אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
פעם אחת, כשתלמידי המגיד ממעזריטש ישבו ודיברו בלימוד – המגיד נכנס לבית המדרש והודיע להם שלא יפסקו בשום שאלה.
מיד לאחר מכן, נכנס נער עם שאלה [בעניין כשרות]. התלמידים התפלפלו על כך אמנם, וכבר רצו לפסוק – טריפה. אולם, הם זכרו את דברי המגיד ושלחו את הנער אל הדיין.
הדיין חזר ופסק שהבהמה כשרה. זה היה קשה לתלמידים – מהיכן הוא הביא סברה כדי לפסוק שזה כשר? הוא ענה, שבזמן שהוא הרהר בשאלה, הוא היה יכול לזכור רק איזה ב”ח נידח [=הכוונה לפירוש הבית חדש ליואל סירקיש] שעל פי שיטתו יכולים להכשיר את השאלה.
לאחר מכן, המגיד סיפר מדוע באותו הזמן הוא הורה להם לא לפסוק בשום שאלה. הוא סיפר שיהודי אחד שנפטר כבר לפני זמן רב, ונשמתו חיכתה לתיקון בא אליו בחלום. הגלגול שלו היה בהמה והתיקון שלו היה באכילה כשרה של יהודי את הבהמה. [אך,] תמיד [=בכל גלגול] עם הבהמה הופיעה שאלה ותמיד עשו אותה טריפה – התיקון שלו אף פעם לא הגיע. לכן, ארגן המגיד שהדיין יפסוק את השאלה ככשרה והיהודי יקבל את התיקון שלו.
י.פ.
ר’ דוד כהן
Once, the Mezricher Maggid’s disciples were sitting and debating in their studies – the Maggid entered the study-house and adjured them not to rule on any halachic questions.
Shortly afterward, a boy came in with a question [regarding the kosher status of an animal]. The students were deliberating about the question, however, and they would have certainly rendered the animal treyfe. However, they remembered Maggid’s warning and sent the boy to the Dayan (religious judge).
The Dayan returned and ruled that the animal was kosher. This was strange for the disciples – what was the legal rationale upon which the kosher ruling was based? The Dayan replied that while he was pondering upon the question, all he could recall was a very obscure position held by the Bach, which according to this rendered the animal in question kosher.
The Maggid later explained to his disciples why he had told them not to answer any halachic questions at the time. A Jew who had long since died and his soul was waiting for rehabilitation had appeared to him in a dream. He had been reincarnated as an animal and his rectification would come about only when found kosher and eaten by another Jew. However, each time he was reincarnated, a question always arose regarding the kosher validity, and invariably always found invalid – his rehabilitation seemed doomed. Therefore, the Maggid arranged that the Dayan should rule on the case and rule that the animal was kosher, and thereby the Jew would receive his rehabilitation.
Y.F.
R’ Dovid Cohen
איינמאל אז די חברותא ביים תלמידים פונ’ם מגיד ממעזריטש זענען געזעסען און געשמוסט אין לערנען – איז דער מגיד העריינגעקומען אין שטוב העריין אין האט זיי אנגעזאגט אז זיי זאלען נישט פסקנ’ן קיין שאלות.
באלד דערנאך איז אריינגעקומען א יינגעל מיט א שאלה. די תלמידים האבין זיך מפלפל געווען אין דער שאלה אבער די שאלה האט און זיי וואלטען אוודאי געפסקנ’ט טריפה. אבער זיי האבען זיך דערמאנט אין דעם מגיד’ס אונזאג או האבען געשיקט דאס יינגעל צום דַיָן.
איז דער דין צוריקגעקומען און האט געפסקנ’ט אז די בהמה איז כשר. איז די תלמידים געווען שטארק קשה געווען – פון וואנען האט ער גענעמען די סברה צו פסקנ’ן כשר. האט ער געענטפערט דאס בשעת ער האט אריינגעקלערט און דער שאלה האט ער נאר געקענט געדענקען א פארווארפענעם שיטת הב”ח וואס לויט זיין שיטה האט מען געקענט מאכען כשר די שאלה.
שפעטער האט דער מגיד דערציילט פארוואס ער האט זיי נישט געהייסען נישט צו פסקנען קיינע שאלות דעמולט. עס איז אים געקומען צום חלום א ייד וואס איז שוין לאנג געשטארבען און זיין נשמה ווארט אויף א תיקון גלגול תיקון. זיין גלגול איז געווען א בהמה און זיין אויסלעזונג וואלט געווען דאס א ייד זאל כשר עסען די בהמה. האט זיך תמיד געטראפען מיט דער בהמה א שאלה און מען האט שטענדיג טריפה געמאכט – אז זיין אויסלעזונג איז קיינמאל נישט געקומען. האט דער מגיד אזוי הערום דערפירט דאס דער דין זאל כשר מאכען די שאלה און דער ייד זאל באקומען זיין גלגול תיקון
י. פ) ר’ דוד כהן
פעם אחת, כשתלמידי המגיד ממעזריטש ישבו ודיברו בלימוד – המגיד נכנס לבית המדרש והודיע להם שלא יפסקו בשום שאלה.
מיד לאחר מכן, נכנס נער עם שאלה [בעניין כשרות]. התלמידים התפלפלו על כך אמנם, וכבר רצו לפסוק – טריפה. אולם, הם זכרו את דברי המגיד ושלחו את הנער אל הדיין.
הדיין חזר ופסק שהבהמה כשרה. זה היה קשה לתלמידים – מהיכן הוא הביא סברה כדי לפסוק שזה כשר? הוא ענה, שבזמן שהוא הרהר בשאלה, הוא היה יכול לזכור רק איזה ב”ח נידח [=הכוונה לפירוש הבית חדש ליואל סירקיש] שעל פי שיטתו יכולים להכשיר את השאלה.
לאחר מכן, המגיד סיפר מדוע באותו הזמן הוא הורה להם לא לפסוק בשום שאלה. הוא סיפר שיהודי אחד שנפטר כבר לפני זמן רב, ונשמתו חיכתה לתיקון בא אליו בחלום. הגלגול שלו היה בהמה והתיקון שלו היה באכילה כשרה של יהודי את הבהמה. [אך,] תמיד [=בכל גלגול] עם הבהמה הופיעה שאלה ותמיד עשו אותה טריפה – התיקון שלו אף פעם לא הגיע. לכן, ארגן המגיד שהדיין יפסוק את השאלה ככשרה והיהודי יקבל את התיקון שלו.
י.פ.
ר’ דוד כהן
Once, the Mezricher Maggid’s disciples were sitting and debating in their studies – the Maggid entered the study-house and adjured them not to rule on any halachic questions.
Shortly afterward, a boy came in with a question [regarding the kosher status of an animal]. The students were deliberating about the question, however, and they would have certainly rendered the animal treyfe. However, they remembered Maggid’s warning and sent the boy to the Dayan (religious judge).
The Dayan returned and ruled that the animal was kosher. This was strange for the disciples – what was the legal rationale upon which the kosher ruling was based? The Dayan replied that while he was pondering upon the question, all he could recall was a very obscure position held by the Bach, which according to this rendered the animal in question kosher.
The Maggid later explained to his disciples why he had told them not to answer any halachic questions at the time. A Jew who had long since died and his soul was waiting for rehabilitation had appeared to him in a dream. He had been reincarnated as an animal and his rectification would come about only when found kosher and eaten by another Jew. However, each time he was reincarnated, a question always arose regarding the kosher validity, and invariably always found invalid – his rehabilitation seemed doomed. Therefore, the Maggid arranged that the Dayan should rule on the case and rule that the animal was kosher, and thereby the Jew would receive his rehabilitation.
Y.F.
R’ Dovid Cohen
איינמאל אז די חברותא ביים תלמידים פונ’ם מגיד ממעזריטש זענען געזעסען און געשמוסט אין לערנען – איז דער מגיד העריינגעקומען אין שטוב העריין אין האט זיי אנגעזאגט אז זיי זאלען נישט פסקנ’ן קיין שאלות.
באלד דערנאך איז אריינגעקומען א יינגעל מיט א שאלה. די תלמידים האבין זיך מפלפל געווען אין דער שאלה אבער די שאלה האט און זיי וואלטען אוודאי געפסקנ’ט טריפה. אבער זיי האבען זיך דערמאנט אין דעם מגיד’ס אונזאג או האבען געשיקט דאס יינגעל צום דַיָן.
איז דער דין צוריקגעקומען און האט געפסקנ’ט אז די בהמה איז כשר. איז די תלמידים געווען שטארק קשה געווען – פון וואנען האט ער גענעמען די סברה צו פסקנ’ן כשר. האט ער געענטפערט דאס בשעת ער האט אריינגעקלערט און דער שאלה האט ער נאר געקענט געדענקען א פארווארפענעם שיטת הב”ח וואס לויט זיין שיטה האט מען געקענט מאכען כשר די שאלה.
שפעטער האט דער מגיד דערציילט פארוואס ער האט זיי נישט געהייסען נישט צו פסקנען קיינע שאלות דעמולט. עס איז אים געקומען צום חלום א ייד וואס איז שוין לאנג געשטארבען און זיין נשמה ווארט אויף א תיקון גלגול תיקון. זיין גלגול איז געווען א בהמה און זיין אויסלעזונג וואלט געווען דאס א ייד זאל כשר עסען די בהמה. האט זיך תמיד געטראפען מיט דער בהמה א שאלה און מען האט שטענדיג טריפה געמאכט – אז זיין אויסלעזונג איז קיינמאל נישט געקומען. האט דער מגיד אזוי הערום דערפירט דאס דער דין זאל כשר מאכען די שאלה און דער ייד זאל באקומען זיין גלגול תיקון
י. פ) ר’ דוד כהן
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
