הרבי מצ'ורקטוב ושירות המולדת
בזמן מלחמת העולם הראשונה היו הלשנות למלכות [=מסירות] כנגד הרבי מצ'ורטקוב, ר' ישראל'נו, על כך שהוא עוזר ליהודים להתחמק משירות צבאי. פעם אחת, בא אליו יהודי אחד מבוגר ומדוכדך שבכה והתלונן שהבן שלו – בן יחיד, חייב להתייצב לצבא, וביקש שהרבי מצ'ורטקוב יתפלל בעבורו ויבדוק כיצד אפשר להצילו. ענה לו הרבי מצ'ורטקוב: "אני מאוד מצטער […]
דמיון לרבי מרוז'ין
ר' שלום היה בן משפחה רחוק של הרבי מרוז'ין – הוא היה איש פשוט ולא תפס שום מקום [של חשיבות] בעולם החסידי. אולם, הוא נראה בדיוק כמו הרבי מרוז'ין – עד כדי כך שהתבלבלו ביניהם כמה פעמים. פעם אחד, הרבי מרוז'ין הוכרח לנסוע אל הרבי מאפטא. וקרה שאותו ר' שלום גם היה באזור והגיע חצי […]
הרבי מאפטא מבטיח שלא ישכח את ייסורי הגלות
קודם פטירתו, הרבי מאפטא בכה רבות על ייסורי היהודים בגלות, והתייפח על כך שמשיח עדיין לא בא. הוא אמר: "הרבי הקדוש מברדיטשב אמר לפני שהוא נפטר שכשהוא יגיע לעולם הבא אז הוא לא ינוח עד שהוא יפעל אצל רבונו של עולם להביא את המשיח. אבל כשהוא הגיע לעולם הבא עשו לו קבלת פנים כזאת גדולה […]
הנשיאות של כולל וואהלין
כשהרבי מסדיגורה נפטר אז הרבי מצ'ורטקוב רצה לקחת את הנשיאות של כולל וואהלין. אולם הרבנים פסקו שמצוות צדקה של אדם עוברת בירושה אלא אם היורש מוחזק רשע חס וחלילה. לכן, הנשיאות עוברת אל הרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן. י.פ. הרבי ממעז'יבוז'
כשהמגיד היה אצל הבעש"ט בפעם הראשונה
כשהמגיד הגיע לראשונה אל הבעש"ט לשבת להתוודע לדרכו, הוא לא התפעל מידיעותיו בקבלה ומתנהגותו. בשבת הוא החליט לבחון אותו. הניסיון היה שהוא יחשוב על [סוגייה] קשה בתוספות ויראה אם הבעש"ט יחוש בזאת. בסעודה שלישית הבעש"ט החל דיון על אותו העניין מהתוספות. מאז והלאה המגיד נהייה מחסידיו המסורים של הבעש"ט. י.פ. פ. לאנדא
מדוע תיקנו את הקדיש
רבנים תקנו את הקדיש מסיבה אחת. מכיוון שהרבי מאפטא היה הרב הבכיר של דורו, הוא ממילא אמר קדיש. הילדים שלו אימצו את המנהג הזה. י.פ. פ. לאנדוי
הרבי מקופישניץ עוזר ליהודי בבית המשפט
יהודי אחד ברח מרוסיה לאוסטריה ושינה את שמו, אבל על פי טעות הוא נקרא בשני השמות וזה נחשב פשע, אז קראו לו לבית המשפט. הוא פחד מאוד ובא אל הזקן [=הר' הראשון] מקופישניץ שבירכו ואמר לו שהוא צריך ללכת לבית המשפט בזמן. היהודי ציית ובא לבית המשפט כשהוא רועד, והראה את המסמך לפקיד הראשון שישב. […]
לעוף אל העולם הבא כמו ציפור
לפני פטירתו הרבי מפאטא אמר: "אם הייתי רוצה, הייתי יכול לעוף מהעולם הזה אל העולם הבא כמו ציפור. אבל מה יאמרו כולם? – שהרבי מאפטא מת מיתה משונה." י.פ. יעקב טייטעלבוים
על תורותיו של הרבי מאפטא
לפני פטירתו, הרבי מאפטא אמר: "יתכן ואתם עוד תשמעו תורות יפות יותר – אבל לעולם לא מפה כזה." י.פ. יעקב טייטעלבוים
בעבור אלמנה אחת
הרבי מברדיטשב סיפר פעם את המעשה הבא: קרה שבבית הדין של מעלה דנו יהודי אחד, שלדאבוננו היו לו מעט זכויות. נזכרו שהוא פעם פרנס אלמנה אחת והציל את חייה. אז הציבו את האלמנה על כף המאזניים והיא גברה על כל העברות שלו. טען הקטגור: "זה קרה פעם אחת עם יהודי שגנב כסף, ובמקרה שלו אמדו […]
כיצד ינהגו הילדים
פעם ר' יצחק מסקווירה הוכיח את ר' דוד מטולנא שנהג כל כך בעשירות – נסע בכרכרה רתומה לארבעה סוסים. ר' דוד התווכח איתו והראה לו שהדרך שלו נכונה. אז ר' יצחק ענה לו:"ייתכן ודרכך אכן נכונה וטובה בשבילך. אבל מה יהיה עם הילדים שלך? – אם ילדיך לא יהיו כמוך (כלומר בקדושה ומידות) אז זה […]
מדוע הרבי מסקווירה לא רצה לתרום כדי לבטל את גזירת הצבא
כשהתחילו לגייס יהודים לצבא ברוסיה, בניו של הרבי מרוז'ין כבר היו באוסטריה – אבל חסידי רוז'ין נדרשו לשלם כסף כדי לבטל את הגזירה. שלחו בקשה אל הרבי מסקווירה ושאלו כמה הוא יתן – אבל ר' יצחק לא רצה לתת כלום מכיוון שהוא אמר שזה לא יעזור ואז הוא סיפר את הסיפור הזה: כשר' איציק'ל עוד […]
ר' מוטלה מקרמניץ מבטיח לנכדתו שתשא מלך
ר' מוט'לה מקרמניץ, חמיו של ר' אהרון מקרלין, נדנד פעם אחת את בתו של ר' אהרון בחיקו. זה היה במוצאי שבת והוא שר 'אמר ה' ליעקב'. הוא אמר לנכדתו שהייתה אז בת שנה: "אני מבטיח לך שיהיה לך בעל שיהיה מלך בקרב היהודים." י.פ. אלכסנדער ביסטריצקי
על ר' מאיר מפרמישלן
יהודי מקומי שמע מיהודי אחד שעוד הכיר את ר' מאיר מפרמישלן (ר' מאיר מפרמישלן נפטר בשנת תר"י [1850]): ר' מאיר אמר ליהודי להצטרף למלחמה והבטיח לו שיחזור בשלום. היהודי האריך ימים וחי 108 שנה. היהודי סיפר שבשנות חייו האחרונות של ר' מאיר, לא הסכימו לאף אחד לגשת אליו והוא קיבל רק יחידי סגולה וגם זאת […]
לר' מאיר צר בעולם הזה
הרבי מצאנז היה אצל ר' מאיר מפרמישלן שנה אחת לפני שהוא נפטר. שאל אותו ר' מאיר: "צר לי בתוך הדירה – אני רוצה לצאת – מה אתה חושב על כך?" ענה לו הרבי מצאנז: "למה לא?" רק לאחר מכן הבין הרבי מצאנז שר' מאיר התכוון לעולם האמת, שלשם הוא רוצה להיכנס – אז הוא רצה […]
מלכה בתו של הרבי מרוז'ין
ר' יצחק מסקווירה העריך מאוד את אשתו מלכה – בתו של הרבי מרוז'ין. כשהיא נפטרה הוא אמר: "ביחד איתה החזקתי במדרגה גבוהה. היא הייתה מוכנה למכור בייגלים בשוק רק כדי שלא אהיה רבי." י.פ. דוד טווערסקי צאצא [של הרבי] מסקווירה
ר' זושא מעולם לא חש ברע
ר' שמעלקע ו'הפלאה' הלכו יחד אל המגיד לראות אם הוא באמת [אדם] גדול. הם היו שם כמה ימים ולא התרשמו במיוחד, אז החליטו ללכת משם. כשנפרדו מהמגיד הוא אמר להם ללכת להיפרד מר' זושא מאנאפולי, שישב בבית המדרש [קלויז]. הוא ייעץ להם שכדאי להם לשאול אותו על הפשט של המשנה "חייב אדם לברך על הרעה […]
בזכות חסידים הגונים
פעם אחת, ר' דוד מטולנא אמר: "אני מקנא באיציק'ל (מסקווירה) שלי – יש לו כל כך הרבה חסידים הגונים, שהוא בעצמו נהייה יהודי הגון." י.פ. פנחס לאנדוי
המלאך עונה למתנגדים
פעם כשהמלאך בא לקרמניץ אל חמיו, אז המתנגדים בעיר – גבירים, אנשים שהחזיקו מעצמם – באו אליו אל הבית פנימה. הם ראו כיצד המלאך עומד ליד החלון ומביט החוצה על ההרים – (לקרמניץ היו הרבה הרים). המתנגדים תמיד שמעו על דרכו הקדושה של המלאך ותהו – סתם לעמוד לצד החלון ולהביט? המלאך אמר להם: "אני […]
יין ארץ ישראל
ר' יוחנן מרחמסטריווקה היה פעם אחת אצל ר' יצחק מסקווירה. הניחו על השולחן יין ארצישראלי מיושן. מזג לו ר' יצחק כוס לקידוש. כשר' יצחק הביט לרגע אחד הצידה, ר' יוחנן מזג כוס אחרת של יין רגיל. בכל אופן, ר' יצחק הבחין בכך ושאל את ר' יוחנן מדוע הוא עשה זאת. ר' יוחנן ענה: "אני בקושי […]
מדוע האחים ר' יוחנן מרחמסטריבקה ור' יצחק מסקווירה לא אומרים תורות
לא ר' יוחנן מרחמסטריבקה ולא אח שלו ר' יצחק מסקווירה, אמרו תורות. פעם אחת ר' יוחנן אמר: "העולם כולו יודע שאני ואחי, ר' יצחק, יודעים יותר מכל אלו (מהרביים האחרים שאומרים תורה), אבל אנחנו לא אומרים אף תורה ואנחנו יודעים מדוע אנו לא אומרים". י.פ. פנחס לנדאו
מעלותיהם של בניו של ר' יוחנן טברסקי
ר' יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא רשם את המעלות של ילדיו: (1) ר' דוד הוא יהודי אדוק מאוד (2) ר' מרדכי הוא 'יהודי טוב' – יהודי שאף פעם לא אוכל, ובפסח הוא אוכל כזית מרור קצת יותר מכל היהודים האחרים (3) ר' נחום הוא חכם (4) ווועלוול שלי – נו, ר' יצחק אלחנן אומר עליו שהוא גאון. […]
הסבא משפולה מפחד מהאש של ר' פנחס מקוריץ
הסבא משפולי בא עם ר' רפאל [הערת צד:] (בערשטער?) אל ר' פנחס מקוריץ, אבל הסבא משפולי נשאר שם רק שבועיים ולאחר מכן ברח. הוא אמר: "אני מפחד מהאש שלו – הוא עוד ישרוף אותי." אולם, ר' רפאל נשאר שם לנצח. מקובל במשפחה של ר' פנחס לנדאו – ההיפך ממה שכתוב אצל ר' יצחק ורפל בספר […]
להכות אותם כדי שיהיו אדמו"רים
סיפרו לר' שמואל אבא שר' דוד מטולנא אמר שהכו את ר' שמואל אבא ור' פנחס כדי שיהיו אדמו"רים. אמר ר' שמואל אבא: "זה שהכו אותנו כדי שנהיה אדמו"רים, זה אני לא מאמין. אולם זה שיכו אותם [הערת צד:] (אדמו"רים אחרים) בגלל שהם הפכו לאדמו"רים, בזה אין לי שום ספק." י.פ. פנחס לאנדוי
רגלו הפצועה של הרבי מצאנז
הרבי מצאנז סבל כל חייו מרגל אחת. מספרים שכשהוא היה נער, הוא פעם אחת לא רצה ללכת לחדר והעוזר למלמד הנחית עליו מכה עם מקל על הרגל ומאז הוא סבל ממנה. הוא דימם מהפצע שתמיד היה חבוש. אולם, כהיה צריך ללכת למקווה הוא לא הביט עליו, וקרע את התחבושת. י.פ. יעקב פלאנצגעראבען
כוח לימודו של ה'דברי חיים'
פעם אחת, הרבי מצאנז, 'הדברי חיים', נעמד בלילה ללמוד – הוא נעמד ליד הסטנדר רגל אחת על הארץ והשנייה – הרגל חולה – על הסטנדר. ככה הוא עמד עד הבוקר ולא זז. כשהגיעו בבוקר להתפלל הוא התעורר מלימודו ואמר: "מה, מה? חשבתי שלא עברה אפילו שעה מאז שנעמדתי ללמוד." י.פ. יעקב פלאנצגראבען
הרבי מצאנז מזהיר את ר' שמואל אנגל
(מעשה זו סיפר ר' שמואל ענגעל לר' יעקב פלאנצגראבען) ר' שמואל ענגעל הרב מרדומשיל (קרוב משפחה של ר' יוסף ענגעל) היה יתום מגיל צעיר. אמא שלו הייתה אלמנה ענייה. הנער הראה יכולות מדהימות אבל היה מאוד פרוע. לעיתים, הוא יכול היה להישאר ער לילות שלמים וללמוד בהתמדה, ופעמים אחרות היה מתהלך ימים שלמים בלי להביט […]
ר' שמואל אנגל מתמלא כוח ללימוד
כשר' שמואל ענגעל היה מגיע לצאנז, הוא נהג ללמוד עם הרבי מברדיוב – הבן של הרבי מגארליץ, איש גדול. ר' שמואל ענגעל סיפר, שפעם אחת, מאוחר בלילה, הוא שוחח ולמד עם הרבי מברדיוב. הרבי מצאנז ישב בחדרו וכנראה ששמע את השיחה שלהם. פתאום, הוא אמר: "על מה אתם מדברים?" – וכשהם סיפרו לו, ר' ענגעל […]
כשבנו של הרבי מצאנז היה על ערש דווי
בנו של הרבי מצאנז, ר' שלמה, הסבא של הרבי מבאבוב, נהייה חולה פתאום בערב שישי – ראו מייד שהמצב היה מבשר רעות. הוא היה עדיין צעיר מאוד אז הפחד והכאב היו כפולים. אנשים החלו לבכות ולילל, אבל על הרבי מצאנז לא ראו שום שינוי. רצו ללכת אליו לבקש ממנו רחמים, אבל הוא ענה: "היום שבת!" […]
המדרגה הגדולה של הרבי מלובלין
סיפרו לר' דוד משה מצ'ורטקוב מופתים גדולים מהרבי מלובלין. הוא אמר: "זה לא העיקר – המדרגה הגדולה ביותר שלו הייתה יראת השמיים שלו" י.פ. הרבי מצאנז
לישון לרוחב המיטה
חמיו, ר' חיים בער, הראה לחסידים כיצד ר' יעקב יוסף ישן. הוא אף פעם לא ישן לאורך המיטה, אלא תמיד לרוחב. הוא החזיק את הרגלים שקועות בספל של מים קרים. רופאים לא הבינו כיצד הוא יכול לסבול זאת. י.פ. הרבי מקינוב
הייחוס של הרבי מקינוב – חלק א'
I. הייחוס של הרבי מקינוב הרבי הנוכחי מקינוב, ר' אברהם, הוא הבן של ר' יעקב יוסף שהתיישב לראשונה בקינוב וכך ייסד את שושלת קינוב-אוסטראה. ר' יעקב יוסף נהג ברבנות מגיל 30. הוא גדל אצל הזקן מסקווירה – ר' יצחק. אשתו של ר' יעקב יוסף נקראה שרה סאסיע והייתה הבת של הגביר ר' הירש לייב שפירא […]
היהודי שגילה לרבי מרוז'ין על הצו נגדו
כשהרבי מרוז'ין השתחרר מההאשמות של מוסרים, המושל עוד טען שמאחר והרבי מרוז'ין הוא כל כך חשוב, הוא חושש מכך שאנשים יהפכו אותו למלך על ישראל – ולכן צריך לשלוח אותו לסיביר ולא לאפשר לו לקחת יותר מעשרה יהודים איתו בעבור מניין. אולם, לפני שהצו מהמושל התפרסם – הרבי מרוז'ין, מיד לאחר שהשתחרר מהכלא – התיישב […]
האיחול ההדדי של הרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין
כשהרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין היו ביחד הם איחלו אחד לשני שיהיו יהודים ישרים ויוכלו לפעול ישועות עבור כלל ישראל. זמן מה לאחר מכן אחד מחסידי רוז'ין עבר דרך קרלין באמצע השבוע. הוא כתב קוויטל והתקבל אצל ר' אהרון. ר' אהרון שאל: "האם תחגוג גם את השבת כאן איתי?" ענה לו החסיד: "לא. אני נוסע […]
הרב בוחן את המגיד ממעזריטש
הרב והגאון מווילנה למדו ביחד. [הערה בגליון:] (?) פעם אחת, הם שוחחו על כך שיש אחד "בער'לה" מגיד במעזריטש שהוא ידוע כלמדן והרבה יהודים נוסעים אליו. הם החליטו לנסוע אליו ולבחון אותו כדי לראות אם הוא [אכן] למדן. כשהרב הגיע אל המגיד, המגיד בא אל הדלת בעצמו ובירך אותו לשלום, והורה לו לשבת. הרב בחן […]
מידת האמת של ר' רפאל בערשטער
עבודתו [=עבודת השם] של ר' רפאל בערשטער – תלמיד של ר' פנחס מקוריץ – נסובה כולה על עבודת האמת. פעם אחת, באמצע החורף – בכפור גדול – דפק אצלו על הדלת יהודי לבקש טובה. שאל ר' רפאל "מי בדלת?" – ענה היהודי: "אני וועלוועל!" אמר לו ר' רפאל: "אם אתה עדיין [מחשיב עצמך] "אני", אתה […]
לרבי מרוז'ין אין גאווה
פעם אחת הרבי מרוז'ין אמר שבדיוק כמו שלמת אין שום גאווה בזמן שהוא שוכב על עגלת המתים, כך הוא, הרבי מרוז'ין – הוא לא מרגיש שום גאווה בזמן שהוא נוסע בכרכרה שלו. את זה, הירש לעדערמאן שמע בעצמו מחמיו ששמע מחמיו שלו, שהיה שם. י.פ. הירש לעדערמאן
ר' יהושע מטומשוב מעיר עצמו באמצע הלילה
כשהיה מגיע חצות הלילה, ר' יהושע'לה מטומשוב היה מעיר עצמו. כיצד? הוא היה צועק מתוך שינה – "יהושע'לה תתעורר!" השוחט של דעש – ר' אהרון זעליג גרין – רצה לראות אם זו אמת – הוא נשאר עד הלילה וראה שזה אכן אמת. י.פ. הרבי מטומשוב, הרב מ. פרישערמאן
על ר' יהושע מטומשוב
ר' יהושע'לה מטומשוב נסע ל[ר'] מדינוב – ה'בני יששכר'. פעם אחת הוא היה אצל הרבי מדינוב בשמחת תורה. באמצע ההקפות – באמצע הריקוד – הרבי מדינוב נתן לר' יהושע'לה נשיקה. "איש צעיר!" הוא קרא אליו, "תתפלל עלי ואני אעשה ממך כלי!" ואכן, בשנה ההיא, שנת ת"ר (1840), בי"ח אייר, הרבי מדינוב נפטר. ר' יהושע'לה […]
כמה נצרך הרבי מרוז'ין ליהודי רוסיה
פעם אחת, כשהוא כבר היה בסדיגורה, הרבי מרוזי'ן שאל את הסבא של הרב מפראהביטש: "מי מקבל עכשיו קוויטלך ברוסיה?" הוא ענה לו: "הילדים של המגיד מצ'רנוביל". אז קרא הרבי מרוז'ין: "אם הייתי יודע כמה הייתי נצרך ליהודים ברוסיה אז לא הייתי עוזב" י.פ. הרב רייטער הרב מפראהביטש
דמותו של ר' יוסף מאיר, בנו של ר' אברהם יהושע העשל מסקווירה
ר' יוסף מאיר מסקווירה – אחד משלושת בניו של ר' אברהם יהושע השל מסקווירה – היה מוערך מאוד בקרב העולם החסידי – סגפן גדול [=נהג לצום הרבה] ועובד השם ביראה. חסידים אומרים שהסיבות לכך שהוא כל-כך מצא-חן בעיני החסידים הן: לר' יצחק מסקווירה היה מנהג להושיב אנשים לפי סדר הגילאים אצלו בטיש – אבל […]
דמותו של ר' יעקב, בנו של ר' אברהם יהושע העשל מסקווירה
ר' יעקב – אחד משלושת הבנים של ר' אברהם יהושע העשל מסקווירה – היה החתן של ר' מוט'ל מקארשאוו וגר בקרשאוו. אשתו הייתה מרשעת גדולה ומיררה את חייו 'עד מוות.' זו הייתה אחת הסיבות לכך שהוא תמיד נסע – מסכן, הוא היה נווד גדול. בווסליבקה קוראים לו הרבי של פורים מכיוון שהוא תמיד היה שם […]
ביתו של הרבי מאפטא
הרבי מאפטא נהג לחיות ברווחה – וגר בבניין בן שלוש קומות. הרבי מאפטא התגורר בקומה התחתונה, ר' יצחק מאיר דר בקומה האמצעית, והילדים שלו גרו בקומה העליונה. בבית, בחדר קטן, שכן גם בית הכנסת של ה[רבי] מאפטא – בהמשך הוא נקרא בית הכנסת של ר' יוסף משה. הרבי ממעז'יבוז', ר' ישראל שלום יוסף העשל, התגורר […]
אנחתו של החידושי הרי"ם
ל[מחבר] חידושי הרי"ם [=ר' יצחק מאיר אלתר] היה שכן עני ואביון שלא הפסיק להיאנח כל היום. גם ה'חידושי הרי"ם' היה אביון גדול ואשתו הרבנית שאלה אותו – "ראה, השכן שלך לא מפסיק להיאנח וממך לא שומעים אפילו מילה שלילית אחת." ענה לה ה'חידושי הרי"ם': "לי יש כזה ראש טוב שבאנחה אחת אני משתווה לשכן שלי […]
ר' אהרון מקוידנוב אומר "בדיחה גסה"
ר' אהרון מקוידנוב היה בדחן גדול. פעם אחת, הוא נסע בדרך ועבר דרך לידא – מקום עם הרבה משכילים. אחד מן המשכילים שאל אותו – "מה איתך? – גם אתה רק בן-אדם, מדוע מגיע לך כל כך הרבה כבוד?" קרא אליו ר' אהרון: "איש צעיר – ההבדל בינינו מתבטא בשלוש דרכים: 1) אתה מחפש נשים, […]
גם רבי, גם רב וגם מגיד
ר' אלעזר לעכישאווער – אחד מהחסידים הנעלים – פגש מכבר את הבעש"ט וגם הכיר את ה[רבי] מרוז'ין. הוא נפטר כשהיה כמה שנים מעל גיל 90. הוא סיפר: כשהבעש"ט היה בעולם הכל היה אחד – הבעש"ט היה גם רבי, [גם] רב ו[גם] מגיד. לאחר הסתלקותו הם נהיו [תפקידים] נפרדים – סתם רבי נהייה הרבי מקוריץ, סתם […]
ר' שפיגל המתנגד הליטאי נהייה לחסיד
פעם אחת ר' יוחנן מרחמסטריווקה נסע לזבניגורודקה. שם היה לו חסיד נלהב, פיטר ברדסקי, שהיה לו גיס בשם ר' שפיגל שהיה ליטאי נלהב מווילנה – מתנגד. כשר' יוחנן הגיע לעיר, כל אנשי העיר באו לקבל את פניו. ברודסקי רצה שגם גיסו, שפיגל, יקבל את פני הרבי. שפיגל סירב להבין מדוע כזה כבוד מגיע לבשר ודם. […]
כשר' מוטל מצ'רנוביל הגיע לסלאוויטא
פעם אחת, ר' מוטל מצ'רנוביל הגיע לסלאוויטא. באו לר' משה, הרב מסלאוויטא, לומר שהרבי מטשרנוביל נמצא בעיר. גם כלאוונע – המשרת של הרבי מטשרנוביל, רץ לרב מסלאוויטא ואמר לו: "בעל הבית, הרבי כבר כאן". הרבי מסלאוויטא ענה: "לך אמור לרבי שלך שאני לא בעל הבית שלו, והוא לא רבי בכלל" י.פ. פנחס לאנדוי
ר' אהרון מקוידנוב עובר ניתוח
פעם אחת הייתה לר' אהרון מקוידנוב מורסה על הלחי והוא היה חייב לעבור ניתוח. הוא לא הרשה להם לתת לו שום חומר מרדים, ולמרות זאת הוא לא התלונן במהלך כל הניתוח. הרופא התפלא מאוד מהפגנת הכוח הזו ושאל אותו כיצד הוא סובל כזה כאב. הוא ענה לו: "הייתי שקוע במחשבה על רבונו של עולם – […]
ר' אהרון מקוידנוב מתבשר על פטירת בנו בשבת
בנו היקר של ר' אהרון מקוידנוב, ר' שלמה חיים, נפטר צעיר מאוד. הוא הוציא [נשמתו] בשבת. סיפרו לר' אהרון את הבשורה העצובה כשהוא ישב בשולחן שבת אז הוא ענה ברוגז: "הרי שבת!" הוא כעס מאוד שמבלבלים אותו בשבת. איוונסקי
חייט סוטר לר' ברוך מקוידנוב
פעם אחת, ר' ברוך מקוידנוב היה בלידא, היכן שהיו הרבה מתנגדים. בזמן שהוא היה שם הלשינו עליו [לשלטונות]. באמצע קריאת התורה בבית הכנסת ניגש אליו חייט וסטר לו. לאחר מכן, אפילו מתנגדים סיפרו שבתו של החייט נפטרה אחר כך. י.פ. מ. איוונסקי
חסרון כיס כשרב מגיע לעיר
פעם אחת, ר' יוסף מקוידנוב שאל מדוע כשרב מבקר בעיר לא אומרים 'תחנון' [בתפילה] [הערת צד:] (?) הוא ענה: "ממש כפי שבברית לא אומרים תחנון מכיוון שזה חסרון כיס – מוציאים חתיכה אחת – ככה גם כשאני מגיע לעיר זה גם חסרון כיס – לאף אחד אין כסף". י.פ. מ. איוונסקי
שלמותו של ר' הירש מרמינוב
ר' הירש מרימנוב הנהיג עצמו בשקט ובצניעות – הוא לא צם אף תענית נדבה – [אלא] אכל והתפלל בזמן. הוא לא נהג אחרת מסתם יהודי פשוט וישר. דיברו טובות על ההתנהגות שלו לרבי מרופשיץ והוא ביקש שישלחו אליו את הרבי מרימנוב. כשהוא הגיע ופתח את הדלת ר' הירש נעמד בפתח למשך כמה דקות. ר' הירש […]
פני הכופים על עצמם גלות
ר' אלימלך מליז'נסק ור' זושא מאניפולי כפו על עצמם גלות וטיילו בכל העולם. פעם אחת הם הגיעו לר' יעקב לינסקר ולמרות שהם היו בהסתר [=מחופשים] הוא זיהה שכפו על עצמם גלות. אז הוא סיפר להם: "לו הייתי יוצא לגלות למשך אותו זמן כמוכם, אז היו נהיות לי פנים יפות יותר [משלכם]." אז הם המשיכו לנוע […]
ר' בנצי'ל מגחך על חסידים
הרב של סטריר, ר' בנצי'ל, היה מתנגד (הוא כתב הגהות ל[ספר] אבני מילואים והיה תלמיד של [ר' אריה לייב הלר, מחבר] קצות החושן). הוא שאל כיצד ייתכן שיהודים בוחרים רב ועושים ממנו קדוש. חסיד אחד ענה לו שצדיקים אומרים על זה משל: זה כמו תרומה, כלומר כשערימה של חיטה שוכבת כל אחד יכול ליהנות ממנה […]
הרבי מסאווראן מסביר כיצד נהייה לרבי
ר' פנחס מקאמיניץ והרב של סאווראן היו חברים. כשהרבי מסארוואן נהייה רבי, ר' פנחס שאל אותו: "למה לפתע נהיית רבי?" הוא ענה לו: "אם יש ערימה של חיטה ויהודים מפרישים קצת, התרומה שלהם נהיית קדושה. יהודים בוחרים בי אז אני נהייה קדוש" י.פ. פנחס לנדא
למה ר' בנצי'ל המתנגד מעריך את הרבי מצאנז
למרות שהוא היה מתנגד, ר' בנצי'ל סטריער למעשה העריך את הרבי מצאנז. הוא סיפר משל: שני סוחרים באו לבית חרושת שמוכר סחורה. כשהציגו את הסחורה לאחד מהם ונקבו במחיר הוא הציע לשלם 50% מהמחיר במקום ואת השאר בתשלומים והם סגרו עסקה מיד. הסוחר השני ראה כיצד עסקאות נעשות וחשב שהוא יהיה חכם יותר. כשהראו לו […]
על מחלוקת הבעש"ט ור' חיים מצאנז
למרות שהבעש"ט בעצמו ציווה על אנשים לדבר עליו רעה בפני ר' חיים מצאנז (מהעיר ברודי) כי ידע שר' חיים יהנה מכך מאוד – זה פעם הפריע לו שר' חיים מתנגד לו כל כך – הוא בכל זאת ציווה לשאול את ר' חיים: "מה אתה חושב על עצמך?" הוא ענה: "אני כלום." [והמשיכו לשאול:] "ומה אתה […]
ר' מאיר מפרמישלאן חושש לאבד את מדרגותיו
ר' מאיר מפרמישלאן חשש שהרבנים האחרים מנסים לקחת ממנו את המדרגות הגבוהות שלו ורצה לעשות משהו בנוגע לזה. הוא הבין שיש בעיקר שלושה רבנים שמתנגדים לו; הרבי מקוסוב (מחבר הספר אהבת שלום), הרבי מזידיטשוב, והרבי מסטרליסק, שחסידיו כינו אותו 'שרף' בגלל עבודתו המשולהבת בתפילה. כשהוא [=ר' מאיר מפרמישלאן] ביקר את ר' מרדכי מקרמניץ, האחרון אמר […]
הדפסתו של ספר תולדות יעקב יוסף
כשהתולדות [יעקב יוסף מפולנאה] נדפס ור' יעקב יוסף רצה למכור אותו בברדיטשב, אף אחד לא רצה לקנות אותו. אז הרב של ברדיטשב רכש כמות גדולה של [עותקים של ספר] התולדות בעצמו מתוך חשש שתהייה לתולדות [=ר' יעקב יוסף] הקפדה על העיר והיא, חס וחלילה, תפגע. י.פ. הרבי מבויאן
