצורף
הבעש"ט לא רצה להראות את [כתב היד של ספר] הצורף לאף אחד כי לא רצה שאף אחד יקרא בו לפני שהוא מסיים את ההגהות שלו. רק לר' [פנחס] מקוריץ הוא הראה את זה שלוש פעמים. חסידים אומרים שהבעש"ט כתב את ההגהה האחרונה בשבוע האחרון לפני שבועות – בשנה שהוא נפטר. י.פ. פנחס לאנדוי
איך יקבלו היהודים את התורה באהבה
לפי שבועות הייתה שנה קשה; לא הייתה פרנסה; והרבה חיילים רדפו את היהודים. אז ר' נחום מצ'רנוביל אמר: "זה לא פלא שבמתן תורה הייתה כזאת התגלות והיהודים צעקו 'נעשה ונשמע!' בים סוף היו כאלו ניסים – 'ראתה שפחה על הים…' [מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי', ילקוט שמעוני פ' בשלח, רמ"ז], ולאחר מכן בהר סיני […]
שינה של זוג בחדר אחד או בחדרים נפרדים
בחצר צ'רנוביל הייתה אופנה שלזוג היו שני חדרי שינה. כשר' שלום מפארבישט השתדך עם הרבי מטשארנאביל ונהייה חתנו, הוא הנהיג חידוש שהוא ואשתו ישנו בחדר אחד. זה הטריד מאוד את הר' מצ'רנוביל והוא החליט שהוא חייב ללכת לראות איך הזוג הזה נוהג. ביום הראשון של סליחות, במהלך היום, הוא נכנס לחדר וברגע שפתח את הדלת […]
רק מלאך יכול לשמור חמץ באדיקות
[ר' אברהם] המלאך נהג לאפות מצות בערב פסח ולשלוח לאביו, המגיד הקדוש מצות לחג הפסח. שאלו את המגיד: "המנהג בעולם בדרך כלל הוא שהאבא שולח מצות לבן – לא להיפך." ענה המגיד: "רק מלאך יכול לשמור בכזו אדיקות שלא יהיה חמץ – לכן, אני לוקח ממנו מצות בערב פסח" י.פ. ירמיה כץ (חסיד בויאן)
מה קרה כשלרבי מקאריץ לא היה זמן ללכת למקווה
ר' פנחס מקאריץ היה אצל הבעש"ט בימים האחרונים של החג בפסח האחרון של חייו, אבל הוא הגיע מאוחר מאוד ולא היה לו זמן ללכת למקווה. אמר הבעש"ט: "אוי חבל, הוא היה עושה לנו טובה גדולה אם היה הולך למקווה!" (בשבועות ההוא, הוא נפטר). כשר' פנחס מקאריץ היה על ערש דווי, ר' חיים מקראסנא, אחד מתלמידי […]
מתי נפטר הבעש"ט
לא ידוע באיזה יום נפטר הבעש"ט. חלק מהאנשים אומרים שזה היה ביום הראשון של שבועות – וחלק טוענים שבשני. הרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן אמר על כך: "כתוב 'יסוד צדיק בשבעה נעלם', מכאן שהיה זה ביום השני של שבועות (ז' בסיון)" אנשים אומרים שהבעש"ט היה בבחינת משה רבנו. משום כך, כמו שלא ידוע מקום קבורתו […]
הבעש"ט שותה יין בלי להשתכר
כשהבעש"ט נסע בדרך לארץ ישראל, הוא עצר בקונסטנטינופל והתארח אצל אחד מחשובי ראשי הקהל שם. זה התרחש בדיוק בפסח ונתנו לבעש"ט יין ישן ומכובד עבור ארבע כוסות. יין שעליו אומרים מביני עניין שאפשר להשתכר ממנו גם אם שותים רק כוס קטנה. אולם, הבעש"ט שתה את כל ארבע הכוסות וזה לא היה ניכר. מעשה זה […]
פטירתו של ר' שלום מפרוהובישט
ר' שלום מפרוהובישט נפטר בערב סוכות סביב 12 בלילה. לפני הפטירה הוא נעמד, יצא ממיטתו, והכין עצמו [לפטירה]; הוא לבש קפוטה יפה חדשה וכרכה סביבו [בחגורה]. כשהביאו לו מים לשטוף את גופו, הוא לא רצה להתרחץ. לאחר מכן גילו שאלו היו מים המיועדים לנטילת הידיים של הבוקר. הוא הורה להרחיק אותו מהקיר ושאל: "מה השעה?" […]
דבקות הבעש"ט בתפילה
לפני שהבעש"ט התגלה, הוא היה מלמד בכפר ליד טשורטקוב. באותם ימים, לא היו מספיק יהודים בכפר למניין. אבל, פונדקאי אחד רצה שיהיה אצלו מניין והבעש"ט התפלל שם לפני העמוד [=כחזן]. כשה'מאיר נתיבים' שמע על כך, הוא זימן את הבעש"ט אל בית הכנסת ושאל אותו: "אתה באמת יודע להתפלל? נו, תתחיל לומר את 'כל נדרי'" [=התפילה […]
פרש רוסי או אליהו הנביא
פעם אחת הבעש"ט הגיע לסיטון. לא היה לו כסף ללון באכסניה – אז הוא התאכסן אצל חייט אחד, עני אך ישר. זה היה לפני סוכות ובעיר לא היה אף אתרוג. הלך הבעש"ט אל פרנס העיר ואמר לו שהוא רוצה לנסוע לעיר גדולה יותר ושהוא – הבעש"ט – יכסה חצי מהוצאות הנסיעה. אבל גם בעיר ההיא […]
שם הוויה מופיע על הסכך
פעם אחת, כשהרבי מאפטא נסע אל החוזה ללובלין, הוא לקח איתו את בנו, ר' יצחק מאיר. בזמן שהם ישבו בסוכה, ר' יצחק מאיר ראה שעל הסכך של הסוכה, היה חרות שם הויה. הרבי מאפטא אמר שזה סימן שניתן רק לצדיק הדור. כשהחוזה נפטר, הרבי מאפטא ור' יצחק מאיר ישבו שוב בסוכה ושם הויה הופיע […]
ר' פנחס מקוריץ מפר את שבועתו של הסבא משפולי
לגביר גדול אחד – יהודי חסיד – לא היו ילדים ר"ל. הוא בא אל הסבא משפולי לבקש רחמים. הסבא משפולי היה חד אבחנה מטבעו והוא הגיב מיד במילים הבאות: "אני נשבע שלא יהיו לך ילדים". הגביר לא הניח לו. הוא בא אל ר' פנחס מקוריץ "לעתור". כשהוא הגיע אל ביתו של ר' פנחס היה פסח […]
מה משקאות צריך להניח על השולחן
פעם הרבי מרוז'ין אכל סעודת ראש חודש עם הרבי מאפטא. זה היה בראש חודש תמוז. הם שוחחו על כמה משקאות צריך להעמיד [על השולחן]; אצל הרבי מרוז'ין היה נהוג להעמיד משקאות לפי הגימטריה של 72, 36 וכו' אמר הרבי מרוז'ין שיעמידו 6 או 7 בקבוקי משקה. שאל אותו הרבי מאפטא מדוע דווקא מספר כזה? ענה […]
מרדכי היהודי הגיע לשמחנו
ר' ייב"י היה עני גדול שבקושי הייתה לו פרנסה. פעם אחת, לפני פורים, בתענית אסתר, לא היה לו מספיק כסף עבור ארוחה אחת. בתו היחידה, יענטע, אמרה לר' ייב"י שהוא צריך להכין משהו עבור סעודת פורים, אבל הוא לא עשה שום דבר, אלא הלך ונכנס לבית הכנסת שמח ומלא בביטחון. הגיע ונכנס לתוך הבית אדם […]
האם פריץ מדליק נרות חנוכה?
הרבי ממז'יבוז' סיפר ששמע מיהודי אחד שהיה בבויאן בזמן המעשה [הבא]: בזמן הדלקת נרות חנוכה הרבי מבויאן ביקש שיספרו לו מעשה על הרבי מברדיטשב שעוד לא נדפס – משהו חדש שעדיין לא שמעו. מספר יהודים ניסו לספר מעשיות, אבל עוד כשהתחילו לספר הרבי מבויאן רמז להם להפסיק בידו – או משום שהוא כבר שמע את […]
האתרוג שמיועד לרבי מרוז'ין
חסיד של ר' מנדלי מרימינוב היה פעם בווינה. באותה שנה לא היו אתרוגים בגליציה בכלל וכשהחסיד ראה אתרוג יפה מאוד הוא קנה אותו עבור ר' מנדלי. [אולם] אחר כך, הוא ראה אתרוג עוד יותר יפה וחשב שמכיוון שהוא צריך לעבור דרך סדיגורה אז את האתרוג שקנה לר' מנדלי הוא יתן לרבי מרוז'ין, ואת האתרוג היפה […]
ללמוד מידות ממשחק דמקה
פעם הרבי הזקן [=הראשון] משטפנשט הגיע וראה יהודים משחקים דַּמְקָה בחנוכה. הוא אמר: "ממשחק דַּמְקָה אפשר ללמוד מידות. קודם כל צריך ללכת ישר ואסור לקפוץ. ואם תוקפים זה נעשה רק מהצד. אולם, אם מגיעים למעלה [=לקצה הלוח] אז מותר ללכת לכל הכיוונים." י.פ. אייזיק בראנשטיין
אם יש דין למטה אין דין למעלה
ר' זיזשע מדז'יקוב אכל על שולחנו של הרבי מסאווראן, שהיה הסבא של אשתו [כנהוג לאחר הנישואים]. פעם אחת, בליל יום הקדוש [יום כיפור], ראה הרבי מסאווראן כיצד ר' זיזשע יושב בבית הכנסת ולומד חושן משפט. שאל אותו הרבי מסאווראן "נו, מה אתה אומר על לימוד חושן משפט בליל יום כפור?" ענה לו ר' זיזשע: "אם […]
האם לכל נשמה מגיע תיקון?
ר' נחום מצ'רנוביל נהג לנסוע למז'יבוז' אל הציון של הבעש"ט – וכמובן הוא ביקר גם את ר' ברוך. פעם אחת, הוא היה צריך להגיע למז'יבוז' אבל הנסיעה התארכה. בסוף כשהוא הגיע לשם, שאל אותו ר' ברוך מדוע לקח לו כל כך הרבה זמן להגיע. ענה לו הרבי מצ'רנוביל שבדרכו קרה לו משהו יוצא דופן; בדרכו […]
הדרשה הראשונה של ר' יצחק (מבויאן) כרבי
לאחר שהזקן מסדיגורה נפטר בי"א אלול, אז בכל הטישים של החגים ישבו שני האחים – ר' יצחק (מבויאן) ור' ישראל'נו (שנהיה בהמשך לרבי מסדיגורה) – ביחד. בשמחת תורה, לפני 'אתה הראת' החלו החסידים להתווכח ולריב מי צריך לומר את 'אתה הראת', אולם בסופו של דבר אמר אותה החזן הקבוע. אבל בשבת בראשית שני האחים כבר […]
אסור לומר 'לשם יחוד'
הרב מטורנא סיפר שיהודי אחד סיפר לו שפעם אחת הוא היה בצאנז, וה'דברי חיים' היה חלש ולכן התפלל בחדר נפרד. בזמן ספירת העומר החסידים צעקו 'לשם יחוד' (באחת התשובות, הנודע ביהודה אמר שאסור לומר 'לשם יחוד'). אז הרבי מצאנז יצא מחדרו והחל לצעוק על החסידים שלו: "יחזקאל (הנודע ביהודה) אמר שאסור לומר 'לשם יחוד' ואתם […]
הזקן מצ'ורטקוב פושט צורה ולובש צורה
הרב מבוצ'אץ', גאון עולם, שנסע לצ'ורטקוב, העיד שבחנוכה כשהזקן מצ'ורטקוב אמר 'ויהי נועם' הוא ממש פשט צורה ולבש צורה [=עבר שינוי עמוק]. י.פ. יעקב טייטעלבוים
הזקן מהוסיאטין חווה התפשטות הנפש
הזקן מהוסיאטין לא הראה שום תנועה של חיות אפילו בטישים של פורים ושמחת תורה. חששו שהוא בתהליכים של התפשטות הנפש. מרוב חשש החסידים התחילו לשיר ולמחוא כפיים עם כפות ומזלגות. פעם אחת היה כזה פחד שקראו לרבנית שתתן לו דחיפה ותעורר אותו. י. פ. יעקב טייטעלבוים
הרבי מהוסיאטין מבטיח לנשמה שלא תוטרד
כשהרבי הזקן מהוסיאטין נפטר אשתו סיפרה את המעשה הבא בזמן שישבה עליו שבעה: פעם אחת בליל יום כיפור היא שמעה נשמה אחת דופקת על החלון ומוחאת כפיים ומבקשת: "רבי תן לי תיקון!" היא התחלחלה מפחד. הרבי מהוסיאטין הבטיח לנשמה שלא יוכלו להטריד אותה יותר, והורה לאשתו שלא תספר לאף אחד על כך, כי שמירת […]
הזקן מהוסיאטין מדמם בהושענא רבא
אצל הזקן מהוסיאטין [=הרבי הראשון] הנענועים של הושענא רבא נמשכו למשך ארבע שעות רצופות. פעם אחת, נער צעיר העז להציץ מתחת לטלית שלו והוא ראה כיצד דם נשפך מאפו [של הרבי מהוסיאטין] כמו מים והוא כלל לא הרגיש בכך. י.פ. יעקב טייטעלבוים
הרבי מבעלז מביא את בעלי הבתים לאכול בסוכה
בבעלז היה מנהג שבסוכות עורכים טיש ל"מוזמנים" והרבי מבעלז היה מספר על מגשי האוכל הגדולים. המנהג נוצר כך: כשהרבי מבעלז הגיע לבעלז הוא פגש עיר פשוטה שהייתה מושפעת ממנהגי הגויים עד כדי כך שבסוכות בעלי הבתים לא ישבו לאכול בסוכה. הרבי מבעלז הצטער על כך מאוד והכריז שבכל יום מימות החג, כל האנשים ששמם כשם […]
ר' מאיר מפרמישלן מונע מגפה ביהודים
פעם אחת בראש השנה ר' מאיר מפרמישלן הגיע באיחור לתפילה. כששאלו אותו מדוע הוא הגיע כל כך מאוחר לתפילה הוא ענה: "מאיר'ל היה בשמים – הוא שמע שגוזרים קץ על היהודים ושמגפה תבוא עליהם, אז הוא התחיל לצעוק 'געוואלד! כיצד מאפשרים כזה דבר?!' [אז בגינו הוחלט] להעביר את המגפה על הבהמות. אז מאיר'ל טען: 'גם […]
ר' נחום בער'נו לא רואה דבר בקוויטל
אנשים רבים היו מגיעים אל ר' נחום בער'נו (מסדיגורה), למרות שהוא נפטר עוד כשהזקן מסדיגורה היה בחיים. פעם אחת, בערב ראש השנה, יהודי מאזור סדיגורה בא אליו בבכי גדול ונתן לו קוויטל. במה העניין? אותו יהודי הגיע לחגוג [את ראש השנה] אצל הרבי מסדיגורה אך פתאום הרבי ציווה עליו לנסוע הביתה – כבר לפני ראש […]
אתרוג בתמורה לדגים
פעם אחת, ר' רפאל בערשעווער נשלח על-ידי ר' פנחס מקאריץ לקנות אתרוג. באותו הזמן היה קשה מאוד לקנות אתרוג – ובמאמץ גדול הוא הצליח להשיג את האתרוג היחידי בעיר. *[הערת צד:] (הוא היה תלמידו של ר' פנחס, כנראה ר' רפאל מברשיד.) כשהוא נסע בחזרה, הוא ראה יהודי אחד שנשא עמו דגים למכירה. באותו הזמן, […]
מותה של שרה, אשתו של הרבי מרוז'ין
כששרה'לה, אשתו של הרבי מרוז'ין נפטרה ביום האחרון של פסח, הרבי מרוז'ין בכה רבות. זקני החסידים שאלו אותו מדוע הוא בוכה ומתאבל כך ביום האחרון של פסח ומקלקל ככה את שמחת החג. הוא ענה להם: "הבעש"ט בכה שלוש פעמים בחייו 1) כשבמהלך נסיעתו לארץ ישראל האונייה שקעה. 2) כשאדל בתו נפלה לנהר בדרך חזרה 3) […]
על מצה שרויה וכיבוד הורים
ר' שלום הזקן [=הרבי הראשון] מבעלז היה מכבד באופן יוצא דופן את אמו, רבקה [רבקה הענא]. במהלך הסדר הוא תמיד ישב איתה באותו השולחן ואפילו אכל עמה מאותה הצלחת. פעם אחת, הוא מצא בזמן האוכל שהמצה שאמא שלו הגישה לו, נפלה לתוך המרק. ר' שלום הוציא אותה ואכל אותה. חסידים תהו: "הייתכן? הרי זו […]
