אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
ר’ מנדל לינסקער היה החתן של ר’ איציק’ל האמבורגער והובטחו לו 5000 רנדל לנדוניה. כשהגיע זמן החתונה, הוא ואביו ר’ _____ באו להמבורג. אבל כשהרבנית הסתכלה על הכלה חשכו עיניה- היא הייתה רזה ודוחה. היא רצה לבעלה וסיפרה לו את הבשורות הרעות. “מה אני יכול לעשות?” אמר לה – “שאלי את החתן”. החתן ישב ולמד וענה שזה לא משנה לו אם הכלה לא “כזאת יפה”.
בנוגע לנדוניה – יצא שלר’ איציק’ל המבורגר לא הייתה שום נדוניה לתת. אמא שלו הייתה עכשיו באמת כעוסה – “לא כלה ולא נדוניה”, היא טענה. הרבי שלח אותה שוב לבן שלהם ר’ מנדל ושוב הוא הסכים – לא אכפת לו, והם צריכים להתקדם עם החתונה.
לאחר החופה, הוציא ר’ איציק’ל המבורגר את הארנק שלו ונתן לחתן נדוניה כפולה.
“כתוב” – הוא קרא “הנושא אישה לשם ממון או לשם נע נע [ = נוי, יופי] {?}.1 כשראיתי שהוא היה רציני בנוגע לשידוך ולא מסתכל על היופי ולא על הכסף – הוא מצא חן בעיני ולכן אני נותן לו נדוניה כפולה.
י.פ.
ר’ משה כהן
R. Mendel Linsker (d. 1803) was the son-in-law of R. Izikel of Hamburg (d. 1767) and they promised 5000 rendlach as a dowry. When it came time for the wedding he came to Hamburg with his father ______. But when his mother saw the bride she was appalled – she was thin and ugly. She ran to her husband to tell him the sad news. “What can I do” he said to her. “Ask the groom.” The groom was engaged in studying and replied that he didn’t mind if the bride was not “such a beauty.”
As regards the dowry, it turned out that R. Izikel Hamburger did not have any dowry to give. His mother was now truly angry – “no bride and no dowry?” she argued. The Rebbe again sent her to their son R. Mendel and again he agreed – he didn’t mind and they should proceed with the wedding.
After the hupa ceremony, R. Izikel Hamburger took out his purse and gave the groom a double dowry. He said: “It is written ‘one who married a woman for money or for na [beauty] {?}2 When I saw that he was serious about the marriage and was not looking for beauty or money he pleased me and that is why I am giving him a double dowry.
I.F.
R. Moses Cohen
ר’ מענדעל לינסקער איז געווארען ר’ איציקעל האמבורגער’ס איידעם און מען האט צוגעזאגט 5000 רענדעל נדן.
אז די זמן {חתונה} [החתונה] איז געקומען איז ער און זיין פאטער ר’ ___ געקומען קיין האמבורג. אבער אז די רביצין האט אנ=געקוקט די כלה איז עס פינסטער געווארען פאר די אויגען – א דארע, א מאוסע. איז זי געלאפען צו איר מאן אנצוזאגען די טרויריגע בשורה. “וואס זאל איך טון” זאגט ער איר – פרעג דעם חתן. דער חתן איז געזעסען און געלערנט און האט געענטפערט אז עס ארט אים נישט אויב די כלה איז נישט “אזא שענע.”
אז עס איז געקומען צום נדן – האט זיך אויסגעלאסט דאס ר’ איציקעל האמבורגער האט גאר נישט קיין נדן צו געגרייט. איז די רביצין באמת ברוגז געווארען – נישט קיין כלה און נישט קיין נדן האט זי געטענעט. האט זי דער רבי ווייטער געשיקט צום זון ר’ מענדעל און ער האט נאכאמאל צו געשטימט – אז עס ארט אים נישט – מען זאל אנגיין מיט דער חתונה.
נאך דער חופה האט ר’ איצילעל האמבורגער הערויסגענומען זיין בייטעל און האט דעם חתן געגעבען דאפעלטען נדן.
עס שטייט – האט ער זיך אנגערופען – הנושא אשה לשם ממון או לשם נע[? נוי/יופי?] {?}.1
אז איך האב געזען ער מיינט דעם שדוך ערנסט און זוכט נישט שיינקייט און נישט געלד – געפעלט ער מיר און דאפאר גיב איך אים א דאפעלטען נדן.
י.פ) ר’ משה כהן
ר’ מנדל לינסקער היה החתן של ר’ איציק’ל האמבורגער והובטחו לו 5000 רנדל לנדוניה. כשהגיע זמן החתונה, הוא ואביו ר’ _____ באו להמבורג. אבל כשהרבנית הסתכלה על הכלה חשכו עיניה- היא הייתה רזה ודוחה. היא רצה לבעלה וסיפרה לו את הבשורות הרעות. “מה אני יכול לעשות?” אמר לה – “שאלי את החתן”. החתן ישב ולמד וענה שזה לא משנה לו אם הכלה לא “כזאת יפה”.
בנוגע לנדוניה – יצא שלר’ איציק’ל המבורגר לא הייתה שום נדוניה לתת. אמא שלו הייתה עכשיו באמת כעוסה – “לא כלה ולא נדוניה”, היא טענה. הרבי שלח אותה שוב לבן שלהם ר’ מנדל ושוב הוא הסכים – לא אכפת לו, והם צריכים להתקדם עם החתונה.
לאחר החופה, הוציא ר’ איציק’ל המבורגר את הארנק שלו ונתן לחתן נדוניה כפולה.
“כתוב” – הוא קרא “הנושא אישה לשם ממון או לשם נע נע [ = נוי, יופי] {?}.1 כשראיתי שהוא היה רציני בנוגע לשידוך ולא מסתכל על היופי ולא על הכסף – הוא מצא חן בעיני ולכן אני נותן לו נדוניה כפולה.
י.פ.
ר’ משה כהן
R. Mendel Linsker (d. 1803) was the son-in-law of R. Izikel of Hamburg (d. 1767) and they promised 5000 rendlach as a dowry. When it came time for the wedding he came to Hamburg with his father ______. But when his mother saw the bride she was appalled – she was thin and ugly. She ran to her husband to tell him the sad news. “What can I do” he said to her. “Ask the groom.” The groom was engaged in studying and replied that he didn’t mind if the bride was not “such a beauty.”
As regards the dowry, it turned out that R. Izikel Hamburger did not have any dowry to give. His mother was now truly angry – “no bride and no dowry?” she argued. The Rebbe again sent her to their son R. Mendel and again he agreed – he didn’t mind and they should proceed with the wedding.
After the hupa ceremony, R. Izikel Hamburger took out his purse and gave the groom a double dowry. He said: “It is written ‘one who married a woman for money or for na [beauty] {?}2 When I saw that he was serious about the marriage and was not looking for beauty or money he pleased me and that is why I am giving him a double dowry.
I.F.
R. Moses Cohen
ר’ מענדעל לינסקער איז געווארען ר’ איציקעל האמבורגער’ס איידעם און מען האט צוגעזאגט 5000 רענדעל נדן.
אז די זמן {חתונה} [החתונה] איז געקומען איז ער און זיין פאטער ר’ ___ געקומען קיין האמבורג. אבער אז די רביצין האט אנ=געקוקט די כלה איז עס פינסטער געווארען פאר די אויגען – א דארע, א מאוסע. איז זי געלאפען צו איר מאן אנצוזאגען די טרויריגע בשורה. “וואס זאל איך טון” זאגט ער איר – פרעג דעם חתן. דער חתן איז געזעסען און געלערנט און האט געענטפערט אז עס ארט אים נישט אויב די כלה איז נישט “אזא שענע.”
אז עס איז געקומען צום נדן – האט זיך אויסגעלאסט דאס ר’ איציקעל האמבורגער האט גאר נישט קיין נדן צו געגרייט. איז די רביצין באמת ברוגז געווארען – נישט קיין כלה און נישט קיין נדן האט זי געטענעט. האט זי דער רבי ווייטער געשיקט צום זון ר’ מענדעל און ער האט נאכאמאל צו געשטימט – אז עס ארט אים נישט – מען זאל אנגיין מיט דער חתונה.
נאך דער חופה האט ר’ איצילעל האמבורגער הערויסגענומען זיין בייטעל און האט דעם חתן געגעבען דאפעלטען נדן.
עס שטייט – האט ער זיך אנגערופען – הנושא אשה לשם ממון או לשם נע[? נוי/יופי?] {?}.1
אז איך האב געזען ער מיינט דעם שדוך ערנסט און זוכט נישט שיינקייט און נישט געלד – געפעלט ער מיר און דאפאר גיב איך אים א דאפעלטען נדן.
י.פ) ר’ משה כהן
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
