אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
מספרים ששאלו את ר’ מנדל מקוסוב: מנין לנו שחסידים שותים משקה ומאחלים למישהו ישועה או רפואה, ולעיתים קרובות הם נושעים?
ענה ר’ מנדל: “במסכת סוטה כתוב: ‘כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו’ – מוצאים שכשהיא שותה, קורה לפעמים שזה פוגע בו.
לכן, בוודאי שכך גם במידה טובה שמרובה ממידת פורענות. כשאחד שותה האחר מקבל ישועה או רפואה.”
י.פ.
It is told about R. Mendel Kosover that he was asked: what is the source [of the custom] that Chasidim drink spirits and wish one another [that they be blessed with] healing or personal salvation, and they are indeed often helped.
R. Mender answered: it says in the Tractate Sotah that, “Just as the water checks her, so too, the water checks him.”1 Thus we see that when she drinks it is possible to harm him. Certainly, this pertains to a positive effect, for the degree of reward for good deeds is much greater than the degree of punishment for evil deeds. One drinks and the other merits personal salvation and healing.
I.F.
Tractate Sotah 27b
https://www.sefaria.org.il/Sotah.27b.3?lang=bi&with=all&lang2=en
Just as the water evaluates her fidelity, so too, the water evaluates his, i.e., her alleged paramour’s, involvement in the sin, as it is stated: “And the water that causes the curse shall enter into her” (Numbers 5:24), and it is stated again: “And the water that causes the curse shall enter into her and become bitter” (Numbers 5:27).
פון ר’ מענדעל קאסאווער דערציילט מען אז מען האט אים געפרעגט: פון וואנען נעמט זיך דאס אז חסידים טרינקען {משכה}[משקה] און וואונשען זיך איינער דעם אנדערען אדער פאר א א יש ישועה אדער א רפואה ווערען זיי אפט געהאלפען.
האט ר’ מענדעל געענטפערט: אין מס’ סוטה שטייט: כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו – געפינט מען אז ווען זי טרינקט טרעפט זיך אז אמאל שאדט עס גאר אים.
אז אוודאי און אוודאי במדה טובה שמרובה ממדת פורענות. איינער טרינקט און אן אנדערער איז פון דעם מקבל א ישועה און א רפואה.
י.פ)
מספרים ששאלו את ר’ מנדל מקוסוב: מנין לנו שחסידים שותים משקה ומאחלים למישהו ישועה או רפואה, ולעיתים קרובות הם נושעים?
ענה ר’ מנדל: “במסכת סוטה כתוב: ‘כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו’ – מוצאים שכשהיא שותה, קורה לפעמים שזה פוגע בו.
לכן, בוודאי שכך גם במידה טובה שמרובה ממידת פורענות. כשאחד שותה האחר מקבל ישועה או רפואה.”
י.פ.
It is told about R. Mendel Kosover that he was asked: what is the source [of the custom] that Chasidim drink spirits and wish one another [that they be blessed with] healing or personal salvation, and they are indeed often helped.
R. Mender answered: it says in the Tractate Sotah that, “Just as the water checks her, so too, the water checks him.”1 Thus we see that when she drinks it is possible to harm him. Certainly, this pertains to a positive effect, for the degree of reward for good deeds is much greater than the degree of punishment for evil deeds. One drinks and the other merits personal salvation and healing.
I.F.
Tractate Sotah 27b
https://www.sefaria.org.il/Sotah.27b.3?lang=bi&with=all&lang2=en
Just as the water evaluates her fidelity, so too, the water evaluates his, i.e., her alleged paramour’s, involvement in the sin, as it is stated: “And the water that causes the curse shall enter into her” (Numbers 5:24), and it is stated again: “And the water that causes the curse shall enter into her and become bitter” (Numbers 5:27).
פון ר’ מענדעל קאסאווער דערציילט מען אז מען האט אים געפרעגט: פון וואנען נעמט זיך דאס אז חסידים טרינקען {משכה}[משקה] און וואונשען זיך איינער דעם אנדערען אדער פאר א א יש ישועה אדער א רפואה ווערען זיי אפט געהאלפען.
האט ר’ מענדעל געענטפערט: אין מס’ סוטה שטייט: כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו – געפינט מען אז ווען זי טרינקט טרעפט זיך אז אמאל שאדט עס גאר אים.
אז אוודאי און אוודאי במדה טובה שמרובה ממדת פורענות. איינער טרינקט און אן אנדערער איז פון דעם מקבל א ישועה און א רפואה.
י.פ)
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
