רבי קלונמוס קלמיש שפירא – 'האדמו"ר מפיאסצ'נה' – מן הדמויות המיוחדות בחסידות מזרח אירופה במאה העשרים, אדמו"ר נערץ, תלמיד חכם, מקובל, מנהיג דגול שעסק בצורכי הכלל, מחנך בחסד, בעל נפש רגישה ופיוטית ומבט חודר לנפש האדם. בספריו (חובת התלמידים, הכשרת האברכים, אש קודש ועוד) ביקש להקים לתחייה את עולמה הפנימי של החסידות ולתת כלים לעבודה רוחנית לאלו החפצים להתקדם בעבודת ה'. ספר זה מבקש לפתוח שערים לעולמו העשיר של האדמו"ר מפיאסצ'נה, ולהאיר מצדדים שונים את תורתו החסידית ואת דמותו. דגש מיוחד ניתן בספר לתורותיו הייחודיות ופורצות הדרך בנוגע למקומו של הדמיון בעבודת ה', להפעלת הרגשות והשקטת המחשבות בעבודה שבלב, למקומה של החבורה, לתיקון האישיות ולאפשרות חידושה של הנבואה בתקופתנו. לספר מצורפות הצעות להנחיה אישית ולעבודה בקבוצות לאור תורתו של האדמו"ר מפיאסצ'נה.
מרצה בחוג למחשבת ישראל בתחומי קבלה וחסידות, בחוג לחינוך בתחום פילוסופיה של החינוך, ובתוכנית הבינתחומית של התואר השני במכללה האקדמית הרצוג.
למד פילוסופיה ומחשבת ישראל, ומחשבת ישראל לתואר שני ולתואר שלישי, במחשבת ישראל, כולם באוניברסיטה העברית בירושלים.
עבודת הדוקטורט נכתבה תחת הדרכתו של פרופ' משה אידל בתחום קבלה וחסידות.
עבודת הדוקטורט יצאה כספר: 'בסוד היחוד: היחודים בהגותו הקבלית חסידית של הרב שלמה חיים טירר מטשרנוביץ' הוצאת כרוב, לוס אנג'לס, 2006.
ספר נוסף שחיבר להבת אש קודש, על הגותו של הר' קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה, יצא לאור בהוצאת תבונות בשנת תש"ע. ספר זה עתיד לראות אור בתרגום לאנגלית בזמן הקרוב.
מחקריו עוסקים בהגות הקבלית והחסידית ובמחשבת החינוך היהודי.
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
