אודות מכון המחקר
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
כשהרבי מצ’ורטקוב היה בלמברג ביקשו ממנו שיתפלל בבית הכנסת של הטור הזהב, אך הוא לא רצה ללכת וסיפר את המעשה הבא:
גם הרבי מברדיטשב היה פעם בלמברג וביקשו ממנו [שיתפלל] בבית הכנסת של הטור הזהב. הוא הלך והתפלל [נוסח] ספרד. כשהטור הזהב שמע זאת הוא היה מאוד מופתע ושאל: “היתכן?! חמישים שנה אני מתפלל בנוסח שלי, נוסח אשכנז, אז באיזו זכות הרבי מברדיטשב שינה את הנוסח?”
סיכם הרבי מצ’ורטקוב את דבריו: “אסור לשנות את הנוסח של הטור הזהב [וגם] את הנוסח שלנו אי-אפשר לשנות, לכן, אני לא רוצה ללכת להתפלל בבית הכנסת [שלו].”
י.פ.
יהודי פולני
When the Tchortkover was in Lemberg, they asked him to pray at the synagogue of the Tur Hazahav. He did not want to go, and related the following story:
The Berdichever Rav was also once in Lemberg, and they invited him to the Tur Hazahav’s synagogue. So, he went and davened [nusach] Sefarad. The Tur Hazahav got wind of this, and he was very surprised and asked: “How is this possible? I prayed Nusach Ashkenaz for fifty years, what right did the Berdichever have to change the Nusach?”
The Chortkover concluded: “One is not allowed to change the Tur Hazahav’s Nusach, and we cannot change our Nusach, therefore I don’t want to go to that synagogue.”
I.F.
A Polish Jew
אז דער טשארטקאווער איז געווען אין לעמבערג – האט מעןאים געבעטען ער זאל דאווענען אין דעם טור הזהב’ס שול. האט ער נישט געוואלט גיין. און האט דערציילט די פאלגענדע מעשה.
דער בערדיטשעווער רב איז אויך געווען אמאל אין לעמבערג און מען האט אים פארבעטען אין טור הזהב’ס שול. איז ער געגאנגען און האט {געדאווענעט} [געדאווענט] ספרד. אז דער טור הזהב האט דאס דערהערט האט ער זיך שטארק געחידושט און האט געפרעגט: היתכן – 50 יאר האב איך געדאווענט מיין נוסח אשכנז וואס פאר א רעכט האט דער בערדיטשעווער געהאט משנה זיין דעם נוסח.
און אויסגעפירט האט דער טשארטקאווער: דעם טור הזהב’ס נוסח טור מען נישט משנה זיין – אונדזער נוסח קען מען נישט משנה זיין – דאפאר וויל איך נישט גיין דאווענען אין דער שול.
י.פ) פוילישער ייד
כשהרבי מצ’ורטקוב היה בלמברג ביקשו ממנו שיתפלל בבית הכנסת של הטור הזהב, אך הוא לא רצה ללכת וסיפר את המעשה הבא:
גם הרבי מברדיטשב היה פעם בלמברג וביקשו ממנו [שיתפלל] בבית הכנסת של הטור הזהב. הוא הלך והתפלל [נוסח] ספרד. כשהטור הזהב שמע זאת הוא היה מאוד מופתע ושאל: “היתכן?! חמישים שנה אני מתפלל בנוסח שלי, נוסח אשכנז, אז באיזו זכות הרבי מברדיטשב שינה את הנוסח?”
סיכם הרבי מצ’ורטקוב את דבריו: “אסור לשנות את הנוסח של הטור הזהב [וגם] את הנוסח שלנו אי-אפשר לשנות, לכן, אני לא רוצה ללכת להתפלל בבית הכנסת [שלו].”
י.פ.
יהודי פולני
When the Tchortkover was in Lemberg, they asked him to pray at the synagogue of the Tur Hazahav. He did not want to go, and related the following story:
The Berdichever Rav was also once in Lemberg, and they invited him to the Tur Hazahav’s synagogue. So, he went and davened [nusach] Sefarad. The Tur Hazahav got wind of this, and he was very surprised and asked: “How is this possible? I prayed Nusach Ashkenaz for fifty years, what right did the Berdichever have to change the Nusach?”
The Chortkover concluded: “One is not allowed to change the Tur Hazahav’s Nusach, and we cannot change our Nusach, therefore I don’t want to go to that synagogue.”
I.F.
A Polish Jew
אז דער טשארטקאווער איז געווען אין לעמבערג – האט מעןאים געבעטען ער זאל דאווענען אין דעם טור הזהב’ס שול. האט ער נישט געוואלט גיין. און האט דערציילט די פאלגענדע מעשה.
דער בערדיטשעווער רב איז אויך געווען אמאל אין לעמבערג און מען האט אים פארבעטען אין טור הזהב’ס שול. איז ער געגאנגען און האט {געדאווענעט} [געדאווענט] ספרד. אז דער טור הזהב האט דאס דערהערט האט ער זיך שטארק געחידושט און האט געפרעגט: היתכן – 50 יאר האב איך געדאווענט מיין נוסח אשכנז וואס פאר א רעכט האט דער בערדיטשעווער געהאט משנה זיין דעם נוסח.
און אויסגעפירט האט דער טשארטקאווער: דעם טור הזהב’ס נוסח טור מען נישט משנה זיין – אונדזער נוסח קען מען נישט משנה זיין – דאפאר וויל איך נישט גיין דאווענען אין דער שול.
י.פ) פוילישער ייד
החסידות המאוחרת נתפסה והוצגה במחקר כתנועה של התמסדות והתקבעות שאיבדה את הרנסנס החסידי הראשוני, ואף התנוונה. לאחרונה חלו שינויים במחקר והוצגו שיטות וגישות יותר מורכבות שמוצאות מאפיינים ייחודים לחסידות המאוחרת.
