כשהמלאך הגיע לגור אצל חמיו, ר' פיבוש מקרמניץ, לאחר החתונה כנהוג [=פרנוס החתן], היו שם הרבה מתנגדים שאמנם היו למדנים גדולים.
הם התייחסו להנהגת המלאך בביטול.
פעם אחת, שניים מחשובי העיר – מתנגדים למדנים, אולם גם בעלי חשיבות-עצמית, באו לבקר את המלאך. הם ראו אותו עומד ליד החלון מביט ארוכות על ההרים המקיפים את קרמיניץ.
הם התפלאו על כך מאוד ושאלו את המלאך: "מדוע אתה מביט כך על ההרים – זה בוודאי לא חדש לך שקרמיניץ מוקפת בהרים?"
ענה המלאך: "אני מתבונן [ותוהה] כיצד לגוש עפר יש כזאת תחושת גדלות שהוא מביט כל הזמן על השמים."
י.פ.
חסיד בויאן
