אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
אצל הרבי מסטרליסק היה דוחק גדול ועוני, עד כדי כך שלפעמים ממש לא היה להם מה לאכול בשבת. פעם אחת הרבנית כעסה על הרבי, שאיך יכול להיות שהחסידים שלו כאלה קבצנים, ושאם הוא כזה עובד השם למה הוא לא יכול לבקש מרבונו של עולם שהחסידים שלו ישיגו כסף ושתהייה להם פרנסה טובה יותר. הוא אמר לה שהוא יתפלל עבור החסידים שלו.
למחרת, הוא נהייה מאוד משולהב במהלך התפילה (אצל החסידים מסטרליסק התפללו בהתלהבות) ולפני ברכת ‘ברוך שאמר’ הוא הסתובב אל חסידיו ואמר: “האם אתם אכן רוצים יותר כסף?” והם ענו לו פה אחד: “חלילה – לא! אנחנו מאושרים ושמחים בחלקנו”
י.פ.
ר’ משה כהן
At the Strelisker’s [d. 1826] There was a great scarcity and poverty so there were times when there was simply nothing to eat on Shabbat. The Rebbetzin once got angry with the Rebbe as to why his followers were such paupers and that if he were such a servant of God why couldn’t he pray to the Master of the World that his followers would obtain money and have a better income? So he promised her that he would pray on behalf of his followers. The following day he became very enflamed during prayer (Strelisker hasidim would pray very heatedly) and before the Barukh she-amar [prayer] he turned to his followers [and addressed them]: “Yes? Do you wish for more money?” and they all replied as one: “No, we are satisfied and happy with our lot.”
I.F.
ביים סטריליסקער איז געווען א גרויס דחקות און ארמקייט. אז עס איז אמאל ממש נישט געווען וואס צו עסען אויף שבת. די רביצין האט זיך אמאל געבעזערט אויף דעם רבין {אלמאי} [הלמאי] זיינע חסידים זענען אזאלכע קבצנים, און אז ער איז אזאלכען עובד השם פארוואס ער קען נישט אויסבעטען ביים רבונו של עולם דאס זיינע חסידים זאלען באקומען געלד און האבען אביסעל מער פרנסה. האט ער איר צוגעזאגט דאס ער וועט בייטען פאר זיינע חסידים.
צומארגענס האט ער זיך שטארק צערפלאמט ביים דאווענען (ביידי ביי די סטרעליסקער חסידים האט מען מוראדיק הייס {געדאוונעט} [געדאווענט]) און פאר ברוך שאמר האט ער זיך א קער געגעבען צו די חסידים: יא איר ווילט מער געלט – און בפה אחד האבען זיי אלע געענטפערט: נייר {חלילא} [חלילה] – ניין. מיר זענען צופרידען ושמחים בחלקינו.
י.פ)
ר’ משה כהן
אצל הרבי מסטרליסק היה דוחק גדול ועוני, עד כדי כך שלפעמים ממש לא היה להם מה לאכול בשבת. פעם אחת הרבנית כעסה על הרבי, שאיך יכול להיות שהחסידים שלו כאלה קבצנים, ושאם הוא כזה עובד השם למה הוא לא יכול לבקש מרבונו של עולם שהחסידים שלו ישיגו כסף ושתהייה להם פרנסה טובה יותר. הוא אמר לה שהוא יתפלל עבור החסידים שלו.
למחרת, הוא נהייה מאוד משולהב במהלך התפילה (אצל החסידים מסטרליסק התפללו בהתלהבות) ולפני ברכת ‘ברוך שאמר’ הוא הסתובב אל חסידיו ואמר: “האם אתם אכן רוצים יותר כסף?” והם ענו לו פה אחד: “חלילה – לא! אנחנו מאושרים ושמחים בחלקנו”
י.פ.
ר’ משה כהן
At the Strelisker’s [d. 1826] There was a great scarcity and poverty so there were times when there was simply nothing to eat on Shabbat. The Rebbetzin once got angry with the Rebbe as to why his followers were such paupers and that if he were such a servant of God why couldn’t he pray to the Master of the World that his followers would obtain money and have a better income? So he promised her that he would pray on behalf of his followers. The following day he became very enflamed during prayer (Strelisker hasidim would pray very heatedly) and before the Barukh she-amar [prayer] he turned to his followers [and addressed them]: “Yes? Do you wish for more money?” and they all replied as one: “No, we are satisfied and happy with our lot.”
I.F.
ביים סטריליסקער איז געווען א גרויס דחקות און ארמקייט. אז עס איז אמאל ממש נישט געווען וואס צו עסען אויף שבת. די רביצין האט זיך אמאל געבעזערט אויף דעם רבין {אלמאי} [הלמאי] זיינע חסידים זענען אזאלכע קבצנים, און אז ער איז אזאלכען עובד השם פארוואס ער קען נישט אויסבעטען ביים רבונו של עולם דאס זיינע חסידים זאלען באקומען געלד און האבען אביסעל מער פרנסה. האט ער איר צוגעזאגט דאס ער וועט בייטען פאר זיינע חסידים.
צומארגענס האט ער זיך שטארק צערפלאמט ביים דאווענען (ביידי ביי די סטרעליסקער חסידים האט מען מוראדיק הייס {געדאוונעט} [געדאווענט]) און פאר ברוך שאמר האט ער זיך א קער געגעבען צו די חסידים: יא איר ווילט מער געלט – און בפה אחד האבען זיי אלע געענטפערט: נייר {חלילא} [חלילה] – ניין. מיר זענען צופרידען ושמחים בחלקינו.
י.פ)
ר’ משה כהן
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
