פנחס לנדוי ראה את אחת מההגהות של הבעש"ט בספר הצורף שהיה אצל פייגע'לה [שם היה כתוב]: "לא להדפיסו ולא להעתיקו מכיוון שהוא אחד ואין שני לו. אחד ואין שני לו? הכיצד [?] הלא אדם הוא? אלא בסוד 'ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד' [בראשית א, ה] וחמישה נוספים לו, ושבת שקולה כנגד שניים".
ר' אהרון מצ'רנוביל ביקש מר' יצחק מסקווירה שירשה לו להעתיק אותה [=את ההגהה] אבל הוא סירב בגלל שהבעש"ט לא הרשה זאת. אולם ר' אהרון ענה לו: "ובכל זאת הבעש"ט אומר [בהערה לספר]: 'אלא בסוד ויהי ערב…[יום אחד]' אז אם סופרים אחד 'וחמישה נוספים לו' [ככתוב שם] יוצא שש. לאחר מכן כתוב: 'כנגד שניים' – אז יוצא לנו עכשיו שמונה – זה רמז לשמונה בנים של ר' מוט'ל מצ'רנוביל ולכן צריך לאפשר לנו להעתיק."
ענה לו הרבי מסקווירה: "לא חשבתי כך, אבל אכן אמרת דרשה יפה, אז אני ארשה לך להעתיק, אבל לא מעבר לכך."
אותה העתקה עברה בירושה מר' אהרון לבנו ר' נחמום, ממנו לר' מרדכי מליווא וממנו לר' יהושע השל מצ'ודניב.
י.פ.
פנחס לאנדוי
