בשנת 1917, בזמן המלחמה, הגיע אל ר’ ישראל מבוהוש קולונל צבאי אחד. זה היה בשבת כשהרבי היה בדיוק באמצע התפילה. הקצין רצה לקבוע פגישה [עם הרבי], אולם הרבי מבוהוש לא רצה לקבלו משום שזה היה בשבת. אף על פי כן הקולונל המשיך להתעקש והתווכח שהפגישה שלו נוגע למלחמה, ושהוא חייב לראות את הרבי. בסופו של דבר הרבי מבוהוש הסכים והרשה לו להיכנס לחדרו, אולם רק בתנאי שכל הקהל יצטרף אליו. הקצין הסכים ונכנס אל הרבי.
הוא סיפר לרבי שהוא בא בעניין שהטריד את מנוחתו. בגלל שהוא עצמו נולד נוצרי הוא נסע קודם כל למטרופוליס [לחפש תשובה לעניין שהטריד אותו], אבל בגלל שלא הצליח לקבל תשובה מספקת הוא בא אליו, לראש הדת היהודית – הרבי מבוהוש.
אך לפני שהוא מספר על הבעיה שלו, הוא יציג את עצמו. הוא קצין בכיר בצבע – דוקטור לפילוסופיה, דוקטור לכימיה, דוקטור להנדסה, דוקטור למשפטים, עיתונאי, ובעל חשיבה ביקורתית. מכיוון שהוא עורך דין אז במסגרת תפקידו הצבאי הוא אחראי לדאוג שהחיילים ישבעו לנאמנות למדינה בפניו, מכיוון שהוא פטריוט. אבל בו-בזמן הוא גם בעל חשיבה ביקורתית אז הוא רוצה לדעת אם נוסח השבועה של החיילים נכון או לא.
הרבי הורה לו למנות את התארים שלו עוד הפעם, וכך עשה.
שאל אותו הרבי מבוהוש: “מהם גווני השיער השונים שיש לאנשים?”
ענה הקצין: “חום, שחור, בלונדיני, אפור”
“ואצל עופות?”
הקצין השיב ומנה כל מיני צבעים כמעט את כל גווני הקשת.
שאל אותו הרבי: “מדוע לאנשים יש רק את הצבעים הללו ולעופות יש כל כך הרבה?”
לא ידע הקצין מה לענות.
שאל אותו הרבי עוד הפעם “אולי אתה יכול לענות מתוך לימודי הכימיה שלך?” “לא” אמר לו הקצין. מנה לפניו הרבי את כל התחומים שהביאו לו את התואר דוקטור, אבל הקצין לא ידע לענות.
קרא אליו הרבי מבוהוש: “האם אתה יודע מדוע העופות כל כך צבעוניים? בגלל שכך אלוהים הורה. זו הוכחה שיש אלוהים לעולם. לכן, אין צורך לדאוג. החיילים נשבעים לאלוהים, לא לך.”
כשהקצין שמע זאת, הוא נפל לרגלי הרבי ונישק את רגליו. אז הוא הסתובב כלפי הקהל וזעק בפניהם: “אתם צריכים להיות גאים בו, גאים שלדת שלכם יש כזה מנהיג. אני מאחל לכם דבר אחד – שכל אחד ואחד מכם יהיה בריא ותזכו לכל טוב!”
י.פ.
אייזק בראנשטיין (ישראל) היה נוכח בזמן המעשה.