למרות שר’ פנחס מקאריץ לא היה תלמיד של הבעש”ט, הוא היה אצלו שלוש פעמים. על הביקור השלישי שלו אצל הבעש”ט מספרים את המעשה הבא:
[הערת צד:] (ר’ פנחס אמר על הבעש”ט: “לא קיבלתי מרות (מלשון מורה)”).
לר’ פנחס היה קושי ב’מורה נבוכים.’ כששמע שהבעש”ט נמצא בקרבת מקום, הוא החליט לנסוע אליו כדי ללמוד ממנו את פירוש העניין במורה נבוכים.
כשר’ פנחס היה בדרכו, התיישב הבעש”ט עם החבורה שלו ושוחח איתם. לפתע פתאום, הוא קרא בקול “תכף יהיה לנו אורח מכובד – ר’ פנחס.” והחל לדבר איתם רק על עניינים נשגבים.
בדיוק כשר’ פנחס נכנס בדלת, אמר הבעש”ט “כתוב ‘בידו מחקרי ארץ’ וקשה שאם הכל בידו – בידי הקב”ה – מדוע צריך להרהר ולחקור? – כשהכל בהשגחה אין צורך בשום ‘מחקרי ארץ’. מנגד, אם בכל זאת ‘חוקרים ארץ’ יכול חס וחלילה להסתפק אם הכל באמת בידו.
אלא, הפשט [=ההסבר] הוא כך: ‘בידו’ – הכוונה שרק ברשות האלוהים פלוני רשאי להיות ‘חוקר ארץ’. ר’ פנחס רשאי, אבל אתם, תלמידי, לא רשאים”
ולאחר מכן, הסביר הבעש”ט את הפשט במורה נבוכים.
[הערת צד:] (אכן קראו לר’ פנחס חוקר אלוקים).
י.פ.
הרבי מטולנא