בעיירה אחת חי פריץ אחד רשע מרושע. הוא נהג לעשות מה שהוא רוצה ואף אחד לא העז להתעמת איתו. הוא נהג, למשל, לעמוד ליד המקווה וכשהנשים יצאו מהטבילה, הוא העז לחטוף אותן עבור דרכיו הרעות. 

פעם אחת, הוא חטף כך אישה צעירה ליד המקווה והכריח אותה לבוא אליו לטירה. לפתע, קראו לו – אז הוא הפשיט את האישה לגמרי כך שלא יכלה לברוח ונעל אותה בחדר. האישה הייתה המומה, היא הבחינה שהייתה שם מרפסת, שנשארה פתוחה, וממנה אפשר לקפוץ. היא הייתה מוכנה לעשות את הקפיצה הגדולה, אבל היא הייתה ערומה, אז היא לקחה שמיכה, התעטפה בה, קפצה למטה ובעזרת השם, הצליחה לברוח. היא באה לבעלה וסיפרה לו את המעשה. אבל הוא לא האמין לה למרות שהיא נשבעה שהפריץ אפילו לא נגע בה. הוא אמר לה שהוא לא רוצה לגור איתה יותר – אבל מרוב כעס, הוא החליט לברוח. בעיר היכן שהוא גר היה נמל והוא רצה לעלות על אוניה ולנסוע רחוק רחוק משם. 

כשהמתין לאוניה, הוא ראה את הפריץ רץ כמו משוגע – מכה את עצמו בראשו. היהודי הכיר אותו ושאל אותו מה קרה. הפריץ סיפר לו את המעשה. ואמר שלא אכפת לו שהאישה ברחה, למרות שהוא אפילו לא נגע בה – אלא, שבתוך השמיכה שהיא לקחה היה תפור כל הונו. 

היהודי התמלא שמחה – במיוחד כששמע שאשתו דיברה אמת. הוא חזר אליה, פייס אותה וכשהם פרמו את השמיכה הם אכן מצאו אוצר רב [מילולית: ממון רב כשהיה לקרח]. 

בדיוק כשהרבי ממז'יבוז' סיים את המעשה, הגיעו עם הבשורה שנולד בן זכר. 

י.פ.

אברהם ליפע פאפיק

הפוסט סיפורי מעשיות כסגולה ללידה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

אלעזר זאהן ממז'יבוז'

הפוסט שתיים-עשרה שנים במז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

אלעזר זאהן ממז'יבוז'  

הפוסט אפילו את העברית של הזוהר אנחנו לא מבינים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בערב בזמן הטיש, הגישו אטריות – קערה מלאה. בתחילה, הרבי מאפטא אכל עם כף, אבל במהרה הוא לקח את הקערה בידיו והתחיל לאכול ישר מהקערה. חששו שאכילה זו תטריד את ר' ברוך. אבל לא! הוא רק אמר: "ראו כיצד איש אחד להוט לקורבנות!" ולאחר מכן, הוא כיבד אותו לומר תורה. 

בשבת בבוקר, ר' ברוך עוד הפעם כיבד את הרבי מאפטא לומר תורה. 

בסעודה שלישית, הרבי מאפטא לא רצה ללכת לטיש – הוא אמר: "אני  אמרתי תורה בערב שבת, ובשבת  בבוקר – אני חושש שהוא עוד הפעם יכבד אותי בכך." 

אז ר' ברוך הבטיח לו שהוא יאמר תורה אבל שהוא צריך לבוא. אז הוא בא.

במהלך סעודה שלישית, ר' ברוך החל לומר קטע מן הזוהר – אבל רק בלשון פשוטה – בלא שום הסבר. 

לאחר ברכת המזון, הלך הרבי מאפטא הביתה אל הפונדק – הוא אמר  למקורבו: "ר' ברוך ממש דכדך אותי עם התורה שלו." ור' ברוך אמר על הגוזמאות של הרבי מאפטא: "פיו הוא משקולת זהב." 

י.פ. 

אלעזר זאהן ממעז'יבוז' 

הפוסט הפער בין ר' ברוך לר' מאפטא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, היה כזה כפור שהחלונות קפאו ובחלונות גדלו עצים. הוא אמר אז: "רבונו של עולם, כשאני רואה שהעצים דוחפים לשמוע את הלימוד שלי זה סימן שהם רוצים שישתמשו בהם – נו, אקח עצים פנימה לחימום התנור" 

י.פ. 

הרב תאומים 

הפוסט על שימוש בבריאה לטובה אישית הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, ר' חיים בער נסע ליריד עם סחורה רבה אבל הלך לו רע מאוד בעסקים והוא הפסיד הרבה כסף. אז הוא אמר: "ריבונו של עולם! אתה תופס (את הכסף שלי) אני גם רוצה לתפוס (מצוות)" 

קרה שפריץ אחד ירד מנכסיו ומכרו את כל רכושו. מכרו גם נברשת כסף יקרה של 72 נרות. ר' חיים בער קנה את הנברשת כמתנה עבור ברוך ממז'יבוז'. כשר' חיים בער הגיע למז'יבוז', ר' ברוך היה במקווה. אז ר' חיים בער נכנס לתוך הבית, זרק את הנברשת הישנה ותלה את נברשת הכסף החדשה, וקנה את הנרות הטובים ביותר והדליק אותם. 

כשר' ברוך חזר הביתה מהמקווה וראה את הנברשת החדשה הוא אמר: "זה בוודאי מעשה של ר' חיים בער." הוא קרא לו ואמר לו: "מאחר והארת את עיניי, מי יתן ורבונו של עולם גם יאיר את ימיך עם חתן שיאיר את העולם." 

י.פ. 

הרבי מקינוב 

הפוסט ר' חיים בער קונה נברשת לר' ברוך ממז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לר' אברהם היה אח צעיר, ר' געצעל. הוא היה רב באוסטראה ביחד עם אחיו. הוא  נפטר בכ"א טבת תרל"ז. [בגליון בצד:] (או בתרל"ג).  

הוא הותיר אחריו בן יחיד – ר' מרדכי, המכונה ר' "אלטערוני", וכאשר ר' געצל נפטר הוא נהייה רב באוסטראה במקומו. 

לר' מרדכי היו שני בנים, ר' יעקב יוסף ור' וועלוועל אשר שניהם נהרגו על קידוש השם בתקופת היטלר. בת יחידה, הינדע פערל, נישאה למישהו מברזנא. בנה הוא אהרון פעטשעניק. 

_______________   ________________

אביהם של ר' יעקב יוסף[? אברהם] ושל ר' געצעל היה ר' יעקב יוסף, מייסד שושלת רבני אוסטראה. הוא היה תלמיד מובהק של ר' ברוך ממעז'יבוז'. הוא היה הרב הראשון באוסטראה.  

לר' יעקב יוסף היה אח, ר' משה, שהיה רב ברוזיטשוב. היה לו בן יחיד, ר' יעקב יוסף. לר' יעקב יוסף היו שני בנים – אחד ר' אברהם חי כרבי ברוזיטשוב, והשני ר' געצעל בחר בעיירה הקטנה קוזין.הוא כתב את ספר אמרי אמת. הוא נפטר בסדר השני___?  

ר' משה היה תלמיד של הסבא משפוליי.  

_______________   ________________

אביהם של ר' משה ור' יעקב היה הבן הצעיר ביותר של ר' ייביי ר' פנחס. הבנים האחרים של ר' ייבי, היו ר' געצעל – הבכור – ור' לייב. ר' פנחס נפטר בגיל 33. ר' געצעל היה מגיד באוסטראה ר' לייב היה גביר והתיישב  בברדיטשב. 

י.פ. 

הרבי מקינוב  

הפוסט הייחוס של הרבי מקינוב – חלק ב' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי ממעז'יבוז', ר' ישראל שלום יוסף העשל, התגורר באותו הבית לאחר מכן. ר' זושא – אחיו של ר' ישראל שלום יוסף, [שהיה] אילם – גר בחדר של ה[רבי] מאפטא, שם עדיין נשארו המיטה, השולחן והמקל שלו.

בזמנו, היה מנהג שכשילד היה חולה הם שמו אותו במיטה של ה[רבי] מאפטא.

לשולחן היה קרש בחלק התחתון להנחת הרגליים. קרש המשען [לרגליים] היה משופשף לחלוטין, אומרים שזה בגלל שה[רבי] מאפטא היה רב-משקל – והוא נשען עליו בכבדות.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ביתו של הרבי מאפטא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לפני שר' זושא היה רבי הם לא חיו בשלום כל כך, אבל עם ר' העשל ועם ר' ישראל שלום ממז'יבוז' הם היו [ביחסים] הרבה יותר טובים.

י.פ.

פנחס לאנדוי.

הפוסט יחסי משפחת ביק לצדיקים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב קעלעמער

הפוסט ר' ברוך תוהה למה גם הורגים בנו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט ר' ברוך לומד בבא-קמא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט ר' ברוך ממז'יבוז' זז בשנתו מתוך דבקות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהיהודי מפרוהובישט הגיע למז'יבוז' והיה במלווה מלכה, ר' ברוך ראה אותו ושאל אותו: "מה שלום שלום'קע? (מספרים שכך ר' ברוך דיבר על ר' שלום ואף פעם לא קרא לו ר' שלום). חייבים לעצור אותו, הוא הולך על חרב חדה המונחת מעל תהום עמוקה."

כשהיהודי חזר לפרוהובישט הוא שוחח עם חברו, שסיפר לו שבדיוק באותו הרגע שר' ברוך דיבר על ר' שלום, ר' שלום החל לשיר "תשבי תצילנו מפי אריות"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט ההבדל בין ר' ברוך ממז'יבוז' לר' שלום מפרוהובישט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ציין הרבי מאפטא: "אנחנו חושבים שאני אומר זוהר ואתה אומר זוהר. אבל פעם הייתי אצל ר' ברוך (והוא סיפר את המעשה שהיה בסעודה שלישית אצל ר' ברוך) – אצלו זה באמת מה שנקרא להגיד זוהר".   

י.פ. 

אלעזר זאהן

הפוסט ר' ברוך מלמד זוהר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהוא הגיע, בשישי בערב, ר' ברוך, שידע שהרבי מאפטא אוהב לאכול הרבה, נתן לו כמות גדולה [של אוכל] – והרבי מאפטא, אכל ישר מהקערה, כפי שהיה נוהג לעשות. 

חשבו שזה יטריד את ר' ברוך. אבל הוא אמר שהוא ראה כיצד מקריבים קורבנות [=בהתייחס לאכילתו של הרבי מאפטא].

כשהרבי מאפטא התחיל לספר גוזמאות, ר' ברוך קרא: "זה ממש זהב [שיוצא] ישר מפיך." 

בשישי בערב ובשבת בבוקר, כיבדו את הרבי מאפטא לומר תורה. אולם, בסעודה שלישית הוא כבר לא רצה [לומר]. [אז] ר' ברוך אמר פשט קטן מהזוהר.

כשהוא [=הרבי מאפטא] יצא מהסעודה הוא אמר למשרת שלו: "מהר, הכן לי את המשכב [=המיטה], אני רוצה לנוח. הוא שבר את כל כולי עם התורה שלו."

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט הרבי מאפטא ור' ברוך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לר' ברוך הייתה דירה גדולה ויפה.

פעם אחת, הערשעלע אסראפאלער, שאל אותו: "איך זה שכל היחוס שלך מקורו בבעש"ט ובעוד הוא התגורר בכזה עוני, אתה מתגורר בכזה עושר?"

אמר לו ר' ברוך: "נו, יש לך בוודאי תירוץ לקושי שלך – תוציא את זה מלבך."

ענה לו הערשעלע אסטראפאלר כך: "ביריד אחד היו קבצנים שניגנו בתופים וביקשו נדבות, כמה נתנו להם? – כמה קופיקות. 

בעיר בתיאטרון, בו השחקן מחקה את הקבצנים, הוא מקבל מאה רובל על החיקוי הזה."

י.פ.

אלעזר זאהן (יהודי ממז'יבוז')

הפוסט ביתו המרופט של הבעש"ט לעומת דירתו הנאה של ר' ברוך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ענה לו ר' ברוך: "עד כמה שאני מכיר אותך, אתה צריך לומר רק חצי תהילים כפי שכתוב בפסוק: "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו" [(תהילים ע"ח לג), הפסוק נמצא באמצע תהלים]

 י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט לקרוא ספר תהילים עד לחצי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט ר' ברוך לא מסכים לבעל התניא לנסוע לציון קבר הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בתו של מתנגד אחד בעיירה רחוקה ממז'יבוז' נהייתה חולה מאוד. הרופאים כבר וויתרו עליה – יהודים הציעו לו שכדאי לו ללכת אל הבעש"ט.

בלית ברירה, הוא קיבל את העצה ויצא לדרך. לא רחוק ממז'יבוז' החלו סערה איומה וסופת שלגים.

בקושי רב, הוא מצא מסתור אצל יהודי אחד באיזה כפר, שם היהודי ישב ולמד. 

הוא היה כמעט קפוא לגמרי והיהודי קיבל אותו בהכנסת אורחים מרשימה – נתן לו לאכול ולשתות ואף נתן לו בגדים יבשים. 

לאחר מכן, שאל אותו היהודי – שהיה גם מתנגד גדול – אבל גם תלמיד חכם גדול: "לאן נוסע יהודי במזג אוויר כזה?" ענה לו היהודי בעל הבת החולה: "אל הבעש"ט. להציל את ביתי החולה".

ברגע ששמע זאת בעל האכסניה הוא נהייה עצבני ונסער 

ורצה לזרוק אותו לסופה שבחוץ.

היהודי ביקש ממנו רחמים, ונאלץ להבטיח לו שהוא יחזור הביתה ולא ייסע אל הבעש"ט.

סיפרו את המקרה הזה לבעש"ט, והוא אמר: "היהודי בעל האכסנייה, היה אדם ישר וטוב מאוד [מענטש]. הוא במדרגת רב תנא הוא ופליג¹ [=. כלומר הבעש"ט החשיב את בעל האכסנייה כבר פלוגתא לגיטימי שיכול לחלוק עליו]."

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט הנסיעה אל הבעש"ט שלא צלחה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הערת צד:](אגב, הרב המתנגד היה הסבא רבא של ר' חיים ביק)  

אבל החסידים טענו בפני ה'דגל' שמכיוון שהוא צדיק גדול בעל מידות, הוא צריך לעשות את הצעד הראשון וללכת אל הרב.  הוא השתכנע. והחליטו ללכת אל הרב בשבת לקידוש. 

בדיוק כשה'דגל' דרך על מפתן ביתו של הרב, הוא שמע איך שהוא מכין את עצמו לעשות קידוש ואומר את הפסוק "אם תשיב… והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר" [(ישעיהו יח: יג)]

כשה'דגל' שמע זאת הוא החליט לא להיכנס אל הבית, ואמר: "רק הקשיבו, רק הקשיבו כיצד הוא בעצמו מודה שהרבנות שייכת לנו, ולא לו.

הוא הזכיר רק 'נחלת יעקב' – ומי הוא נחלת יעקב, אם לא הילדים של ר' ישראל בעש"ט?!"

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט 'נחלת יעקב' אלו הם הילדים של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

2) ר' לייב – היה גביר (בברדיטשב?)

3) ר' פנחס נפטר צעיר כשהיה רק בן 37 

לר' פנחס היו שני בנים 1) ר' יעקב יוסף מאוסטרה

ו- 2) ר' משה מראזיטשוב – שהיה התלמיד של הסבא משפולי.

ר' יעקב יוסף, בנו של ר' פנחס, הסמיך את ר' ברוך ממז'יבוז' וקירב אותו מאוד. 

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט בניו של ר' ייב"י הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט היכן קבורה אדל? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט מתי ר' ברוך ביקר במז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

?

הפוסט ראש העיר מז'יבוז' מת מיתה משונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

מאוחר יותר ר' שלום שאל אותו מדוע הוא הכה את ר' ברוך. אז הרבי מרוז'ין ענה [שהכה אותו]:

1. בפעם הראשונה, "כדי שהוא לא יהיה יותר גבוה ממנו [=ממני]" 
2. בפעם השנייה "בגלל שרציתי להשתוות לו"
3. "בפעם השלישי רציתי שהוא יעמוד במקום נמוך ממנו [=ממני]" 

[בתגובה לכך] ציין ר' שלום "ולכן עצרתי [אותך] בפעם השלישית – משום כבודו של הבעש"ט, שהרי הוא [ר' ברוך] נכד של הבעש"ט."

י.פ.

הרב רייטער, הרב מפראהבישט.

הפוסט הרבי מרוז'ין מכה את ר' ברוך על הראש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהרבי מארליק [=אליק] נכנס לבית ור' ברוך הכירו, הלז פנה אל הקיר בבוז. בינתיים, לקח הרבי מארליק [=אליק] את הכסא שהגבאי הביא איתם והתיישב. וכשר' ברוך חש שהרבי מארליק [=אליק] התיישב הוא קרא – בעודו מסובב אל הקיר – "מאיפה ליהודי יש כזאת חוצפה?! הוא נכנס לגדול הדור [=אחד בדורו] ומתיישב בלא רשות!" ענה לו הרבי מארליק [=אליק]: "מאיפה ליהודי יש כזאת חוצפה שגדול הדור נכנס אליו והוא לא מזמינו לשבת?!" שאל אותו ר' ברוך: "כיצד יכולים להיות שני גדולי דור? [=משחק מילים על הביטוי אחד בדור]" ענה לו הרבי מארליק [=אליק]: "אתה אחד בדור ביראה, אני אחד בדור בחכמה ור' שלום מפראהבישט הוא גדול הדור בענייני זיווג." אז שאל אותו ר' ברוך: "אם אתה אכן אחד בדור בחכמה אז, נו – אמור לי איזה מין קטרוג היה בשמים בזמן הימים הנוראים ומה ענית עליו?" ענה לו הרבי מארליק [=אליק]: "היה קטרוג בשמים על כך שיהודים אכן עשו תשובה והתייפחו, אך רק בעבור עצמם, ולא בעבור השכינה שנמצאת בגלות". "נו, ואיך ענית על כך?" שאל ר' ברוך. "אמרתי," ענה הרבי מארליק [=אליק] "אם היהודים חושבים רק על עצמם – אז נו, ריבונו של עולם, עשה גם אתה רק עבור עצמך – 'עשה למענך אם לא למעננו'!" הודה ר' ברוך – "אכן, תשובה חכמה!"

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט ר' הירש לייב מאליק מגיע לביקור אצל ר' ברוך ממז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמן הדלקת נרות חנוכה הרבי מבויאן ביקש שיספרו לו מעשה על הרבי מברדיטשב שעוד לא נדפס – משהו חדש שעדיין לא שמעו. מספר יהודים ניסו לספר מעשיות, אבל עוד כשהתחילו לספר הרבי מבויאן רמז להם להפסיק בידו – או משום שהוא כבר שמע את המעשה או משום שהוא כבר נדפס. בסופו של דבר, יהודי אחד סיפר את המעשה הנפלא הבא על הרבי מברדיטשב:  

הרבי מברדיטשב נהג לעשות הכנות רבות לפני הדלקת נרות חנוכה. חנוכה אחד, קרה שכשהכל כבר היה מוכן [להדלקה] והקהל כבר המתין בקוצר רוח, הרבי הסתובב לקהל וקרא לחוכר אחד צעיר מגושם מאוד ושאל אותו: "איך הולך לפריץ שלך?" ענה החוכר: "טוב מאוד – הלוואי שכל היהודים יהיו במצב כזה". לאחר מכן הרבי מברדיטשב תשאל אותו על הפרטים המדויקים הנוגעים לעושרו של הפריץ – כמה שדות יש לו, כמה נכסים, כמה עבדים ומשרתים וכולי. הקהל התפלא על כך מאוד, אולם החוכר ענה לרבי בלשונו הגסה, בלי שום התחכמויות, שלפריץ יש כל טוב ולא חסר לו דבר!

בסופו של דבר, שאל אותו הרבי מברדיטשב: "אמור לי חוכר, האם אתה אכן מאמין שאצל הפריץ שלך הכל כל כך טוב?" ענה לו החוכר, עכשיו כבר קצת בקוצר רוח: "בוודאי, בוודאי – [הלוואי] גם עלינו כל זה." 

המשיך הרבי מברדיטשב ושאל אותו: "אכן – הולך לו כל כך טוב, אבל האם הוא מדליק נרות חנוכה?" צחק החוכר: "מה הכוונה מדליק נרות חנוכה – הוא גוי?! ומה הקשר של זה לכך שהולך לו טוב?"

"נו, אם כך," קרא הרבי מברדיטשב, "לנו הולך טוב, שכן אנו יכולים להדליק נרות חנוכה. טוב לנו, שאנו יכולים לומר ברוך אתה…" ובכך החל להדליק נרות חנוכה.

י.פ.

הרב חיים ביק

הרב ממז'יבוז'

הפוסט האם פריץ מדליק נרות חנוכה? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' ברוך המשיך לדבר קשות על הרב, אמר לו הרב: "התפילין שאתה מניח פסולים!" וכשחקרו זאת, גילו שאכן התפילן פסולים ושחסרה [האות] י'. אז ר' ברוך התרגז מאוד ואמר: "משום שלקחת י'[=את האות יוד] ממני אני אקח י'[=ייד, כלומר יהודי] ממך." וכידוע נכדו של הרב יצא לשמד [=המיר דתו] (או שנהייה כופר בעיקר?)

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפראהבישט 

הפוסט ר' שניאור זלמן מליאדי נוסע לציון הקבר של הבעש"ט בלא רשות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ליד מז'יבוז' היו בורות חֵמָר עמוקים מהם הכינו לבנים. פעם אחת, ר' יצחק מאיר שאל את הברנש ההוא – "מה תעשה אם תיפול פנימה לבור כזה עמוק?" ענה היהודי – "מה הכוונה? אני אלך לאשתי טשארנע ואקח את הסולם ואטפס החוצה." 

חסידים תהו מדוע ר' יצחק מאיר בילה כל כך הרבה זמן עם בוּר כזה. ענה להם ר' יצחק מאיר: "אומרים, שכשמלך המשיח יבוא המלכים יביאו לו מתנות. בואו נבין זאת! אילו מתנות הם יביאו? זהב או כסף? מה צריך מלך המשיח? מה חשוב בעיני המלך המשיח? יהודי! – אבל איזה יהודי יחכה עד שיביאו אותו [בפני מלך המשיח]? בוודאי כל יהודי ירוץ בקוצר רוח ברגע שהוא ישמע על ביאת המשיח. ומי ישאר? רק ברנש כזה! וכתוב שהמשיח ישמח מהמתנה. נו – אז אם המלך המשיח ייהנה מכזה יהודי – [כנראה ש]כדאי להחליף איתו כמה מילים."

י.פ.

אלעזר זאהן.

הפוסט מדוע ר' יצחק מאיר מבלה עם בור ועם הארץ הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא היה צריך להגיע למז'יבוז' אבל הנסיעה התארכה.

בסוף כשהוא הגיע לשם, שאל אותו ר' ברוך מדוע לקח לו כל כך הרבה זמן להגיע. ענה לו הרבי מצ'רנוביל שבדרכו קרה לו משהו יוצא דופן; בדרכו הוא פגש נשמה מעולמות אחרים (שלא מעלמא הדין) שלא הרשתה לו להמשיך לנסוע עד שהוא יבטיח לתת לה תיקון. שאל אותו [=את הנשמה] ר' נחום איזה חטא הוא עשה שבעבורו הוא מבקש תיקון? ענה לו שהוא חי באותה העיר עם ר' נחום ושהוא רדף אותו בעוצמה. ענה לו ר' נחום שאם זה החטא אז הוא מוחל לו. אולם, הנשמה המשיכה לספר שפעם אחת הוא זרק אבן על ר' נחום. גם על כך ר' נחום מחל לו. אך הנשמה המשיכה עוד לתאר חטאים נוספים ור' נחום מחל לו על כולם.

לאחר מכן, אמרה הנשמה, שפעם אחת הוא שכנע קוזאק שיתרועע עם בתו של ר' נחום. סיכם ר' נחום: "על החטא ההוא לא אמחל. השלכתי אותו אל שאול תחתיות אלפי פעמים."

על כך ענה ר' ברוך: "אומרים עלי שאני רבי כעסן, ועליך שאתה רבי טוב. נשמה של יהודי מתגוללת כל כך הרבה זמן ברפש, היתכן שיש [לך] לב לתת לה לסבול עוד כל כך הרבה זמן?"

מיד, לבש ר' ברוך את המעיל שלו, והוא ור' נחום יצאו החוצה ביחד. הם התעכבו [בחוץ] מעט זמן, וכשחזרו אמרו שהעניקו לנשמה תיקון מתאים. 

את המעשה הזה סיפר הזקן [=הרבי הראשון] מהוסיאטין בחנוכה לאחר הדלקת נרות. 

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט האם לכל נשמה מגיע תיקון? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא היה מתלמידיו הצעירים של הבעש"ט ונפטר מאוד צעיר. (הוא חושב שבהמשך הוא היה אצל ר' פנחס מקאריץ)

בנו, ר' עזריאל באלטער היה תלמיד של ר' ברוך ממז'יבוז'. לאחר מכן, הוא היה תלמיד של הרבי מאפטא.

בנו של ר' עזריאל, ר' פיני, (שנהגו לקורא לו פיני ר' עזריאל'ס), היה גביר גדול. הוא נפטר ערירי. הוא הכיר את הרבי מאפטא. פיני הכיר אותו טוב. הוא היה יהודי עדין ואצילי – ורהוט מאוד. אולם, היה גרוע מאוד במסחר. הוא העריך מאוד את הזקן [=הרב הראשון] ממונסטריץ'. כשהיה מתחיל לדבר על הרבי מאפטא או על הרבי  מסאווארן הוא היה מזיל דמעות].

י.פ.

פנסח לאנדוי

הפוסט ר' בנימין זאבל באלטער הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הרבי מברדיטשב הגיע לעיר הזאת ומכיוון ששם אצל אותו היהודי היו התנאים הכי יוקרתיים, הוא הסכים להזמנה להתאכסן אצלו.

באותו הערב, הגיע גם ר' ברוך. כשסיפרו לו שהרבי מברדיטשב כבר הוזמן אל האכסנייה הרגילה שלו, הוא לא רצה לזוז משם.

(מה קרה בסוף?)

בבוקר שבת, אמר ר' ברוך שהוא רוצה לשמוע את קדושת הכתר של הרבי מברדיטשב. כשחזר [מהתפילה], הוא נשאל מדוע הוא פתאום הלך לרבי מברדיטשב. 

"מדוע שלא אלך לשמוע כשאפילו מלאכים ושרפים באים מהשמים לשמוע את קדושת הכתר שלו?" ענה ר' ברוך.

י.פ.

רב מקינוב

הפוסט הקדושה של הרבי מברדיטשב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.