אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
לאחר פטירתו של ‘המלאך’, אשתו הרבנית פריידע נסע לארץ ישראל והתיישבה בטבריה.
לרוע מזלה מכיוון שלא היה לה ממה לחיות, היא כיבסה בגדים של אחרים כדי להתקיים.
באותו הזמן היה בטבריה ר’ מנדל מוויטבסק. כשהוא שמע את המעשה הזה על אלמנתו של המלאך הוא נחרד ממש והלך לבקרה כדי לברר אם המעשה אכן אמיתי. הוא פגש אותה בעבודה. שאל אותה: “את באמת חייבת לכבס?” הוא חשב שהיא צריכה לכבס את בגדיה שלה מכיוון שהייתה ענייה מכדי לשכור גויה.
אבל היא ענתה: “לא רבי! זאת לא הכביסה שלי – אלא כבסים של אחרים”
[בעט כחול בכתב ידו של השל:] {[לכבס] את הבגדים שלה היה נחשב לביזיון, [לכבס את הבגדים של אחרים] בשביל פרנסה זה משהו שונה?}
י.פ.
הרב גאלד
After the passing of the Malach, Rebbetzin Freyda traveled to the Land of Israel and settled in Tiberias.
Unfortunately, she did not have enough money to support herself, so she washed other people’s laundry to support herself.
At the time, R. Mendel Vitebsker lived in Tiberias. When he heard this story about the Malach’s widow he was very surprised and he went to visit her to determine whether this story is indeed true. He found her at work. He asked her: “do you need to wash laundry?” He thought that she had to wash her own laundry because she was too poor to hire a Gentile woman to wash her laundry. She answered: no Rebbe! This is not my laundry – it is other people’s laundry.
[Note: Heschel added the following comment: “To wash her own laundry would be undignified, would there be any difference [if she washed other people’s laundry] for the sake of making a livelihood?”]1
I.F.
Rabbi Gold
נאך דער פטירה פון דעם מלאך איז די רעביצין פריידע אוועגעפוהרען קיין ארץ ישראל און זיך באזעצט אין טבריה.
זי האט נעבעך נישט געהאט פון וואס צו לעבען האט זי געוואשען פרעמדע וועש אום צו האבען חיונה.
אין טבריה איז דעמולט געווען ר’ מענדעל וויטעבסקער. אז ער האט געהערט די מעשה מיט דעם מלאך’ס אלמנה איז ער שטארק איבעראשט געווארען און איז געקומען צו איהר זיך איבערצוצייגען צו די {די} מעשה איז תאקי אמת. האט ער זי געטראפען ביי דער ארבייט. האט ער איר א פרעג געטון: איר מוסט תאקי וואשען וועש. ער האט געמיינט דאס זי מוס וואשען איר איינ אייגענע וועש ווייל זי איז צו ארם צו דינגען א שיקסע.
זי האט אבער געענטפערט: ניין רבי! דאס איז נישט מיין וועש – עס איז פרעמדע וועס.
{בעט כחול בכתב ידו של השל: (אייגענע וועש וואלט[?] געווען[?] אַ בזיון[?] פאר חיונה איז עפעס אנדערש ?)}
י.פ)
הרב גאלד
לאחר פטירתו של ‘המלאך’, אשתו הרבנית פריידע נסע לארץ ישראל והתיישבה בטבריה.
לרוע מזלה מכיוון שלא היה לה ממה לחיות, היא כיבסה בגדים של אחרים כדי להתקיים.
באותו הזמן היה בטבריה ר’ מנדל מוויטבסק. כשהוא שמע את המעשה הזה על אלמנתו של המלאך הוא נחרד ממש והלך לבקרה כדי לברר אם המעשה אכן אמיתי. הוא פגש אותה בעבודה. שאל אותה: “את באמת חייבת לכבס?” הוא חשב שהיא צריכה לכבס את בגדיה שלה מכיוון שהייתה ענייה מכדי לשכור גויה.
אבל היא ענתה: “לא רבי! זאת לא הכביסה שלי – אלא כבסים של אחרים”
[בעט כחול בכתב ידו של השל:] {[לכבס] את הבגדים שלה היה נחשב לביזיון, [לכבס את הבגדים של אחרים] בשביל פרנסה זה משהו שונה?}
י.פ.
הרב גאלד
After the passing of the Malach, Rebbetzin Freyda traveled to the Land of Israel and settled in Tiberias.
Unfortunately, she did not have enough money to support herself, so she washed other people’s laundry to support herself.
At the time, R. Mendel Vitebsker lived in Tiberias. When he heard this story about the Malach’s widow he was very surprised and he went to visit her to determine whether this story is indeed true. He found her at work. He asked her: “do you need to wash laundry?” He thought that she had to wash her own laundry because she was too poor to hire a Gentile woman to wash her laundry. She answered: no Rebbe! This is not my laundry – it is other people’s laundry.
[Note: Heschel added the following comment: “To wash her own laundry would be undignified, would there be any difference [if she washed other people’s laundry] for the sake of making a livelihood?”]1
I.F.
Rabbi Gold
נאך דער פטירה פון דעם מלאך איז די רעביצין פריידע אוועגעפוהרען קיין ארץ ישראל און זיך באזעצט אין טבריה.
זי האט נעבעך נישט געהאט פון וואס צו לעבען האט זי געוואשען פרעמדע וועש אום צו האבען חיונה.
אין טבריה איז דעמולט געווען ר’ מענדעל וויטעבסקער. אז ער האט געהערט די מעשה מיט דעם מלאך’ס אלמנה איז ער שטארק איבעראשט געווארען און איז געקומען צו איהר זיך איבערצוצייגען צו די {די} מעשה איז תאקי אמת. האט ער זי געטראפען ביי דער ארבייט. האט ער איר א פרעג געטון: איר מוסט תאקי וואשען וועש. ער האט געמיינט דאס זי מוס וואשען איר איינ אייגענע וועש ווייל זי איז צו ארם צו דינגען א שיקסע.
זי האט אבער געענטפערט: ניין רבי! דאס איז נישט מיין וועש – עס איז פרעמדע וועס.
{בעט כחול בכתב ידו של השל: (אייגענע וועש וואלט[?] געווען[?] אַ בזיון[?] פאר חיונה איז עפעס אנדערש ?)}
י.פ)
הרב גאלד
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
