כשכולל וואהלין עבר לרבי מרוז'ין
ה'אוהב ישראל' היה נשיא של כולל וואהלין. אבל, הוא העביר את הכולל לרבי מרוז'ין. חסידי זינקוב כעסו על כך אפילו שהכסף של ארץ ישראל שנאסף באוקראינה נשלח לסדיגורה ובויאן. הרבי ממז'יבוז', ר' ישראל שלום יוסף העשל, שלח את הכסף לבויאן. אבל, הייתה לו פריווילגיה לצרף פתק עם רשימה של אנשים בארץ ישראל, אליהם הכסף צריך […]
הפער בין ר' ברוך לר' מאפטא
בזמן שהרבי מאפטא התגורר ביאסי, הוא חשק לראות את ר' ברוך. אבל, הגבאים שידעו שר' ברוך מאוד קפדן, חששו שכשר' ברוך ישמע את הגוזמאות של הרבי מאפטא, ויראה כיצד הוא אוכל (הרבי מאפטא אכל המון) זה יעורר מחלוקת. אבל, זה לא עזר – והרבי מאפטא נסע ובא אל ר' ברוך לשבת. בערב בזמן הטיש, הגישו […]
מחלוקת חסידים
לאחר פטירתו של הזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה, הייתה מחלוקת קטנה בין החסידים של ר' יצחק, הבן הבכור שלאחר מכן עבר לבויאן, לבין החסידים של אחיו, ר' ישראל שנשאר בסדיגורה. חסידי סדיגורה נהגו לצעוק בבית הכנסת שלהם בשמחת תורה את הפסוק 'אשריך ישראל' [דברים לג, כט] בניגוד אליהם, חסידי בויאן נהגו לצעוק בזמן קריאת התורה [פרשת […]
החסיד הראשון שבירך את הרבי מרוז'ין על צאתו מהכלא
הר' מרוזין יצא מהכלא בשושן פורים (הרבי מבויאן). יהודי אחד גילה שהרבי מרוז'ין יצא מהכלא, והשתוקק להיות הראשון שיקבל את פניו. הוא התעורר מוקדם מאוד בבוקר והלך למקווה. הוא לקח עמו בקבוק ברנדי ומשהו לטעום והמתין עד שהרבי מרוז'ין יצא. ואכן, יצא שהוא היה האדם הראשון במקום. החסיד בירך את הרבי מרוז'ין לשלום, שתה […]
להכות אותם כדי שיהיו אדמו"רים
סיפרו לר' שמואל אבא שר' דוד מטולנא אמר שהכו את ר' שמואל אבא ור' פנחס כדי שיהיו אדמו"רים. אמר ר' שמואל אבא: "זה שהכו אותנו כדי שנהיה אדמו"רים, זה אני לא מאמין. אולם זה שיכו אותם [הערת צד:] (אדמו"רים אחרים) בגלל שהם הפכו לאדמו"רים, בזה אין לי שום ספק." י.פ. פנחס לאנדוי
מלאך רע יכול למסור לשון הרע
פעם אחת בסוכות בערב, כשר' חיים מצאנז מחכמי בראד התיישב לבד בסוכה עם בנו, הוא דיבר נגד הבעש"ט כפי שאסור לדבר! ואחר כך הם הלכו לישון. מוקדם בבוקר הוא התעורר והלך למקווה, ובדרך הוא פגש את הבעש"ט. שאל אותו הבעש"ט: "מה? יושבים עם אושפיזין קדושים בסוכה ומדברים כך לשון הרע?" ר' חיים תהה כיצד ידע […]
האישה שמסרה את הרבי מרוז'ין לשלטונות
שמה של היהודייה שמסרה את הרבי מרוז'ין נקראת קישנע. כשעצרו אותו, היא טפחה לו על הכתף – וקראה אליו: "אתה כזה ילד צדיק – שתאמר לזרוק את המוסרים אל תוך הנהר" המושל אמר לו ברוסית: "ווידנע פאגלאזארע טשארטע ראבויניק" – כלומר: 'רואים בעיניים שלך שאמרת להרוג את המוסרים' י.פ. ירמיה כץ חסיד בויאן
היהודי שגילה לרבי מרוז'ין על הצו נגדו
כשהרבי מרוז'ין השתחרר מההאשמות של מוסרים, המושל עוד טען שמאחר והרבי מרוז'ין הוא כל כך חשוב, הוא חושש מכך שאנשים יהפכו אותו למלך על ישראל – ולכן צריך לשלוח אותו לסיביר ולא לאפשר לו לקחת יותר מעשרה יהודים איתו בעבור מניין. אולם, לפני שהצו מהמושל התפרסם – הרבי מרוז'ין, מיד לאחר שהשתחרר מהכלא – התיישב […]
המתח בין החסידים והמתנגדים בלידא
מערכת היחסים בין החסידים והמתנגדים בלידא יכולה להיות מאופיינת בעזרת הסיפור הבא: בתרצ"א (1931) לידא נשרפה. בית הכנסת של החסידים נשרף בלהבות ובית הכנסת היחיד שנשאר היה בית הכנסת של החייטים, אזהחסידים, אבוי, גם היו צריכים להתפלל שם. בסוכות ירד לפני התיבה [כשליח ציבור] חסיד שהיה לו חיוב, ובקדיש הוא אמר: "ויצמח פורקניה." חייט מתנגד […]
ה'חיי אדם' הוא קטניות
כשה'חיי אדם' [=ר' אברהם דנציג מחבר הספר חיי אדם] פסק שתפוח אדמה הוא קטניות [=בקשר לדין של קטניות בפסח] הרבי מאפטא ציין: "תפוח אדמה הוא חיי אדם, אבל ה'חיי אדם' הוא קטניות" י.פ. ר' מרדכי שלמה יוסף פרידמן הרבי מסדיגורה
ר' אהרון מקוידנוב אומר "בדיחה גסה"
ר' אהרון מקוידנוב היה בדחן גדול. פעם אחת, הוא נסע בדרך ועבר דרך לידא – מקום עם הרבה משכילים. אחד מן המשכילים שאל אותו – "מה איתך? – גם אתה רק בן-אדם, מדוע מגיע לך כל כך הרבה כבוד?" קרא אליו ר' אהרון: "איש צעיר – ההבדל בינינו מתבטא בשלוש דרכים: 1) אתה מחפש נשים, […]
כשר' מוטל מצ'רנוביל הגיע לסלאוויטא
פעם אחת, ר' מוטל מצ'רנוביל הגיע לסלאוויטא. באו לר' משה, הרב מסלאוויטא, לומר שהרבי מטשרנוביל נמצא בעיר. גם כלאוונע – המשרת של הרבי מטשרנוביל, רץ לרב מסלאוויטא ואמר לו: "בעל הבית, הרבי כבר כאן". הרבי מסלאוויטא ענה: "לך אמור לרבי שלך שאני לא בעל הבית שלו, והוא לא רבי בכלל" י.פ. פנחס לאנדוי
המחליף של ר' אהרון מקוידנוב
אח של פרץ וויערניק, ר' מאיר מסמורגון ור' מיכל פרידמן היו חסידי קוידנוב החשובים ביותר. הם היו ממש ה"פועלים מאחורי הקלעים". כשר' אהרון נפטר הרבה חסידים רצו למנות את ר' נחמן לרב [במקומו]. אבל, ר' מאיר ור' מיכל היו בעלי השפעה מספקת כדי שהתוכנית לא תצא לפועל. הם דאגו שר' יוסף יהיה ממלא מקומו. […]
היום בו זוכה ר' אהרון מקוידנוב מאשמה
הלשינו על ר' אהרון מקוידנוב [לשלטונות] ברוסיה שהוא לוקח מכספי [הנדבות ל] ארץ ישראל. זה הגיע לבית המשפט. אבל שחררו אותו – והמוסר נהייה אילם לאחר מכן. היום בו זיכו אותו היה כ"ז שבט. ליום הזה קראו 'ז"כ שבט' [=ז"כ מלשון זכאי] וחוגגים אותו בקוידנוב כיום חג. איוונסקי
מה חשב ר' יוסף מקוידנוב על הציונים
פעם אחת, ר' יוסף מקוידנוב אמר בדיחה [הלצה] על הציונים כשהם התחילו להתפשט בסוף שנות התשעים [של המאה ה-19]. כשסיפרו לו על הציונים הוא נאנח – "אוי, המשיח תכף מגיע. איך יודעים זאת? כשמובילים חתן וכלה לחופה – מי רץ לפניהם? – השקצים והנבלים – ככה זה גם עם הציונים." י.פ. מ. איוונסקי
על מחלוקת הבעש"ט ור' חיים מצאנז
למרות שהבעש"ט בעצמו ציווה על אנשים לדבר עליו רעה בפני ר' חיים מצאנז (מהעיר ברודי) כי ידע שר' חיים יהנה מכך מאוד – זה פעם הפריע לו שר' חיים מתנגד לו כל כך – הוא בכל זאת ציווה לשאול את ר' חיים: "מה אתה חושב על עצמך?" הוא ענה: "אני כלום." [והמשיכו לשאול:] "ומה אתה […]
ר' מאיר מפרמישלאן חושש לאבד את מדרגותיו
ר' מאיר מפרמישלאן חשש שהרבנים האחרים מנסים לקחת ממנו את המדרגות הגבוהות שלו ורצה לעשות משהו בנוגע לזה. הוא הבין שיש בעיקר שלושה רבנים שמתנגדים לו; הרבי מקוסוב (מחבר הספר אהבת שלום), הרבי מזידיטשוב, והרבי מסטרליסק, שחסידיו כינו אותו 'שרף' בגלל עבודתו המשולהבת בתפילה. כשהוא [=ר' מאיר מפרמישלאן] ביקר את ר' מרדכי מקרמניץ, האחרון אמר […]
הרבי מסאווראן במריבה עם הרבי מרוז'ין
הרבי [משה צבי] מסאווראן רב עם הרבי מרוזי'ן. הרב [אברהם יהושוע השל] מאפטא ביקש ממנו שלא יטריד אותו. ה[רבי] מסאוואראן ענה: "אני אעשה כל דבר שתאמר – רבי מאפטא – אבל לא את זה". י.פ. פנחס לאנדוי
דיבורי הסבא משפולה על מעשי ר' נחמן מברסלב
"זה לא מפריע לי שהסבא משפולי מדבר כנגדי" – ציין פעם ר' נחמן מברסלב – "הוא מדבר רק על דברים שאנשים אומרים שאני עושה – אבל אני לא עושה אותם." י.פ. הרבי מקינוב
הנועם אלימלך רוצה להיפרד מקהלי המתנגדים
הראשון מהאדמו"רים החסידיים שהתנגדו בעוצמה למתנגדים ולאשכנזים היה הנועם אלימלך, ר' אלימלך מליז'נסק. הוא גזר שצריך להיפרד מהמתנגדים והאשכנזים, כלומר שעליהם לעשות בתי כנסת ומניינים נפרדים משלהם, ולשכור שוחטים משלהם. י.פ. הרבי מצאנז
שינה של זוג בחדר אחד או בחדרים נפרדים
בחצר צ'רנוביל הייתה אופנה שלזוג היו שני חדרי שינה. כשר' שלום מפארבישט השתדך עם הרבי מטשארנאביל ונהייה חתנו, הוא הנהיג חידוש שהוא ואשתו ישנו בחדר אחד. זה הטריד מאוד את הר' מצ'רנוביל והוא החליט שהוא חייב ללכת לראות איך הזוג הזה נוהג. ביום הראשון של סליחות, במהלך היום, הוא נכנס לחדר וברגע שפתח את הדלת […]
הנודע ביהודה הופך את החסידים לפושעים
'הנודע ביהודה' {אומר} [כותב] באחד מהשו"תים שלו נגד אמירת 'לשם יחוד קודשא בריך הוא' לפני ברכות, מכיוון שהוא רואה בכך הפסק. ומשום שחסידים נוהגים לומר 'לשם יחוד', הוא מפרש את הפסוק "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בו, ופושעים יכשלו בו" כ- "צדיקים ילכו בו, וחסידים יכשלו בו." פעם אחת הגיע נכדו של 'הנודע ביהודה' אל […]
ההבדל בין ר' ברוך ממז'יבוז' לר' שלום מפרוהובישט
פעם חסיד פרוהובישט נסע למז'יבוז' אל ר' ברוך. לפני שהוא יצא לדרך הוא החליט עם חבר שלו שבשבת בלילה, בזמן מלווה מלכה, שניהם יבחנו היטב מה נעשה אצל ר' ברוך וגם אצל ר' שלום מפרוהובישט וכשהיהודי יחזור ממז'יבוז' הם ישוו את מעשיהם. כשהיהודי מפרוהובישט הגיע למז'יבוז' והיה במלווה מלכה, ר' ברוך ראה אותו ושאל אותו: […]
ר' מאיר מקונסטנטין נהייה חסיד של הבעש"ט
בנו של ר' יעקב עמדן, ר' מאיר מקונסטאנטין, חשד שהבעש"ט היה מכתו של שבתאי צבי, חס וחלילה. אולם, הוא רצה להיות בטוח ולכן, נסע אל הבעש"ט. הוא כל כך התפעל מהתנהגותו שנהייה אחד מחסידיו הראשונים. י.פ. הרבי מצאנז הרב רוטנברג
לר' ברוך אין כבוד לתורתו של רש"ז
פעם, ר' ברוך הציק לרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא] כל כך, שהרב התעצבן וצעק: "אין לך שום כבוד לתורה שלי!!" קרא ר' ברוך: "היכן כתוב משהו על כך שיהודי חייב לדעת ללמוד?!" וענה לעצמו: "אכן, זה כתוב במקום אחד: 'למדו היטב' – אבל רש"י אומר לימדו להיטיב." י.פ. הרבי ממז'יבוז'
ר' ברוך לא מסכים לבעל התניא לנסוע לציון קבר הבעש"ט
כשהרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא] היה במז'יבוז', ר' ברוך היה בריב גדול איתו, ולא הרשה לו ללכת אל ציון קבר הבעש"ט. י.פ. הרבי ממז'יבוז'
הנסיעה אל הבעש"ט שלא צלחה
כשהבעש"ט היה במז'יבוז' הוא אכן נרדף רבות, אבל השם שלו תמיד נהייה גדול יותר ומופלא יותר. בתו של מתנגד אחד בעיירה רחוקה ממז'יבוז' נהייתה חולה מאוד. הרופאים כבר וויתרו עליה – יהודים הציעו לו שכדאי לו ללכת אל הבעש"ט. בלית ברירה, הוא קיבל את העצה ויצא לדרך. לא רחוק ממז'יבוז' החלו סערה איומה וסופת […]
'נחלת יעקב' אלו הם הילדים של הבעש"ט
כשה'דגל מחנה אפרים' בא להתיישב במז'יבוז' הייתה שם מחלוקת גדולה בין חסידים ומתנגדים. [הערת צד:](אגב, הרב המתנגד היה הסבא רבא של ר' חיים ביק) אבל החסידים טענו בפני ה'דגל' שמכיוון שהוא צדיק גדול בעל מידות, הוא צריך לעשות את הצעד הראשון וללכת אל הרב. הוא השתכנע. והחליטו ללכת אל הרב בשבת לקידוש. בדיוק כשה'דגל' דרך […]
ר' ייב"י מגיע אל המגיד
ר' ייב"א היה תלמידו של המגיד. אבא שלו נקרא ר' לייב. הוא גם היה אצל המגיד באוסטרהא. [הערת צד:] (בספר ר' ייב"י כתוב שראשי התיבות הן יעקב יוסף בן יהודה). פעם אחת המגיד פגש את ר' לייב. הוא אמר שהוא צריך לשלוח אליו את הבן שלו ר' יעקב יוסף. ענה לו ר' לייב שהוא בן […]
מדוע המגיד והמלאך היו מסוכסכים?
בשנותיהם האחרונות, המגיד והמלאך היו מסוכסכים אחד עם השני. הסיבה לכך הייתה שהמלאך לא רצה לגור עם אשתו ולא רצה ילדים כלל. המגיד לא דיבר עם המלאך מספר שנים. י.פ. פנחס לאנדוי
ר' שניאור זלמן מליאדי נוסע לציון הקבר של הבעש"ט בלא רשות
פעם אחת נסע הרב [=ר' שניאור זלמן מליאדי] למז'יבוז' לציון הקבר של הבעל שם טוב ור' ברוך הקפיד עליו [משום כך]; כיצד הוא נסע למז'יבוז' בלא לבקש ממנו רשות?! [אז] ענה לו הרב: "אמנם אתה נכדו [של הבעש"ט] בגשמיות [=ביולוגית], אבל אני נכדו ברוחניות, ומכיוון שתלמיד הוא כמו ילד, יש לי זכות לבוא לציון במז'יבוז'." […]
דעתו של ר' פנחס מקוריץ על ממשיכו של הבעש"ט
ר' פנחס מקאריץ לא רצה להרשות לר' מיכל'ע מזלאטשוב להיכנס אליו בגלל שר' מיכל'ע היה נסע לבקר את המגיד ולא את התולדות. ר' פנחס חשב שזה שהמגיד נהייה רב במקומו של הבעש"ט הוא הסגת גבול משום שמתלמידיו המובהקים של הבעש"ט הרבנות הייתה צריכה להישאר אצל התולדות. זה לא שלרבי מקאריץ היו ספקות בנוגע למגיד, […]
על הוויכוח בין הרבי משפטיבקה לבין הנודע ביהודה
הרב מבוצ'אץ' שמע מר' דוד ארטנבערג (הרבי מברדיצ'ב) בנוגע לספר בשם בית רבי או וויכוח רבה המתאר את הוויכוח בין הרבי משפטיבקה לבין הנודע ביהודה. ר' דוד לא רצה אפילו להחזיק את הספר בביתו – אז הוא זרק אותו, כי האמין שמי שכתב אותו הוא לץ. זה נכון שהרבי משפיטקוב היה בפראג אצל הנודע ביהודה […]
הרבי מסטולין חושף רוצח
אישה אחת התחתנה עם נגר, שעזב לעיתים קרובות כדי לחפש עבודה ויום אחד הוא נעלם ולא היה לה שום אות חיים ממנו. פעם אחת, ר' אשר'ל* מסטולין עבר בכפר בדיוק כשהאישה בכתה. כשהוא כבר היה בדרכו לעזוב, העגונה התגברה [על בכייתה] ובלב מר סיפרה לו על צרותיה. הוא הקשיב לסיפורה בעודו עומד ליד הכרכרה. [כשסיימה] […]
התני"א לומד לומר "לא אני!"
אצל המגיד היה נהוג שלאחר הטיש התלמידים עסקו בדברי התורה שאמר, הם חזרו עליהם והסבירו אותם אחד לשני. פעם אחת, היה וויכוח על מאמר אחד והחליטו ללכת אל המגיד ולשאול אותו למה הוא התכוון. בדרך-כלל, כשקרו דברים כאלו היו מבקשים מר' שלמה לוצקער, הגבאי של המגיד, שישאל את המגיד בשבילם בגלל שלאחרים לא הייתה רשות […]
מדוע לרבי מלובלין הייתה הקפדה על ר' דוד מלעלוב
הרבי מצ'ורטקוב, ר' דוד משה, ביקש מר' אלטער וואלבאראמער, צאצא של ר' דוד מלעלוב, שיאמר לו מהי הסיבה בגינה היה לרבי מלובלין הקפדה [=כעס] על הרבי ר' דוד מלעלוב. כתשובה, הוא סיפר לו ששמע את החסידים הזקנים מספרים שלרבי מלובלין הייתה מבוכה גדולה [חלישות הדעת] כשהוא ראה שמתחילים לנסוע אל התלמידים שלו. פעם הוא אמר […]
על מותם של החוזה מלובלין, היהודי הקדוש ור' דוד מלעלוב
החוזה, היהודי הקדוש, ור' דוד מלעלוב – שלושת התלמידים של הרבי מלובלין שהובילו את המחלוקת נגדו, נפטרו בשנה אחת. חסידים אומרים שזה היה העונש שלהם על כך שלקחו את החסידים הטובים ביותר של הרבי מלובלין ממנו עוד בחייו. י.פ. הרבי מצאנז
על המחלוקת של הרבי מלובלין ותלמידיו
כשהזקן [=הרבי הראשון] מצ'ורטקוב, ר' דוד משה, שוחח עם ר' אלטער מוואלבעראם בנוגע למחלוקת שבין הרבי מלובלין ושלושת תלמידיו – החוזה מלובלין, היהודי הקדוש ור' דוד מלעלוב, אז הוא אמר: "נו, הרבי מלובלין לא יכול היה לסובב את המפתחות שלהם למעלה בכיוון ההפוך ולהחליש את המדרגות שלהם?" ענה לו ר' אלטער: "כנראה שהוא לא יכול […]
ר' דוד מלעלוב לא מצליח לענות לרבי מלובלין
ר' דוד מלעלוב ניסה לענות לרבי מלובלין ולהגן על עצמו לאחר ששני חסידי לובלין – בערל וכסיל – הלשינו עליו, אולם כשראה שזה לא עוזר, הוא צעק: "אם כך אז דוד'ל חוזר הבייתה ומוריד את המעיל!" הוא אכן חזר הביתה ולאחר מספר חודשים נפטר, ז' שבט הוא יום פטירתו. י.פ. הרבי מצאנז
ר' זושא שר התורה
התלמידים של המגיד היו מגאוני הדור – ומשום כך, המקרים הגדולים ביותר והחשובים ביותר היו מגיעים לדין תורה בחצר המגיד. במהלך דיון על דין תורה כזה, החלו התלמידים להתווכח בעוצמה. עיקר הדיון היה על קטע קשה מהרמב"ם לגביו היו חילוקי דעות וקולות המריבה הגיעו עד לב השמים. [באותו הזמן] ר' זושע מאנאפולי עמד בצד והתפלל, […]
מחלוקת הרבי מסאווראן ור' שלמה קלוגער בעניין שחיטה
הרבי מסאווראן חלק על ר' שלמה קלוגער בעניין שוחט אחד בשם ר' לעבצו מברדיטשב. ר' שלמה קלוגער אסר את שחיטתו והרבי מסאווראן התיר אותה. פעם אחת, כשהרבי מסאווראן הגיע לברדיטשב הוא אכל מהשחיטה שלו. כשר' שלמה קלוגער שמע על כך הוא אמר: "מה שהרבי מסאווראן אכל הוא בוודאי כשר, אולם מה ששאר האנשים אוכלים משחיטתו […]
על מחלוקת הרבי מסאווראן ור' שלמה קלוגער
לפני שהרבי מסאווראן נפטר הוא אמר: "אני מפחד שהמחלוקת שלי עם ר' שלמה קלוגער הייתה טעות." והוא פירש את הפסוק "נצח ישראל לא ישקר" והסביר: "מהי המעלה של 'נצח ישראל' – שרבונו של עולם לא משקר? אלא הפשט הוא כך: היכן שמדובר בנצחנות, רק רבונו של עולם יכול שלא ליפול בשקר [=עיוות האמת] מכיוון שבשר […]
