חמיו של הרבי מצאנז גם סיפר שפעם אחת לאחר שיעור בו הוא למד עם ה’חידושי הרי”ם’ [ר’ יצחק מאיר אלתר], דיבר ‘חידושי הרי”ם’ דברי חסידות וסיפר את המעשה הבא:
ר’ יעקב מליסא, מחבר הספר ‘חוות דעת’ נהג לבוא לוורשה וללמד את הציבור שיעור על הגדולים ותלמידי החכמים האדירים. גם ה’חידושי הרי”ם’ ישב אז בקהל סביב השולחן והקשיב לשיעור, שבמהלכו שאל קושיה מורכבת. הרב מליסא שאל “מי שאל את הקושיה?” וכשהוא הזדהה, ר’ יעקב קרא את ה’חידושי הרי”ם’ (שאז היה בחור בן 18) אליו לקדמת החדר והחל לשוחח איתו וללמוד איתו.
לאחר שלמדו – הוא אמר אל החידושי הרי”ם: “אני מבין שאתה [במקור ‘הוא’ כדרך כבוד] מהחסידים.” ה’חידושי הרי”ם’ לא התבייש ואמר לו: “כן, אני נוסע אל ר’ בונים מפשיסחה”
“האמנם אכן כך?” אמר ר’ יעקב “אני רוצה לספר לך מעשה שקרה לי.”
[והוא סיפר את המעשה הבא] פעם אחת ר’ יעקב ראה כיצד שני חסידים (מסטערליק?) שאכלו אווז צלוי למחצה לפני התפילה. זה גרם לו לאי-נחת. אך כשראה
שהיהודים הללו לא היו נערים מופקרים, הוא החליט להמתין ולהתבונן כיצד ינהגו בהמשך. “ראיתי כיצד הם מתפללים, וחשבתי לעצמי – כשאני אתפלל כך, אז גם אני אוכל לאכול אווז חצי-צלוי לפני התפילה”.
(הרבי מצאנז העיר: מכאן רואים את הכבוד שהיה לגאון הגדול כלפי החסידים. הוא הראה גם שהמחבר של הסידור דרך חיים [היינו אותו ר’ יעקב מליסא] כתב שלפני התפילה אסור לשתות אפילו כוס מים אחת)
י.פ.
הרבי מצאנז