כשר' משה חזר מהחתונה ר' שלום מבעלז שאל אותו: "מה ראית?" ענה לו ר' משה: "עם הקוויטל הוא עטף את האצבע האמצעית של ידו הימנית. ואת הכסף הוא הניח בכיס אפודתו". אמר הזקן מבעלז: "הוא עשה כך עם הקוויטל שלי בגלל שהוא רצה לברך את היהודים עם השם שלי, ואת הכסף הוא הכניס  לאותו כיס בו הוא מקיים את ל"ו הצדיקים." 

י.פ. 

הרב מביליץ  

הרב שטערן 

הפוסט ר' מוטלה מצ'רנוביל עוטף את אצבעו בקוויטל של ר' שלום מבעלז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי הנוכחי מקינוב, ר' אברהם, הוא הבן  של ר' יעקב יוסף שהתיישב לראשונה בקינוב וכך ייסד את שושלת קינוב-אוסטראה. ר' יעקב יוסף נהג ברבנות מגיל 30. הוא גדל אצל הזקן מסקווירה –  ר' יצחק. 

אשתו של ר' יעקב יוסף נקראה שרה סאסיע והייתה הבת של הגביר ר' הירש לייב שפירא – יהודי מכובד מאוד אליו כתבו מכתבים נאים הר' מרוז'ין והר' מצ'רנוביל. היא נפטרה ביום ה-48 של הספירה [=ספירת העומר] והייתה בת 48. אומרים עליה 48 שבחים. קראו לה 'אמא  שרה' – משום שהחזיקו ממנה כזאת צדקת.   

הרבי מסקווירה אמר על ר' יעקב יוסף – "ראו חסידים, כיצד ילד גדל בלי אבא". כשהוא היה בן 30 באה אליו עדה של יהודים מקינוב וביקשה ממנו שיתיישב בעירם. אמרו אפילו שהאנשים מקינוב ייחסו עצמם אל הרבי והרבי ייחס עצמו  אל אוסטראה, היכן שצמח. 

ר' יעקב יוסף נפטר בוורשה בן 72 – בי"ח שבט תרפ"ב.  הרבי מקינוב אומר שלאביו ר' יעקב יוסף היו חסידים, שכמעט כולם היו יראים ושלמים, בעלי מידות, ותלמידי חכמים. ר' יעקב יוסף התאמץ מאוד להביא אחדות בעולם, ורק רצה שתהייה אחדות בין חסידיו – שלא  יעשו שום הבחנה בין גבירים לקבצנים.  

ר' אלתר, הרב מקונסטנטין– גאון עולם, נמנה בין חסידיו.

לר' יעקב יוסף היה אח – ר' יצחק אייזיק שהיה רב באוסטראה. הוא היה בן 47 בזמן שנפטר. הילדים שלו היו בעלי בתים.

_______________   ________________

הסבא של הרבי מקינוב, ר' אברהם, היה רב באוסטראה. הוא נפטר בשמחת תורה תרכ"ו, בגיל 47. הוא קבור באוסטראה.

 אשתו, אדעל, הייתה הבת של ר' אייזיק. ר' אייזיק היה חתנו של ר' נחמן מברסלב.

הפוסט הייחוס של הרבי מקינוב – חלק א' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זמן מה לאחר מכן אחד מחסידי רוז'ין עבר דרך קרלין באמצע השבוע. הוא כתב קוויטל והתקבל אצל ר' אהרון. ר' אהרון שאל: "האם תחגוג גם את השבת כאן איתי?" ענה לו החסיד: "לא. אני נוסע לרבי שלי לשבת".

לאחר היפרדם, אמר לו ר' אהרון שימסור דרישת שלום ל[ר'] מרוז'ין ויאמר לו שהוא, ר' אהרון, הוא רבי גדול יותר מהרבי מרוז'ין. הברכה שלו שהרבי מרוז'ין יוכל להיות יהודי ישר ולפעול ישועות התקיימה, אבל הברכה של הרבי מרוז'ין עוד לא.

מספרים את המעשה הזה גם על הרבי מסדיגורה ור' אהרון מצ'רנוביל (הרבי מבויאן).

י.פ.

הירש לעדערמאן

חסיד בויאן

הפוסט האיחול ההדדי של הרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפראהביטש

הפוסט כמה נצרך הרבי מרוז'ין ליהודי רוסיה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהבעש"ט היה בעולם הכל היה אחד – הבעש"ט היה גם רבי, [גם] רב ו[גם] מגיד. לאחר הסתלקותו הם נהיו [תפקידים] נפרדים – סתם רבי נהייה הרבי מקוריץ, סתם רב – ה'תולדות' וסתם מגיד – [המגיד] ממעזריטש. זה היה ממש נפלא.

בהמשך ר' ברוך היה סתם רבי, סתם רב היה הרבי מברדיטשב וסתם מגיד היה המגיד מקוז'ניץ – זה היה עדיין נסבל.

אבל, היום, סתם רבי הוא הרבי מרוז'ין, סתם רב הוא הרב מסאווראן וסתם מגיד הוא המגיד מצ'רנוביל – וזה כבר אי אפשר לסבול.

י.פ.

פנחס לאנדוי.

הפוסט גם רבי, גם רב וגם מגיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מסלאוויטא ענה: "לך אמור לרבי שלך שאני לא בעל הבית שלו, והוא לא רבי בכלל"  

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט כשר' מוטל מצ'רנוביל הגיע לסלאוויטא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' אהרון מצ'רנוביל ביקש מר' יצחק מסקווירה שירשה לו להעתיק אותה [=את ההגהה] אבל הוא סירב בגלל שהבעש"ט לא הרשה זאת. אולם ר' אהרון ענה לו: "ובכל זאת הבעש"ט אומר [בהערה לספר]: 'אלא בסוד ויהי ערב…[יום אחד]' אז אם סופרים אחד 'וחמישה נוספים לו' [ככתוב שם] יוצא שש. לאחר מכן כתוב: 'כנגד שניים' – אז יוצא לנו עכשיו שמונה – זה רמז לשמונה בנים של ר' מוט'ל מצ'רנוביל ולכן צריך לאפשר לנו להעתיק."

ענה לו הרבי מסקווירה: "לא חשבתי כך, אבל אכן אמרת דרשה יפה, אז אני ארשה לך להעתיק, אבל לא מעבר לכך."  

אותה העתקה עברה בירושה מר' אהרון לבנו ר' נחמום, ממנו לר' מרדכי מליווא וממנו לר' יהושע השל מצ'ודניב. 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הגהה אחת של הבעש"ט על ספר הצורף הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מבויאן

הפוסט איך יקבלו היהודים את התורה באהבה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מקינוב [המספר] חושב שלייקיס זה שם של עיר.

הרבי מקומרנו אומר שזה ליאה'קיס, [כלומר] שלאמא שלו קראו לאה.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט אשתו השנייה של ר' מוטל מצ'רנוביל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ירמיה כץ

הפוסט שינה של זוג בחדר אחד או בחדרים נפרדים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, חסיד אחד הגיע לליאובה, ובין 'הפתקים של המעמד' היה אחד שבו היה כתוב: הנגיד ר' מאיר ברב גבריאל 4 פעמים ח"י [=18, כלומר 72]. זה היה הסכום הגבוה ביותר שגבו בעיירה. 

אבל אף אחד לא הבין מי הוא ר' מאיר בן גבריאל. לא היה שם כזה בליאובה.

אז נזכרו שיש אדם אחד בשם מאיר, משרת של קצב. אבל לא ידעו מהו שם אביו משום שהוא לא נקרא אף פעם [לעלות לתורה]. אמנם כששאלו אותו מי הוא, הוא ענה שהוא מאיר בן גבריאל. סיפרו לו שהוא מופיע במכתב מר' אהרון מצ'רנוביל ותובעים ממנו מעמד [=חובה כספית לתמיכה] של 72 רובל. הוא אמר בביטחון גדול: " אם הרבי מעריך כך, בוודאי שיהיה לי איך לשלם."

אבל באותו השבוע לא היה לו מה לאכול. אז הוא יצא אל הכפר אל גוי אחד לחפש איזו עסקה. בדרך, הוא מצא ארנק עם כסף וכשספרו את הכסף מצאו בדיוק 72 רובל.

לאחר המעשה הזה, ר' מאיר נהייה בעל בטחון גדול – הלוו לו כסף והוא הפך

לסוחר בסכומים גדולים, ונהייה גביר גדול ונדבן.

י.פ.

הרבי מליאובה

הפוסט ר' מאיר בן גבריאל הופך מעני לנדבן גדול הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מאפטא אמר: זה מובן – אין יותר מר' מוטל אחד, ולכן הוא לא רוצה לראות יותר מר' מוטל אחד.

ומשום שאנו מבינים שיש הרבה ר' מאפטא, לא אכפת לנו לראות עוד אחד.

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט למה אין מראה בביתו של ר' מוטל מצ'רנוביל? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא נסע לצ'רנוביל והרשים את אנשי העיר מאוד. נתנו לו קפוטה [=מעיל ארוך] ואדרת [מעיל עליון נוסף] והבטיחו לו 2 רובלים בשבוע [אם ישאר שם בתפקיד]. כשר' נחום חזר לפראהבישט הוא ביקש מאנשי העיר שירשו לו לקבל את המשרה החדשה [שהוצעה לו] בצ'רנוביל ובעלי הבתים הסכימו.  הוא ביקש מהם גם שיחשבו על ילדיו.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' נחום מקבל משרה חדשה בצ'רנוביל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' נחום היה מעורב בשידוכים של בתו של ר' אברהם אשר. הוא נסע לר' שלום שלמה המגיד מסאווראן [צ"ל ר' שמעון שלמה] כי רצה לערוך את השידוכים איתו; למגיד מסאווראן היו שני בנים – האחד, שמאוחר יותר נהיה הרב מבאנדר, היה אז בן שנתיים, ו[השני] שהיה [מיועד להיות] הרבי הבא מסאווראן, היה צעיר יותר – בן שנה.

ר' נחום רצה את הרבי מסאווראן [הכוונה לבן הצעיר יותר] כחתנו כי הוא טען "שאחיו הקטון יגדל ממנו" [בראשית מח: יט].  

כשערכו את השידוכים ר' נחום רצה לכתוב את היחוס המשפחתי. מקורו של המגיד מסאווראן הוא מקונסטנטינאפל. הוא ראה עצמו חשוב משום שהיה לו ייחוס לר' דניאל רופא – הוא היה נכדו.  ר' נחום אמר: "איני צריך יותר מזה."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט שידוכי צ'רנוביל וסאווראן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט אברהם אבינו הולך לקראת ר' אשר יהושוע אלעזר חודורוף הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

היהודים שנסעו עם ר' מאטעלע פרסמו את הסיפור על השוחט. וכשהסיפור נשמע בעיר גדולה באותו אזור בו ר' מאטעלע שיבח את השוחט, הם מינו אותו להיות השוחט שלהם. 

לא הרבה זמן אחר-כך, התרחש מעשה נתעב מאוד עם אותו שוחט, ובעלי הבתים רצו לנסוע ר' מאטעלע לשאול מה לעשות איתו. משום שלא יכלו להגיע לר' מאטעלע, הם פגשו את ר' דוד'ל מטולנא [במקומו] וסיפרו לו את המעשה. אמר ר' דוד'ל: "גם אני הייתי עם ר' מאטעלע בעיירה היכן שהוא שיבח את השוחט. לומר בכנות, אני לא התרשמתי מהשוחט אבל לא יכולתי להתנגד לו." 

[ואמנם] לאחר מכן, ר' מאטעלע אכן ענה לטענות של בעלי הבתים. [הוא הסביר להם:] "לשוחט היו ילדים לדאוג להם ואמנם הוא לא הרשים אותי, אבל בעיירה קטנה הסכנה של יצר הרע לא כל כך גדולה, ולכן חששתי למנוע ממנו פרנסה. שיבחתי אותו מאוד כדי שיגיע לעיר גדולה, שהזכות של העיר הגדולה כבר תתמוך בה ותחשוף את צבעיו האמיתיים." 

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט טבעו של השוחט מתגלה בעיר הגדולה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת לאחר מכן, כשאמר תורה הוא חזר מספר פעמים על המילים "הסבא, המאור עיניים, אמר, הסבא המאור עיניים אמר…" 

ואחר כך אמר: "העיקר הוא שהמחשבה, הדיבור והמעשה יהיו עבור השם יתברך, עבורו בלבד – בלתי להשם לבדו"

י.פ.

גדליה שווארץ

הפוסט המחשבה, הדיבור והמעשה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא היה צריך להגיע למז'יבוז' אבל הנסיעה התארכה.

בסוף כשהוא הגיע לשם, שאל אותו ר' ברוך מדוע לקח לו כל כך הרבה זמן להגיע. ענה לו הרבי מצ'רנוביל שבדרכו קרה לו משהו יוצא דופן; בדרכו הוא פגש נשמה מעולמות אחרים (שלא מעלמא הדין) שלא הרשתה לו להמשיך לנסוע עד שהוא יבטיח לתת לה תיקון. שאל אותו [=את הנשמה] ר' נחום איזה חטא הוא עשה שבעבורו הוא מבקש תיקון? ענה לו שהוא חי באותה העיר עם ר' נחום ושהוא רדף אותו בעוצמה. ענה לו ר' נחום שאם זה החטא אז הוא מוחל לו. אולם, הנשמה המשיכה לספר שפעם אחת הוא זרק אבן על ר' נחום. גם על כך ר' נחום מחל לו. אך הנשמה המשיכה עוד לתאר חטאים נוספים ור' נחום מחל לו על כולם.

לאחר מכן, אמרה הנשמה, שפעם אחת הוא שכנע קוזאק שיתרועע עם בתו של ר' נחום. סיכם ר' נחום: "על החטא ההוא לא אמחל. השלכתי אותו אל שאול תחתיות אלפי פעמים."

על כך ענה ר' ברוך: "אומרים עלי שאני רבי כעסן, ועליך שאתה רבי טוב. נשמה של יהודי מתגוללת כל כך הרבה זמן ברפש, היתכן שיש [לך] לב לתת לה לסבול עוד כל כך הרבה זמן?"

מיד, לבש ר' ברוך את המעיל שלו, והוא ור' נחום יצאו החוצה ביחד. הם התעכבו [בחוץ] מעט זמן, וכשחזרו אמרו שהעניקו לנשמה תיקון מתאים. 

את המעשה הזה סיפר הזקן [=הרבי הראשון] מהוסיאטין בחנוכה לאחר הדלקת נרות. 

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט האם לכל נשמה מגיע תיקון? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא נהיה רב בפרוהובישט כשר' נחום, חמיו, נהייה רב בצ'רנוביל. 

[הערת צד:] (או מגיד?) 

היו לו שלושה חתנים: 1) הרב של בנדר 2) המגיד מבהופול ו- 3) ר' שלום מפרוהוביטש

לפני שהוא נפטר הוא ביקש מבעלי הבתים בפרוהוביטש שימנו את ר' שלום במקומו. הוא אמר להם: "חתני ר' אריה לייב, הרבי מבנדר – אינו זקוק לרבנות שלכם – כי הוא כבר רב בבנדר, עיר גדולה בסרביה. חתני השני, המגיד מבוהופול נוסע בדרכים ויש לו כבר פרנסה. אבל ר' שלום שלי הוא יתום ואין לו אף מקום – אני מבקש מכם, יהודי פרוהוביטש שתרשו לו להישאר במקומי."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' אברהם אשר מבקש למנות את ר' שלום חתנו לרב בפרוהוביטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא נסע לצ'רנוביל ומצא חן בעיני בעלי הבתים המקומיים. כשהם ראו את לבושו, הם הבטיחו לו שאם הוא יתקבל למשרה בצ'רנוביל, אז הם יתפרו לו מעיל ואדרת חדשים.

כשהוא חזר לפרוהוביטש בעלי הבתים שם הודו שאין להם הכסף בשביל הוצאות כאלה ושאם הוא יהיה מאושר בצ'רנוביל, הם יניחו לו [ללכת לשם]. 

כך הוא הפך להיות הרב בצ'רנוביל – ולפני שהוא העתיק את מושבו לצ'רנוביל הוא דרש שיתנו את מקומו לחתנו, ר' אברהם אשר.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' נחום עובר מפרוהוביטש לצ'רנוביל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הערת צד:] (? ? ראה ספר חסידות ליצחק וורפל)

בנו, ר' נחום, היה בן יחיד. היו לו שתי אחיות. אומרים שהן התחתנו בפולין או בליטא, אולם לא יודעים עליהן יותר מזה.

לר' נחום היו שני בנים – ר' מרדכי ור' משה. ר' משה לא היה כלל רבי, ולא נהג באדמ"ורות. 

הר' קוק הוא צאצא שלו.

י.פ.

הרבי מטולנא

[הערה: ראה להלן, עמ' 69 – אחד מחתני ר"נ היה ר' אברהם אשר ב"ר הירש קארשאווער]

הפוסט ר' משה יהושוע אביו של ר' נחום מצ'רנוביל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

מספרים שפעם אחת, כשר' נחום היה בעיירה אחת ליד קוטנא והיה צריך לתת דרשה, הוא שמע שהבעש"ט גם היה בקוטנא, ולפתע התחוור לו שעליו לנסוע לקוטנא אל הבעש"ט אז הוא הפסיק באמצע הדרשה.

כשהגיע לקוטנא וראה את דרכו של הבעש"ט, הוא תכף ומיד נמשך אליו ונהייה לתלמידו.

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט ר' נחום מצ'רנוביל נהיה תלמיד של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.