מעמד הדמיון תופס תאוצה בתרבות העכשווית עד שפעמים הדמיון מקדים ומכתיב את המציאות. אני הדמיון: סופרים, שחקנים וזמרים משמשים דמויות מפתח בחברה האנושית בזמן שאנשי הגות מאבדים את מעמדם והשפעתם. דימויים מכתיבים פעולות, היוצרות מציאות אשר משקפת את הדמוי וחוזר חלילה. התפתחות זו לא החלה יש מאין אלא הנה מרכיב תרבותי רב-שנים המאפיין כבר את העידן המודרני. מעטים אנשי הדת אשר שמו את אזניהם כאפרכסת להתפתחות זו וניצלוה למטרותיהם הם. על יחידי סגולה אלה אדון בספר זה ואראה כיצד מינפו את הדמיון כאמצעי לחוויה דתית ואף לחוויה מסטית.
ראשיתו של מחקר זה בעבודת הדוקטורט של "לעוף כמלאכי מעלה: טכניקת ’הדמיה’ או ’חלום בהקיץ’ במיסטיקה החסידית במחצית הראשונה של המאה העשרים". עבודה זו שמשה מצע לספר זה, ואולם הכנסתי בו שינויים משמעותיים. בספר הנוכחי העמקתי והרחבתי את הדיון בטכניקת הדמיון מעבר לתנועה החסידית, בדגש על ניתות הגותי ובהשוואה לטכניקות דומות שפותחו בתנועות אחרות, בני ברית ושאינן בני ברית, כבתנועת המוסר הליטאית, בפסיכולוגיה המודרנית, בפסיכולוגיה המודרנית, במזרח הרחוק ועוד.
זוכה פרס מתנאל – לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנים 2013-2014 מטעם האיגוד העולמי למדעי היהדות
