אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
כיצד נהייה ה’תולדות’ חסיד.
בזמן שה’תולדות’ התגורר בשאריגראד, היה נהוג שמיד כשראו את הרבי הולך לבית הכנסת, הפסיקו כל בעלי הבתים לדבר לאלתר והלכו כולם בעקבותיו לבית הכנסת. כולם צייתו כי ידעו שהוא קפדן גדול בנוגע לכבודו.
פעם אחת, הבעש”ט הגיע לשאריגראד, נעמד באמצע רחבת השוק לפני זמן מנחה-וערבית, ומשך אליו הרבה אנשים והתחיל לספר מעשיות. המעשיות היו ארוכות. ה’תולדות’ עבר ליד המקום אבל אף אחד לא הלך בעקבותיו – עד כדי כך הם היו שקועים בהקשבה לסיפורי הבעש”ט.
ה’תולדות’ ראה שאף אחד לא נמצא בבית הכנסת. הוא התרגז מאוד וזימן אליו את הבעש”ט ושאל אותו בכעס: “כיצד מעז יהודי לעכב מניין וכך לבטל תפילה בזמנה?”
ענה לו הבעש”ט: “ואיפה הכנסת האורחים? אני אספר לך מעשה קצר.” לאחר מכן הוא סיפר לו עוד מעשה אחד ולאחר המעשה השלישי קרא ה’תולדות’: “שלום עליך רבי ומורי!” והתחיל להיות חסיד שלו.
לאחר מכן, הוא סיפר שבמעשיות הבעש”ט ממש רמז על כל חייו מיום הולדתו ועד היום הזה.
י.פ.
הרבי מקינוב
How the Toldos1 became a Chasid.
When the Toldos lived in Sharigrod, the custom was that as soon as they saw the rabbi go to the synagogue, all the householders immediately stopped talking and they all followed him to the synagogue. Everyone obeyed him because they knew that he was very fastidious about his honor.
Once the Besht visited Sharigrod and he stood in the marketplace between Mincha and Ma’ariv. He drew a large and began to tell stories. The [telling of the] stories lasted for a long time. The Toldos passed by, but no one followed him – this is how engrossed they were in listening to the Besht’s tales.
The Toldos saw that no one was in the Synagogue. He became very angry and he summoned the Besht and asked him angrily: how does a Jew allow himself to hold up a minyan of Jews thereby canceling the time of prayer?
The Besht answered: “What about hospitality? I will tell you a short story.” Afterward, he told him another story. After the third story, the Toldos already greeted him with [the greeting of] “peace upon you my teacher and master,” and began to be his Chasid.
He later related that in these stories the Besht alluded to everything that transpired in his life from the day he was born until the present day.
I.F.
Kinever Rebbe
ווי אזוי דער תולדות איז געווארען א חסיד.
בשעת דער תולדות האט געוווינט אין שאריגראד איז געווען דער מנהג דאס אזוי באלד מען האט געזען דעם רב גען אין שוהל האבען אלע בעלי בתים זאפארט אויפגעהערט צו רעדען און עושק במעשה און אים אלע נאכגעגאנגען אין שוהל, און יעדער האט אים געפאלגט ווייל מען האט געוואוסט דאס ער איז א גרויסע מקפיד אויף מקפ מקפיד אויף זיין כבוד.
איינמאל איז דער בעשט געקומען קיין שאריגראד, האט זיך פארשטעלט און אין מיטען מארקס פלאץ פאר מנחה מעריב האט ער צוגעצויגען אן עולם און האט אנגעהויבען צו דער ציילען {מעשות} [מעשיות]. די {מעשות} [מעשיות] האבען זיך לאנג געצויגען. דער תולדות איז פארבייגעגאנגען אבער קיינער איז אים נישט נאכגעגאנגען – אזוי פארטון זענען זיי געווען אין צו הערען זיך צו דעם {בעש”ט} [בעש”ט] דערצעלונגען.
דער תולדות האט געזען דאס קיינער איז נישט דא אין שוהל. איז ער געווארען שטארק אין כעס און האט געלאזט רופען דעם בעש”ט און האט אים {צארניג} [צארנדיג] געפרעגט: ווי אזוי ערלויבט זיך א ייד {אויצוהאלטען} [אויפצוהאלטען] א מנין – און מבטל מאכען זמן תפילה.
האט דער בעש”ט געענטפערט: און {החנסת} [הכנסת] אורחים, וואו איז? איך וועל אייך דערציילען א קורצע מעשה. נאכדעם האט ער אים דער ציילט נאך א מעשה. נאך דער דריטער מעשה האט אים דער תולדות שוין גערופען: שלום עליכם, רבי ומורי, און האט אנגעהויבען צו ווערען זיין חסיד.
ער האט שפעטער דערציילט דאס אין די {מעשות} [מעשיות] האט אים דער בעש”ט ממש מרמז געווען כל חייו מימי הולדתו עדהיום הזה.
י.פ)
קיניווער רבי
כיצד נהייה ה’תולדות’ חסיד.
בזמן שה’תולדות’ התגורר בשאריגראד, היה נהוג שמיד כשראו את הרבי הולך לבית הכנסת, הפסיקו כל בעלי הבתים לדבר לאלתר והלכו כולם בעקבותיו לבית הכנסת. כולם צייתו כי ידעו שהוא קפדן גדול בנוגע לכבודו.
פעם אחת, הבעש”ט הגיע לשאריגראד, נעמד באמצע רחבת השוק לפני זמן מנחה-וערבית, ומשך אליו הרבה אנשים והתחיל לספר מעשיות. המעשיות היו ארוכות. ה’תולדות’ עבר ליד המקום אבל אף אחד לא הלך בעקבותיו – עד כדי כך הם היו שקועים בהקשבה לסיפורי הבעש”ט.
ה’תולדות’ ראה שאף אחד לא נמצא בבית הכנסת. הוא התרגז מאוד וזימן אליו את הבעש”ט ושאל אותו בכעס: “כיצד מעז יהודי לעכב מניין וכך לבטל תפילה בזמנה?”
ענה לו הבעש”ט: “ואיפה הכנסת האורחים? אני אספר לך מעשה קצר.” לאחר מכן הוא סיפר לו עוד מעשה אחד ולאחר המעשה השלישי קרא ה’תולדות’: “שלום עליך רבי ומורי!” והתחיל להיות חסיד שלו.
לאחר מכן, הוא סיפר שבמעשיות הבעש”ט ממש רמז על כל חייו מיום הולדתו ועד היום הזה.
י.פ.
הרבי מקינוב
How the Toldos1 became a Chasid.
When the Toldos lived in Sharigrod, the custom was that as soon as they saw the rabbi go to the synagogue, all the householders immediately stopped talking and they all followed him to the synagogue. Everyone obeyed him because they knew that he was very fastidious about his honor.
Once the Besht visited Sharigrod and he stood in the marketplace between Mincha and Ma’ariv. He drew a large and began to tell stories. The [telling of the] stories lasted for a long time. The Toldos passed by, but no one followed him – this is how engrossed they were in listening to the Besht’s tales.
The Toldos saw that no one was in the Synagogue. He became very angry and he summoned the Besht and asked him angrily: how does a Jew allow himself to hold up a minyan of Jews thereby canceling the time of prayer?
The Besht answered: “What about hospitality? I will tell you a short story.” Afterward, he told him another story. After the third story, the Toldos already greeted him with [the greeting of] “peace upon you my teacher and master,” and began to be his Chasid.
He later related that in these stories the Besht alluded to everything that transpired in his life from the day he was born until the present day.
I.F.
Kinever Rebbe
ווי אזוי דער תולדות איז געווארען א חסיד.
בשעת דער תולדות האט געוווינט אין שאריגראד איז געווען דער מנהג דאס אזוי באלד מען האט געזען דעם רב גען אין שוהל האבען אלע בעלי בתים זאפארט אויפגעהערט צו רעדען און עושק במעשה און אים אלע נאכגעגאנגען אין שוהל, און יעדער האט אים געפאלגט ווייל מען האט געוואוסט דאס ער איז א גרויסע מקפיד אויף מקפ מקפיד אויף זיין כבוד.
איינמאל איז דער בעשט געקומען קיין שאריגראד, האט זיך פארשטעלט און אין מיטען מארקס פלאץ פאר מנחה מעריב האט ער צוגעצויגען אן עולם און האט אנגעהויבען צו דער ציילען {מעשות} [מעשיות]. די {מעשות} [מעשיות] האבען זיך לאנג געצויגען. דער תולדות איז פארבייגעגאנגען אבער קיינער איז אים נישט נאכגעגאנגען – אזוי פארטון זענען זיי געווען אין צו הערען זיך צו דעם {בעש”ט} [בעש”ט] דערצעלונגען.
דער תולדות האט געזען דאס קיינער איז נישט דא אין שוהל. איז ער געווארען שטארק אין כעס און האט געלאזט רופען דעם בעש”ט און האט אים {צארניג} [צארנדיג] געפרעגט: ווי אזוי ערלויבט זיך א ייד {אויצוהאלטען} [אויפצוהאלטען] א מנין – און מבטל מאכען זמן תפילה.
האט דער בעש”ט געענטפערט: און {החנסת} [הכנסת] אורחים, וואו איז? איך וועל אייך דערציילען א קורצע מעשה. נאכדעם האט ער אים דער ציילט נאך א מעשה. נאך דער דריטער מעשה האט אים דער תולדות שוין גערופען: שלום עליכם, רבי ומורי, און האט אנגעהויבען צו ווערען זיין חסיד.
ער האט שפעטער דערציילט דאס אין די {מעשות} [מעשיות] האט אים דער בעש”ט ממש מרמז געווען כל חייו מימי הולדתו עדהיום הזה.
י.פ)
קיניווער רבי
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.