אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
לפני שר’ משה מלעלוב עזב אל ארץ ישראל הוא נפרד מהרבי מרוז’ין, מהרבי ממגוליניצה ומהרבי הזקן [=הראשון] מבעלז.
ר’ משה נסע עם מניין של יהודים משלו ובמסירות נפש. בתחילה הרביים לא רצו להרשות לו לנסוע – כיצד הוא יכול להפקיר כזאת עדה של יהודים וחסידים?!
השנה ימלאו בדיוק 100 שנים מאז הרבי מלעלוב נסע לארץ ישראל.
בסוכות הוא היה על האונייה ולא הייתה לו אפשרות להשיג אתרוג.
הרבי הזקן מבעלז תהה: “דבר מוזר עבור צדיק. הייתה לו כזאת אהבה לארץ שזה לא הטריד אותו כלל שחסר לו אתרוג.”
באונייה הוא בזבז הרבה כסף כדי לשכנע את הקפיטן – רשע גדול – שירשה לו לבנות סוכה.
י.פ.
הרבי מצאנז
Before R. Moses Lelever left for the Land of Israel, he took leave of the Ruzhiner, the Mogelenitzer Rebbe, and the elder Belzer Rebbe.
R. Moses traveled with his own quorum of Jews, and he traveled with self-sacrifice. The rebbes initially did not wish to allow him to travel: how would he be able to abandon such a community of Jews and followers to the winds?
This year will be exactly 100 years since the Lelever Traveled to the Land of Israel.
He was on the ship during Sukkot and did not have the opportunity to obtain an Etrog.
The elder Belzer wondered: “A strange thing for a tsadik. He had such a love of the land that it didn’t bother him that he lacked an Etrog.
On the ship, he spent a lot of money to convince the captain – a very wicked man – to allow him to build a sukkah.
I.F.
Sanzer Rebbe
עדער ר’ משה לעלעווער איז אבגעפוהרען קיין ארץ ישראל האט ער זיך געזעגנעט ביים ריזשינער, דעם מאגליניצער רבי און ביים אלטן בעלצער רבי.
ר’ משה איז געפוהרען {מין} [מיט] אן אייגענעם מנין יידען און איז געפורהען מיט מסירת נפש. די רבי’ס האבען אים לכתחילה נישט געוואלט לאזען פוהרען: ווי אזוי וועט איר קענען איבערלאזען אזא עדה יידן און חסידים אויף הפקר.
עס איז ווערט פונקט 100 יאר היייאר אז דער לעליווער איז געפוהרען קיין ארץ ישראל.
ער איז געווען סוכות אויף דען שיף און האט נישט געהאט די מעגליכקייט צו באקומען אן אתרוג.
האט דער אלטער בעלצער זיך {געוואונדער} [געוואונדער]: א מאדנע זאך פון א צדיק. ער האט געהאט אזא חביבת הארץ דאס עס האט אים גאר נישט געארט דאס עס פעלט אים אן אתרוג.
אויף דען שיף האט אים געקאסט אסך געלט ער זאל פועל’ען ביים קאפיטאן – א גרויסער רשע – ער זאל אים ערלויבען צו בויען א סוכה.
י.פ)
סאנצער רבי
לפני שר’ משה מלעלוב עזב אל ארץ ישראל הוא נפרד מהרבי מרוז’ין, מהרבי ממגוליניצה ומהרבי הזקן [=הראשון] מבעלז.
ר’ משה נסע עם מניין של יהודים משלו ובמסירות נפש. בתחילה הרביים לא רצו להרשות לו לנסוע – כיצד הוא יכול להפקיר כזאת עדה של יהודים וחסידים?!
השנה ימלאו בדיוק 100 שנים מאז הרבי מלעלוב נסע לארץ ישראל.
בסוכות הוא היה על האונייה ולא הייתה לו אפשרות להשיג אתרוג.
הרבי הזקן מבעלז תהה: “דבר מוזר עבור צדיק. הייתה לו כזאת אהבה לארץ שזה לא הטריד אותו כלל שחסר לו אתרוג.”
באונייה הוא בזבז הרבה כסף כדי לשכנע את הקפיטן – רשע גדול – שירשה לו לבנות סוכה.
י.פ.
הרבי מצאנז
Before R. Moses Lelever left for the Land of Israel, he took leave of the Ruzhiner, the Mogelenitzer Rebbe, and the elder Belzer Rebbe.
R. Moses traveled with his own quorum of Jews, and he traveled with self-sacrifice. The rebbes initially did not wish to allow him to travel: how would he be able to abandon such a community of Jews and followers to the winds?
This year will be exactly 100 years since the Lelever Traveled to the Land of Israel.
He was on the ship during Sukkot and did not have the opportunity to obtain an Etrog.
The elder Belzer wondered: “A strange thing for a tsadik. He had such a love of the land that it didn’t bother him that he lacked an Etrog.
On the ship, he spent a lot of money to convince the captain – a very wicked man – to allow him to build a sukkah.
I.F.
Sanzer Rebbe
עדער ר’ משה לעלעווער איז אבגעפוהרען קיין ארץ ישראל האט ער זיך געזעגנעט ביים ריזשינער, דעם מאגליניצער רבי און ביים אלטן בעלצער רבי.
ר’ משה איז געפוהרען {מין} [מיט] אן אייגענעם מנין יידען און איז געפורהען מיט מסירת נפש. די רבי’ס האבען אים לכתחילה נישט געוואלט לאזען פוהרען: ווי אזוי וועט איר קענען איבערלאזען אזא עדה יידן און חסידים אויף הפקר.
עס איז ווערט פונקט 100 יאר היייאר אז דער לעליווער איז געפוהרען קיין ארץ ישראל.
ער איז געווען סוכות אויף דען שיף און האט נישט געהאט די מעגליכקייט צו באקומען אן אתרוג.
האט דער אלטער בעלצער זיך {געוואונדער} [געוואונדער]: א מאדנע זאך פון א צדיק. ער האט געהאט אזא חביבת הארץ דאס עס האט אים גאר נישט געארט דאס עס פעלט אים אן אתרוג.
אויף דען שיף האט אים געקאסט אסך געלט ער זאל פועל’ען ביים קאפיטאן – א גרויסער רשע – ער זאל אים ערלויבען צו בויען א סוכה.
י.פ)
סאנצער רבי
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
