1. ר' אברהם יהושע השל
   1. משה דן
   2. ר' יוסף מאיר
   3. ר' יעקב – חתן ר' משה מבאישאוו – ישב בבאישאוו 
2. ר' נחום מסקיקיוה (סבא של איינו טווערסקי)
3. ר' ישראל, אשתו נקראה חוה גולדה
4. ר' דוד – אשתו הראשונה [הייתה] בתו של ר' משה מסאווראן
   1. ר' מוט'ל מסקווירה
   2. ר' משה, חתן ר' יעקב לייבנו מטריסק
   3. ר' אהרון, חתן ר' יצחק מבוהוש
   4. ר' שלמה, [חתן] ר' לייב באגרעבער (?)?
   5. ר' נחום, חתן ר' יוסף מאיר מסקווירה (בנו של ר' אברהם יהושע השל) 
   6. בתו שנפטרה צעירה (עליה אמר ר' יצחק "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" [[קהלת א, יח] )]

מהאישה השנייה – צפורה, נכדתו של ר' ייבא

1. ר' יצחק, חתן ר' שלמה שמואל מצ'רנוביל
2. ר' יעקב יוסף חתן ר' פנחס מרחמסטריווקה
3. ר' יהודה לייב חתן ר' משה מקאליב
4. פנחס

{לא התחתנו

     5. חנה סימה

י.פ.

דוד טווערסקי

הפוסט בניו של ר' יצחק מסקווירא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהבעש"ט היה בעולם הכל היה אחד – הבעש"ט היה גם רבי, [גם] רב ו[גם] מגיד. לאחר הסתלקותו הם נהיו [תפקידים] נפרדים – סתם רבי נהייה הרבי מקוריץ, סתם רב – ה'תולדות' וסתם מגיד – [המגיד] ממעזריטש. זה היה ממש נפלא.

בהמשך ר' ברוך היה סתם רבי, סתם רב היה הרבי מברדיטשב וסתם מגיד היה המגיד מקוז'ניץ – זה היה עדיין נסבל.

אבל, היום, סתם רבי הוא הרבי מרוז'ין, סתם רב הוא הרב מסאווראן וסתם מגיד הוא המגיד מצ'רנוביל – וזה כבר אי אפשר לסבול.

י.פ.

פנחס לאנדוי.

הפוסט גם רבי, גם רב וגם מגיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

פנחס לנדא

הפוסט הרבי מסאווראן מסביר כיצד נהייה לרבי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הרבי מסאווראן במריבה עם הרבי מרוז'ין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' נחום היה מעורב בשידוכים של בתו של ר' אברהם אשר. הוא נסע לר' שלום שלמה המגיד מסאווראן [צ"ל ר' שמעון שלמה] כי רצה לערוך את השידוכים איתו; למגיד מסאווראן היו שני בנים – האחד, שמאוחר יותר נהיה הרב מבאנדר, היה אז בן שנתיים, ו[השני] שהיה [מיועד להיות] הרבי הבא מסאווראן, היה צעיר יותר – בן שנה.

ר' נחום רצה את הרבי מסאווראן [הכוונה לבן הצעיר יותר] כחתנו כי הוא טען "שאחיו הקטון יגדל ממנו" [בראשית מח: יט].  

כשערכו את השידוכים ר' נחום רצה לכתוב את היחוס המשפחתי. מקורו של המגיד מסאווראן הוא מקונסטנטינאפל. הוא ראה עצמו חשוב משום שהיה לו ייחוס לר' דניאל רופא – הוא היה נכדו.  ר' נחום אמר: "איני צריך יותר מזה."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט שידוכי צ'רנוביל וסאווראן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אז הרבי מאפטא הסביר: "מה אינכם מבינים? שבת היא בעלת הבית במהלך כל השנה. אולם, כשאורח חשוב מגיע, כמו ראש חודש, אז השבת נותנת לאורח את תפילת העמידה של מוסף. ואם אורח עוד יותר חשוב מגיע, למשל יום טוב, אזי השבת נותנת לאורח את כל התפילה. ובוודאי, כשהאורח הכי חשוב מגיע – יום כיפור – אזי כמו שהאורח לא אוכל, גם בעל הבית לא אוכל."

אף על פי כן, הרבי מסאווראן שאל את הרבי מאפטא: "היתכן?! כיצד הרבי הגדול מאפטא מתכופף בפני אדם כה צעיר, שאינו מלומד כלל ואינו בעל שם של גאון?"

ענה לו הרבי מאפטא: "כתוב במדרש: 'עתידין להיות תמימים יושבים בגן עדן עם אבות העולם – מי שלא קרא ולא שנה.'" ובאוחזו בזקנו, צעק הרבי מאפטא: "אני נשבע שהמדרש מתכוון לרבי הקדוש מרוז'ין!"

י.פ.

אייזיק בראנשטיין

הפוסט הרבי מרוז'ין מושווה ליום כיפור הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, בליל יום הקדוש [יום כיפור], ראה הרבי מסאווראן כיצד ר' זיזשע יושב בבית הכנסת ולומד חושן משפט. שאל אותו הרבי מסאווראן "נו, מה אתה אומר על לימוד חושן משפט בליל יום כפור?" 

ענה לו ר' זיזשע: "אם יש דין למטה אין דין למעלה"

צחק הרבי מסאווראן ואמר: "אכן אתה חכם!"

י.פ.

גדליה שווארץ

הפוסט אם יש דין למטה אין דין למעלה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

יהודי פשוט אחד הגיע אל הרבי מאפטא כדי להתייעץ איתו האם להיות חוכר אצל פריץ. אמר לו הרבי מאפטא 6 עניינים שעליו לכתוב בחוזה. 

כשהיהודי יצא מהרבי מאפטא, הרבי מסאווראן רץ אחריו ושאל אותו בנוגע לדברים שאמר לו הרבי מאפטא. הוא הבין חמישה "אופנים", אבל לא את ה"אופן" השישי. (הרבי מסאווראן בוודאי חשב שהרבי מאפטא התכוון לשישה אופנים בעבודת השם). היהודי לא הבין את הרבי מסאווראן מכיוון שהוא לא ידע מה ההבדל בין 'סעיפים' ל'אופנים'.

כשר' נחום בער סיים את המעשה, אמר לו הזקן מסדיגורה: "אני מבין שקורה שאדם גדול מדבר בצורה אחת ומתכוון למשהו אחר, אבל איני יכול להבין שאדם מדבר ושני אנשים מבינים אותו אחרת זה מזה."   

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט למה התכוון הרבי מאפטא? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' שלמה קלוגער אסר את שחיטתו והרבי מסאווראן התיר אותה. פעם אחת, כשהרבי מסאווראן הגיע לברדיטשב הוא אכל מהשחיטה שלו. 

כשר' שלמה קלוגער שמע על כך הוא אמר: "מה שהרבי מסאווראן אכל הוא בוודאי כשר, אולם מה ששאר האנשים אוכלים משחיטתו של אותו שוחט, זה בוודאי טרף."

י.פ. 

הרבי מטולנא

הפוסט מחלוקת הרבי מסאווראן ור' שלמה קלוגער בעניין שחיטה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

והוא פירש את הפסוק "נצח ישראל לא ישקר" והסביר: "מהי המעלה של 'נצח ישראל' – שרבונו של עולם לא משקר? אלא הפשט הוא כך: היכן שמדובר בנצחנות, רק רבונו של עולם יכול שלא ליפול בשקר [=עיוות האמת] מכיוון שבשר ודם לא יכול להתגבר על הפניות שלו. ואני מפחד שבמחלוקת שניהלתי עם ר' שלמה קלוגער אחזתי במדת הנצחנות, ונכשלתי בעיוות האמת." 

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט על מחלוקת הרבי מסאווראן ור' שלמה קלוגער הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט רדיפת חסידי ברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא היה מתלמידיו הצעירים של הבעש"ט ונפטר מאוד צעיר. (הוא חושב שבהמשך הוא היה אצל ר' פנחס מקאריץ)

בנו, ר' עזריאל באלטער היה תלמיד של ר' ברוך ממז'יבוז'. לאחר מכן, הוא היה תלמיד של הרבי מאפטא.

בנו של ר' עזריאל, ר' פיני, (שנהגו לקורא לו פיני ר' עזריאל'ס), היה גביר גדול. הוא נפטר ערירי. הוא הכיר את הרבי מאפטא. פיני הכיר אותו טוב. הוא היה יהודי עדין ואצילי – ורהוט מאוד. אולם, היה גרוע מאוד במסחר. הוא העריך מאוד את הזקן [=הרב הראשון] ממונסטריץ'. כשהיה מתחיל לדבר על הרבי מאפטא או על הרבי  מסאווארן הוא היה מזיל דמעות].

י.פ.

פנסח לאנדוי

הפוסט ר' בנימין זאבל באלטער הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הם] דיברו על האכילה המשונה של הרבי מפאטא. ר' עזריאל באלטער אמר לרבי מסאווראן: "כתוב שר' אבוטלוריה? היה דורש כל אתים שבתורה עד שבא אל 'את ה' אלוהיך תירא' [דברים י,כ] – את המילה 'את' אי אפשר לדרוש. עד שבא ר' עקיבא ואמר 'את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים' 

אם היו רואים את "הזקן" אוכל, לא היו צריכים את הפסוק והיו אומרים עס [=אכילה ביידיש. מחליף את המילה 'את' בהגייה יידית] –  רק ה' אלהיך תירא."

י.פ.

פנחס לאנדוי

[הערה: פסחים כב, ב כתוב: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא – פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? – אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא – לרבות תלמידי חכמים.]

הפוסט אכילתו המשונה של הרבי מאפטא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא בא אל ר' רפאל בעשעווער – שהיה עני ואביון מאוד – בשבת.

כשחילקו את החלה, ר' פיני הרגיש שהיא לא הייתה טובה.

הוא שאל: "כיצד מגיעים לכך שהחלה כזאת גרועה".

ענה לו ר' רפאל: "אומרים שחלה טובה כמו האורחים."

השיב ר' פיני: "נו – בשבוע שעבר הייתי אצל הרבי מסאווראן – החלה הייתה מצוינת – וגם שם הייתי אורח"

ענה לו ר' רפאל: "ניתן להניח מכאן מה יהודי יכול לעשות לעצמו בשמונה ימים."

בערב הגישו קוגעל – שהיה טוב מאוד. שאל ר' פיני – "אומרים שהקוגל טוב כמו האורחים – אני לא מבין, אני האורח היחיד"

קרא ר' רפאל – "נו – אפשר להניח מכאן כמה תשובה יכולה לעזור"

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט האוכל כמו האורחים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לרבי מאפטא היה מנהג לפתוח את דברי התורה שלו עם מדרש.

כשר' עזריאל והרבי מסאווראן יצאו מהטיש אמר ר' עזריאל אל הרבי מסאווראן: ""הזקן' לא קלע בול [=לא דייק] עם המדרש היום." 

"אכן כך" – ענה הרבי מסאווראן – "'הזקן' גדול יותר ממדרש אחד. זה בדיוק כמו שאחד שנכנס ליער סבוך קושר עצמו לעץ כדי שיוכל למצוא את הדרך ולחלץ עצמו משם. כך, הרבי הקדוש מאפטא – מכיוון שהוא נכנס לעולמות עליונים שמהם יכול שלא לצאת לעולם, אז הוא לוקח מדרש כסימן שיוכל בעזרתו לצאת."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הרבי מאפטא נכנס ליער סבוך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

גדליה שוורץ

הפוסט המגיד לומד עם הרבי מאפטא לפני מנחה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.